נקריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנקריים
נקר מהמין Dryobates scalaris מקנן בקקטוס באריזונה.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: נקראים
משפחה: נקריים
שם מדעי
Picidae
ויגורס, 1825
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נקבת נקר אריזונה (Leuconotopicus arizonae)
זוג של Picus vittatus
Picoides tridactylus

נקריים (שם מדעי: Picidae) היא משפחה בסדרת הנקראים. זוהי המשפחה הגדולה בסדרה, ולה שני נציגים בישראל: נקר סורי וסבראש מצוי.

הגדול במשפחה הוא נקר סלטי גדול (Mulleripicus pulverulentus) שאורכו 50 ס"מ ומשקלו 450 גרם, זאת בהנחה שנכחד המין נקר אימפריאלי שמגיע לאורך 60–65 ס"מ. הקטן במשפחה הוא נקר בר-חזה (Picumnus aurifrons) שאורכו 8 ס"מ ומשקלו 7 גרם.

לנקריים יש בלוטות רוק מיוחדות המסייעות לתפיסת חרקים על ידי הלשון.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחה יש 4 תת-משפחות בהם 30 סוגים ו-200 מינים.

התמודדות מוח הנקר עם חבטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן שמוח הנקר נפגע מהחבטות. לצד זה, קיימות תיאוריות אחדות המנסות להסביר התמודדות אפשרית של מוחו עם חבטות. לפי אחת מהן, יש לו מערכת של בולמי זעזועים: בראשו נמצאים מבנים ספוגיים. הוצע שגם לשונו הארוכה במיוחד מתקפלת באופן המגן על הגולגולת. מדענים אחרים טוענים שבלימת זעזועים הייתה מפחיתה מיעילות הניקור ושראש הציפור נע אף הוא במהירות. ועוד הוצע שלמוח הציפור יש פחות מקום לזוז בתוך הגולגולת ולכן הוא נחבט פחות חזק[1].

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולות ניקור של נקר
לעזרה בהפעלת הקובץ

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נקריים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]