נקדימון רוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקדימון רוגל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1925
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 2011 (בגיל 86 בערך)
כְּפַר סָבָא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נייר עבודה בכתב ידו של נקדימון רוגל בארכיון ההקלטות של קול ישראל, רשות השידור
אולפן נקדי שנקרא על שמו

נַקְדִימוֹן (נקדי) רוֹגֵל (11 באוגוסט[1] 19258 בדצמבר 2011) היה סופר עברי, עיתונאי, מתרגם, שדרן וחוקר תולדות היישוב בארץ. על שמו נקרא "מסמך נקדי" – תדריך הגשת חדשות ואקטואליה ברשות השידור, ו"אולפן נקדי" – האולפן הגדול של רשות השידור[2], שיועד לשידורי חדשות, אקטואליה ותוכניות אירוח. בין השאר שודרה מאולפן נקדי התוכנית מבט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוגל נולד, גדל והתחנך בחיפה, וסיים בה את לימודיו בבית הספר הריאלי. עבר לירושלים, להשלמת לימודיו באוניברסיטה העברית בהיסטוריה, ספרות ערבית, ולשונות רומניות. במלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו הצטרף לכוח שלחם בחזית ירושלים, שם שירת כקצין מודיעין[3] גדודי. לאחר השחרור פנה לעיתונות, והיה במשך כמה שנים עיתונאי ב"על המשמר".

בשנת 1952 הצטרף כעיתונאי לרשות השידור ול"קול ישראל", והחל בקריירה פורייה ומקורית ברדיו ובטלוויזיה. בין השאר היה שליח הטלוויזיה בפריז, עורך משדרי תעודה, תחקירן ומגיש, ומיוזמי תוכניות שעשועונים וחידונים, בין הידועים בהם "מחפשים את המטמון". לימים היה גם מנהל הטלוויזיה הישראלית, ויועץ למנכ"ל רשות השידור.

ראשית פרסומו של נקדימון רוגל בעיתוני הילדים, סיפורי ארץ ישראל שפרסם בעיתון "משמר לילדים", וכן פרסם סיפוריו בעיתון "הצופה לילדים", בשם העט שלו "נ. קדי". סיפוריו מעוגנים בתולדותיה של ארץ ישראל היהודית, בתולדות היישוב ובמלחמות על הגנת הארץ.

בשנת 2002 זכה בפרס סוקולוב למפעל חיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לנעמי רוגל לבית זוסמן (1928–2014) ולהם שני בנים.

מחקריו, תחקיריו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסמך נקדי, תדריך חדשות ואקטואליה, נקדימון רוגל, עמית שכטר, ירושלים, 1995.
  • יהושע חנקין - יוזמותיו המדיניות, חוברת, (המכון לחקר תולדות קרן קיימת לישראל, הקרקע וישוב הארץ. החוג לתולדות קרן קיימת לישראל וההתיישבות היהודית בארץ-ישראל), מס’ 30, ירושלים, 1997.
  • יומן הקרבות של דני, לילדים, על קרבות מלחמת העצמאות, ניומן, תל אביב, 1961.
  • היוצאים אל ארץ הצפון, ראשיתן של קבוצות הפועלים באצבע-הגליל 1916–1920, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 1987.
  • תל חי : חזית בלי עורף, הדר, 1979.
  • ספר מעשה נורא של הרוח, אשר נכנס בגוף אשה אחת, בן-ציון מרדכי חזן, ההדיר והוסיף מבוא והערות נקדימון רוגל, דורן תקשורת, 1995
  • תיק אימבר, בעקבות נפתלי הרץ אימבר בארץ ישראל - תחקיר, ירושלים, 1997.

תרגומיו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]