נצר סרני

נצר-סרני
אנדרטה "משואה לתקומה" של בתיה לישנסקי בנצר סרני
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 974 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר. מצפון וממזרח לקיבוץ נמצא כביש 431. ממערב לקיבוץ שוכנת העיר נס ציונה, ומדרום לקיבוץ נמצאים מכון ויצמן והעיר רחובות.

הקיבוץ נוסד בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.

שם הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נקרא הקיבוץ "קיבוץ בוכנוואלד",[3] כשֵם החבורה שהקימה את הקיבוץ. באוקטובר 1949 הוחלף שמו ל"נצר" על ידי ועדת השמות הממשלתית.[4]

בשנת 1952, לאחר הצטרפותם של כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת-ברנר, שביקשו להנציח את שמו של חברם אנצו סרני[5] ביקשו חברי הקיבוץ לקרוא לו "נצר-סרני". ואולם ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי "סרני", ודרשה לבחור בחלופה העברית - "נצר חיים".[6] במהלך הוויכוח פרסם נתן אלתרמן בטור השביעי, קריאה להשתמש בשם "נצר-סרני".[7] חיים בן-אשר, חבר כנסת מטעם מפא"י איש הקיבוץ וידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני, חש חובה לשמר את שמו. בינואר 1955 הוא החל בהליכי חקיקה שיועדו לכפות על ועדת השמות הממשלתית את השם "נצר-סרני", בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של דניאל, בנו יחידו של חיים אנצו סירני, נכרת השם "סרני". ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שאף שהיא ממשיכה - ותמשיך - לעמוד על משמר השם העברי, היא שמתוך כבוד לכנסת היא מסכימה לשנות את שם היישוב ל"נצר סרני".[8]

תולדות הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ נצר סרני הוקם על ידי אנשי קיבוץ בוכנוואלד[9][10] שהתארגנו להכשרה באגנדורף שבחלק הכיבוש האמריקאי בגרמניה.[11][12] חברי הקיבוץ היו ממגוון מפלגות - מאגודת ישראל ועד פועלי ציון שמאל.[13] בספטמבר 1945 הגיעו לארץ ישראל, באוניה מטרואה, 83 חברי הקיבוץ.[14] הם עברו הכשרה בקיבוץ אפיקים[15][16][17] שבה עבדו חצי יום ולמדו חצי יום,[18] והשתתפו בעלייה לביריה.[19] בשנת 1946 פרשו החברים הדתיים מן הקיבוץ.[20] בסתיו 1947 עברו חברי הקיבוץ להכשרה בנחלת יהודה.[21][22]

הקיבוץ עלה על הקרקע בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בחוות שפון, יחד עם אנשי קיבוץ זיקים.[23][24]

בשנת 1952, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, נקלטו בנצר סרני כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר,[25][26] מהם ותיקי הקיבוץ, כגון חיים בן אשר ויוסף אחאי.[27]

ב-1992 נחנך בית תרבות וזיכרון בתכנונו של האדריכל פרדי כהנא. המבנה ממוקם בנקודה הגבוהה בקיבוץ. למרגלותיו הוקם אתר זיכרון, שגם אותו תכנן כהנא, ובמרכזו האנדרטהשואה לתקומה", מעשה ידיה של בתיה לישנסקי.

בספטמבר 2019 הוקם בנצר סרני בית הספר של ארגון "בית אקשטיין". זהו בית ספר יסודי לכיתות א’-ו’ לילדים עם קשיים רגשיים נפשיים. בית הספר מונה כ-4 כיתות ו-32 תלמידים.[28]

מרבית ילדי ונערי הקיבוץ לומדים כיום בבית הספר בבית חשמונאי.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ מתפרנס בעיקר מגידולים חקלאיים, בהם תפוחי אדמה, הדרים ואבוקדו, מרפת גדולה, וכן משכיר בשטחו חוות סוסים, בית אירועים וכנסים ("חוות אלנבי") ואולם אירועים ("חצר נצר"). בכניסה לקיבוץ נמצא אזור תעשייה גדול, שבו פעלו בעבר כמה מפעלים בבעלות הקיבוץ.

עם הקמת הקיבוץ החלה לפעול בו מסגרייה,[27] שהפכה במשך השנים למפעל מתכת. המפעל ייצר בין השאר נגררים לשוק האזרחי והצבאי, מובילי טנקים,[29] ארגזים למשאיות עבור מפעל "ליילנד אשדוד",[30] ואף קרונות משא עבור רכבת ישראל.[31] המפעל רכש מפעל בהרצליה,[32] ואף היה במשא ומתן לרכוש את מפעל הרכבת האוטובוסים "מרכבים",[33]. אולם לאחר שנקלע לקשיים, הוא נמכר בשנת 1997 לחברת "התכוף".[34]

הקיבוץ גם הקים מפעל רהיטים גדול.[35]

בשנת 1982 הוקם בקיבוץ המפעל "רינוטרם" (rhinotherm),שייצר מכשיר לטיפול בנזלת ואלרגיה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן.[36] בשנת 1991 קיבל המכשיר אישור לשיווק בארצות הברית על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי,[37] אולם הוא נסגר בשל קשיים מסחריים[38]. בשנים 2018-2016 צולמה בקיבוץ סדרת הנוער כדברא.

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת אישים הקשורים בקיבוץ נצר סרני:

  • איל בן ראובן - איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר כנסת. אלוף במילואים בצה"ל. נולד וגדל בקיבוץ נצר סרני.
  • מאיר עוזיאל - עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, עורך, סופר, איש במה ואיש תקשורת וטלוויזיה ישראלי. בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני.
  • גדעון אבידור - קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, כיהן כסגן מפקד גייסות השריון. לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר לקיבוץ נצר סרני.
  • אברהם אהוביה - היה איש חינוך ישראלי, יוצרו של תנ"ך רם. נמנה עם מייסדי קיבוץ נצר סרני, שבו היה חבר עד לפטירתו ובו נקבר.
  • יצחק בָּקוֹן - היה חוקר ספרות עברית ויידית ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. התגורר בקיבוץ נצר סרני, שם גם נקבר.
  • יוסף אחאי - היה ממייסדי תנועת "החלוץ" בליטא, מחנך עברי, סופר, עורך ומתרגם, עיתונאי ומשורר ילדים. ממייסדי קיבוץ נצר סרני, התגורר בו ונקבר בו.
  • אורן שמחה - קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה. נולד, גדל ומתגורר בקיבוץ נצר סרני.
  • רמי שלו - תעשיין ואיש עסקים ישראלי. אחד הילדים הראשונים שנולדו בנצר סרני.
  • מושיק לין - מאייר וקריקטוריסט ישראלי. נולד בנצר סרני ומתגורר שם.
  • שמואל גָדוֹן - היה סופר, עורך, מרצה וחוקר בנושאי הקיבוץ ותנועת העבודה. התגורר בנצר סרני ושם גם נקבר.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תידור באומל, יהודית. קיבוץ בוכנוואלד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - בית לוחמי הגיטאות, 1994.
  • אהוביה, אברהם. עדויות מגיא צלמות : ותיקי קיבוץ נצר-סרני מספרים. גבעתיים: אורנית, 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אתר למנויים בלבד לילך ניישטט בורנשטיין, כולנו רוצים לייסד קיבוץ בארץ ישראל שיוסיף להיקרא בשם בוכנוולד, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
  4. ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
  5. ^ נצר סירני, באתר מועצה אזורית גזר
  6. ^ הצעת חוק להנצחת זכרו של סרני, הארץ, 11 בנובמבר 1954
  7. ^ נתן אלתרמן, נצר סירני, דבר, 12 בנובמבר 1954
  8. ^ הכנסת הכירה בשם "נצר סרני", דבר, 14 ביוני 1955
  9. ^ חדר אוכל בקיבוץ בוכנוואלד בגרמניה, נובמבר 1945, באתר יד ושם
  10. ^ חברי קיבוץ בוכנוואלד באנטוורפן, מרס 1946, באתר יד ושם
  11. ^ קיבוץ הכשרה בגרמניה, משמר, 8 ביולי 1945
  12. ^ ש. מארקוס, קיבוץ בוכנוואלד, דבר, 19 ביולי 1945
  13. ^ גולת אירופה והמחנות בגרמניה, דבר, 7 בספטמבר 1945
  14. ^ עלית אלף ביום א' של ראש-השנה: נוער, חלוצים ופליטים מכל חלקי אירופה. - "קיבוץ בוכנוואלד" הגיע במילואו, דבר, 10 בספטמבר 1945
    991 עולים מאירופה המערבית הגיעו לחוף המולדת, משמר, 10 בספטמבר 1945
  15. ^ מהגולה והשבי, הצופה, 23 בינואר 1946
  16. ^ ארגון לחיסול הארגונים, הצופה, 11 באוקטובר 1945
  17. ^ מבוכנוואלד לאפיקים, דבר, 15 באוגוסט 1947
  18. ^ בקיבוץ בוכנוואלד, לחייל, 3 ביוני 1946
  19. ^ ביריה נכבשה והוכרה כנקודה עברית, העולם, 21 במרץ 1946
  20. ^ אריה גריפלד, בירור דברים, הצופה, 16 במאי 1946
  21. ^ קיבוץ בוכנוואלד, דבר, 27 באוקטובר 1947
  22. ^ קיבוץ נצר, הארץ, 27 במאי 1951
  23. ^ 2 קיבוצים עלו הבוקר להתיישבות באדמות הדרום, יום יום (עיתון ערב), 18 ביוני 1948
  24. ^ שני יישובים חדשים קמו בדרום, על המשמר, 21 ביוני 1948
  25. ^ למסיבת הקמת ישובנו המשותף, דבר, 23 במאי 1952
  26. ^ קיבוץ נצר ועוזבי גבעת ברנר מקימים ביתם החדש, דבר, 26 במאי 1952
  27. ^ 1 2 עשור ראשון לנצר סרני, דבר, 1 ביולי 1958
  28. ^ בית ספר בית אקשטיין, נצר סירני, באתר בית אקשטיין
  29. ^ עמיאל רז, הטנקים של צה"ל, הניידות - של נצר סירני, מעריב, 23 בפברואר 1988
  30. ^ "ליילנד" ייצא 26 משאיות לפרו, דבר, 27 בספטמבר 1966
  31. ^ שרון שדה, חברה מסלובקיה הועדפה על פני תעש במכרז הקרונות, חדשות, 21 בספטמבר 1993
  32. ^ שלושה מפעלים בהרצליה מחלקים רווחים לפועלים, על המשמר, 28 באוגוסט 1972
  33. ^ נוית זומר, מו״מ על איחוד מרכבים ומפעל נצר סירני, חדשות, 10 בספטמבר 1989
  34. ^ התכוף - רכשה מפעל המתכת של נצר סירני, באתר גלובס, 16 במרץ 1997
  35. ^ מפעלי נצר סירני, דבר, 29 במרץ 1972
  36. ^ האפצ'י האחרון, כותרת ראשית, 26 בנובמבר 1986
  37. ^ גאולה למצוננים, חדשות, 17 באפריל 1991
  38. ^ גלי וינרב, ‏הקאמבק של רינו-טרם: מחזירה לשוק את המכשיר שלה לטיפול בנזלת, באתר גלובס, 27 ביולי 2006