נצרניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנצרניים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: נפוחיתאים
משפחה: נצרניים
שם מדעי
Balistidae
אנטואן ריסו, 1810
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Rhinecanthus rectangulus
Xanthichthys auromarginatus
Xanthichthys ringens
נצרתן זיתני

נִצְרָנִיִּים[1] (שם מדעי: Balistidae) היא משפחה במחלקת דגי הגרם. משפחה זו מחולקת ל-12 סוגים ובהם 40 מינים, המצויים בעיקר בימים חמים. יש להם צבעי אזהרה[דרוש מקור] בולטים ושלושה קוצים הדומים בצורתם לנצרה, משם מגיע שמם. רוב מיני הנצרנים חיים במים רדודים.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרניים הם דגים קטנים עד בינוניים בגודלם והגדולים מביניהם מגיעים לאורך מטר. הם מאופיינים במבנה גוף פחוס. עורם של הנצרניים - מכוסה קשקשים גרמיים גדולים וקשים, המשמשים להם הגנה. לדגים הללו יש שני סנפירי גב, שעל אחד מהם יש שלושה קוצים מהם, הקדמי הוא הגדול ביותר. בדרך הכלל, הקוצים מקופלים בתוך שקע המצוי על הגב. לנצרניים יש שיניים חזקות המשמשות לפיצוח טרפם.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרניים ניזונים מסרטנים, רכיכות וקיפודי ים, את שלדיהם מפצח בשיניו. מינים מעטים ניזונים מאצות.

מנגנוני התגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעת סכנה, חודרים דגים אלה לסדק צר בין סלעים ואלמוגים וזוקפים את הקוץ העבה, הנתמך על - ידי שני הקוצים האחרים. הקוץ נתפס בתוך נקיק הסלע ואינו מאפשר לשלוף את הנצרן ממחבואו. בשרם של רבים מבני המשפחה רעיל ואינו אכיל. ייתכן שזו הסיבה שלרבים מהם יש צבעים בולטים לעין, שהם אינם אלא צבעי אזהרה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרבייה הזכר חופר גומה והנקבות מטילות בה את ביציהן. ההטלות נשמרות על ידי הזכר בין יום למספר ימים ואחר כך בוקעות ביצי הדגים לים - הפתוח. בזמן השמירה עלול הזכר להיות תוקפני כלפי מי שמתקרב לביצים. תקופת הרבייה היא בתחילת האביב וסוף הקיץ.

מיני נצרניים בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

12 מינים חיים בחופי ישראל, בעיקר במפרץ אילת:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נצרניים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]