נפתלי צבי פרוש-גליקמן

נפתלי צבי פרוש-גליקמן
	אין תמונה חופשית
לידה	יולי 1871; ירושלים
פטירה	פברואר 1952 (בגיל 80); ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מקצוע	עסקן, מייסד

נפתלי צבי פרוש-גליקמן (א' באב תרל"א, יולי 1871 - כ"ג בשבט תשי"ב, פברואר 1952) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונות רבות בירושלים ובראשן שכונת שערי חסד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, לשלמה זלמן פרוש. סנדקו היה הרב שמואל סלנט והמוהל היה הרב מאיר אוירבך. למד בתלמוד תורה עץ חיים. בצעירותו סבל מעיוורון חלקי שמנע ממנו עיון בספר.

נשא את מרים יוכבד שפרה, בת משה ריבלין (אחיו של יוסף ריבלין). אחותה רחל היא אשת הרב חיים מן, ראש המלמדים בתלמוד תורה עץ חיים. לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ח (1898), נטל על עצמו את עול אחזקת הבית ודאג לאמו האלמנה ולאחיו, שאת חלקם השיא. כמו כן דאג לבני משפחת אשתו, שאביהם נפטר בצעירותו.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה אימץ את זהותו של יהודי אמריקאי בשם גליקמן כדי להיפטר משירות בצבא הטורקי. בשלהי מלחמת העולם גורש לדמשק כנתין זר ושהה בה עם בנו ליבר מרדכי במשך כשנה וחצי. מאז אימץ את השם גליקמן שנוסף לשמו "פרוש".

שימש כמזכירו של רבה של ירושלים הרב שמואל סלנט והיה ממונה מטעמו על מוסדות הציבור שבראשותו, ובהם ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים.

היה מפעיליו ועסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים. יזם וייסד שורה של שכונות בירושלים: כנסת ישראל ובתי יעקבזון שבתחומי השכונה, בתי ברוידא, בתי ויטנברג (שערי משה), בתי מינסק וחצר דייוויס. במשך שנים רבות ניהל את גמ"ח שערי חסד שייסד אביו. בשנת תרס"ח (1908) ייסד את "חברת שערי חסד לבניית בתים בירושלים", וכעבור שנה ייסד עם שמואל זאוויל שפיצר את שכונת שערי חסד. בשנת תרצ"ה (1935) הקים את קרן הבניין של שכונת מקור ברוך. הוא עצמו התגורר בשכונת בתי ברוידא.

נפטר בירושלים בשנת תשי"ב ונקבר בהר המנוחות.^[1] הותיר צוואה ארוכה שבה גולל את תלאות חייו וביטא את אמונתו בקדוש ברוך הוא.

בשנת 1978 ערך נכדו משה עקיבה דרוק את ספר זכרונותיו של פרוש-גליקמן "שלושה דורות בירושלים".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו משה פרוש – סגן ראש עיריית ירושלים ומהעסקנים הבולטים בירושלים.
בנו ליבר מרדכי פרוש - מזכיר הגמ"ח הכללי שערי חסד. בנו הוא הרב חיים פרוש, מחבר סדרת הספרים "פירוש חי", וחתנו הוא הרב חיים קמיל.
בתו רבקה (ריבל) - אשת מאיר דרוק. בניהם הם: משה עקיבה דרוק, עורך המודיע, ושלמה זלמן דרוק, שהיה חבר עיריית ירושלים מטעם פא"י.
בתו רחל - אשת אברהם דב זוננפלד, בן יעקב מאיר זוננפלד ונכד הרב יוסף חיים זוננפלד. אמו של אברהם דב, לאה, הייתה בתו של עמיתו של פרוש-גליקמן, שמואל זאוויל שפיצר. בנם של רחל ואברהם דב הוא הסופר שלמה זלמן זוננפלד, מחבר הביוגרפיה "האיש על החומה" על הרב יוסף חיים זוננפלד, וחתנם הוא אהרן שטיינהויז, מראשי החינוך העצמאי.
בתו חיה שרה - אשת עמרם בלוי, בנו של משה בלוי. עמד יחד עם ד"ר מרדכי בוקסבוים בראש רשימת היהדות המסורתית שהתמודדה לאספה המכוננת.
בתו שיינה - אשת שלמה צדוק זייבלד