נפתלי נאמן
 | |
| לידה |
1928 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1986 (בגיל 58 בערך) ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראלי |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| עיסוק |
סופר מחזאי |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה | עברית |
| תקופת הפעילות | 1957–1986 (כ־29 שנים) |
| פרסים והוקרה | פרס אשר ברש (1957) |
  | |
יצחק נפתלי נאמן (1928 – 27 באפריל 1986) היה סופר ומחזאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יליד שכונת מאה שערים, ירושלים, דור חמישי למשפחתו בעיר. אביו היה המלחין יהושע נאמן, בעל תפילה ומומחה למוזיקה ליטורגית יהודית. בילדותו בילה שעות רבות בספריית "בני ברית" ומצעירותו הקדיש עצמו לעולם הספרים.
נאמן הצטרף לארגון "ההגנה", וב-1946 נעצר בידי הבריטים ונכלא במחנה המעצר בלטרון. במלחמת העצמאות שירת בחטיבה הירושלמית, ולאחר שחרורו מצה"ל למד כלכלה באוניברסיטה העברית. ב-1962 גויס על ידי משרד החינוך להקים בעיירה מעלות בית ספר יהודי ערבי דו-שנתי. ב-1965 התמנה למנהל מחלקת החינוך בעיירה.
נאמן ניסה להיכנס לחיים הפוליטיים והקים רשימה עצמאית לראשות מועצת מעלות ב-1966,[1] אך נכשל בבחירות וחזר לכתיבה ולחינוך. כל חייו התעניין במיסטיקה יהודית ולמד בעצמו קבלה לעומקה.
נפטר בגיל 58, לאחר מחלה קצרה וקשה. פועלו לא היה מוכר לציבור הקוראים, ואף נדחה על ידי הביקורת והאקדמיה. עם זאת, זכה להכרה והצלחה יחסית בסצנת התיאטרון של לונדון, שם פעל כמחזאי ובמאי במשך מספר שנים[דרוש מקור].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאמן זכה לפרסם בחייו כחצי תריסר ספרים:
- בינו לבין עמו,[2] שזכה בפרס אשר ברש בשנת 1957.[3]
- צו קריאה, רומן מחיי אינטלקטואל ירושלמי שמלפני מלחמת ששת הימים, הנקרא בצו קריאה למלחמה וחייו משתבשים.
- צעיף של אמנים, רומן מחיי האמנים העולים בעיירת פיתוח בגליל.
- מרקו, מחזה שהועלה בתיאטרון זווית, בשנת 1967.[4]
- לוח זמנים, רומן, 1970
- כי פנה יום, רומן, 1979
- מחבלים, מחזה משנת 1979
- חזון, רומן, נדפס לאחר מותו. 1990
- ספרו האחרון והרוח באותיות, גם הוא יצא לאור שוב לאחר מותו. רומן קבלי מיוחד במינו. ברומן נפרשת תמונה מרהיבה של ירושלים וחכמי הקבלה שלה, מהחוג לקבלה באוניברסיטה העברית, בשנות הארבעים עד מלחמת העצמאות והקמת המדינה. הרומן 'והרוח באותיות' יצא לראשונה בהוצאת 'פרוזה' של יוסי קריים בשנת 1985. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1995 יצא הספר בשנית בהוצאת כרמל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכל אורון, "חקרי קבלה ושלוחותיה - בספרות העברית: עיון ברומן 'והרוח באותיות' מאת נפתלי נאמן", נדפס בממרכזים למרכז, ספר היובל לנורית גוברין, תשס"ה 2005
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נפתלי נאמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- נפתלי נאמן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- לוי יצחק הירושלמי, נפתלי - לזכר הסופר נפתלי נאמן, מעריב, 12 ביוני 1986
- רשימת הפרסומים של נפתלי נאמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסופר נפתלי נאמן "ירוץ" בבחירות למועצת מעלות, מעריב, 8 באוגוסט 1965
- ^ ד. א., "בינו לבין עמו" לנפתלי נאמן, קול העם, 30 במאי 1958
- ^ חולק פרס אשר ברש, קול העם, 21 ביולי 1957
- ^ טלילה בן-זכאי, מרקו לא מצא "גשר" וחזר לים, מעריב, 16 באפריל 1967
חוה נובק, "מרקו" - מחזה על עולים וצברים, דבר, 17 באפריל 1967