נפרתיתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נפרטיטי)
נפרתיתי
𓄤𓆑𓂋𓏏𓇍𓇋𓏭𓂻𓍘𓇋
לידה 1370 לפנה"ס בערך
תבאי, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1330 לפנה"ס בערך
אל-עמארנה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אחנתון, אמנחותפ ה-4 עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת ה-18
אב איי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נפר נפרו אתון תא-שרית
מרית אתון
מכת אתון
סתפ נא רע
נפר נפרו רע
אנכי שנה-אמון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
nfrt-jj.tj (נפרתיתי)[1]
בכתב חרטומים
nfrf&r&t iiiy
D54
tii

נפרתיתימצרית קדומה: 𓄤𓆑𓂋𓏏𓇍𓇋𓏭𓂻𓍘𓇋, מתועתק nfrt-jj.tj, במשמעות "היפָה הגיעה",[1] בעברית מוכרת גם בתעתיק נפרטיטי; בערך 1370–1330 לפנה"ס) הייתה אשת המלך הגדולה (אנ') של אחנתון מלך מצרים.[2] היא הייתה חותנתו וככל הנראה גם אמו החורגת של פרעה תות ענח' אמון.

נפרתיתי התפרסמה בעיקר בשל הפרוטומה המפורסמת שלה (בתמונה משמאל) מתוך האוסף של המוזיאון המצרי בברלין, ומוצגת כיום במוזיאון החדש בברלין. הפסל הוא אחד הפסלים המועתקים ביותר של מצרים העתיקה. הפרוטומה התגלתה על ידי האגיפטולוג היהודי הגרמני לודוויג בורכהרד (אנ') במשלחת שמומנה על ידי החברה הגרמנית האוריינטלית (אנ'). על פי ההסכם עם מחלקת העתיקות המצרית הועברו חלק מהממצאים לידיה. מחלקת העתיקות גילתה שהגרמנים מצאו את הפרוטומה והעבירו אותה לגרמניה והיא דרשה את החזרתה. לטענתה כיסו הגרמנים את הפרוטומה בבוץ לפני חלוקת הממצאים וכך מנעו במרמה את העברתה למחלקת העתיקות. הגרמנים סירבו להחזירה למצרים וכתוצאה מכך החברה והמוזיאון בברלין לא קיבלו עוד רישיונות חפירה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של נפרתיתי חרותה על גבי אבן גיר, כיום במוזיאון ברוקלין

זהות הוריה של נפרתיתי לא ידועה בבירור, אך משערים שהיא בתו של איי שמונה מאוחר יותר לפרעה.

תאוריה אחרת זיהתה את נפרתיתי כנסיכת מיתני Tadukhipa.

שנת נישואיה לאמנחותפ הרביעי (שאחר כך נודע כאחנתון) אינה ידועה, אולם ידוע שהיו להם שש בנות:

  • מרית אתון – שנה 2
  • מכת אתון – שנה 3
  • ענחס נפ אתון, בעתיד המלכה של תות-ענח-אמון – שנה 4
  • נפר נפרו אתון תא-שרית – שנה 6
  • נפר נפרו רע – שנה 9
  • סתפ נא רע – שנה 11

מלכותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחנתון ונפרתיתי

בשנה הרביעית למלכותו (1346 לפנה"ס), הוביל אמנחותפ הרביעי מהפכה דתית בה החלו לעבוד את אל-השמש אתון, ובה הייתה נפרתיתי שותפה בולטת. באותה שנה הוא גם החל לבנות את בירתו החדשה, אחתאתון ('האופק של אתון'), במקום שידוע כיום כאל־עמארנה.

בשנה החמישית למלכותו, שינה אמנחותפ הרביעי את שמו באופן רשמי לאחנתון (בין הפירושים המקובלים: 'הראוי לעבוד את אתון', 'בחירו של אתון' ו'הרוח המפוארת של אתון'), כעדות לפולחן החדש. האירוע קרה כנראה ב-2 בינואר באותה שנה.

בשנה השביעית למלכותו (1343 לפנה"ס), הועברה הבירה מתבאי לאחתאתון, אם כי בנייתה של העיר המשיכה עוד שנתיים (עד 1341 לפנה"ס). העיר החדשה הוקדשה לדתם החדשה של הזוג המלכותי. לפי ההערכות הפרוטומה המפורסמת של נפרתיתי נוצרה בשנה זו.

בתקופת מלכות אחנתון (ואולי גם לאחר מכן) שלטה נפרתיתי בצורה חסרת תקדים במצרים העתיקה. יש עדויות לכך שבשנת 12 למלכותו היא הועלתה לדרגה של מלכה שותפה, המקבילה לדרגה של פרעה.[3]

נפרתיתי מוצגת לעיתים קרובות בתבליטים כשגודלה כגודלו של פרעה, דבר המסמל את חשיבותה, וכן כשהיא עובדת את אתון לבדה. אולי הדבר המרשים ביותר הוא תבליט מהמקדש באחתאתון (שנמצא כיום במוזיאון MFA בבוסטון) שבו היא מוצגת מכה אויב זר בעזרת אלה לפני אתון, תיאור שהיה שמור רק לפרעונים.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 14 למלכות אחנתון (1336 לפנה"ס), פסק שמה של נפרתיתי להופיע באזכורים היסטוריים. תאוריות שונות הוצעו להסביר את היעלמותה הפתאומית. תאוריה אחת טוענת שהיא מתה במגפה, ולפי תאוריה אחרת מוות טבעי אחר הוא הגורם.

בעבר הרחוק הייתה מקובלת הסברה ששמה צונזר בשל חרפה שהמיטה על בית המלוכה, אולם סברה זו נדחתה שכן המחיקה המכוונת של מצבת אשתו של אחנתון, התבררה כמצבתה של קייה.[4]

גם בדבר מקום קבורתה של נפרתיתי הועלו הצעות והשערות רבות. בנובמבר 2015 פורסם, כי לפי ממצאים חדשים של הדמיות רדאר שנעשו בקברו של תות ענח' אמון, קברה של נפרתיתי נמצא אולי בחדר צדדי של קברו.[5]

פרסומה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפרתיתי היא מלכת מצרים המפורסמת ביותר בתודעה המערבית אחרי קלאופטרה, היא השפיעה על שינוי הסטנדרטים של היופי הנשי במאה ה-20, ומכונה לעיתים קרובות "האשה היפה ביותר בעולם".[6][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפרתיתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Allen, James P[eter] (2010). Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs. Cambridge University Press. p. 212. ISBN 978-0-521-51796-6.
  2. ^ רפאל גבעון, ממצאים בסיני: מקדש חתחור בסרביט אל־חאדם, קדמוניות ד, 1971, עמ' 17
  3. ^ Reeves, Nicholas. Akhenaten: Egypt's False Prophet. p.172 Thames & Hudson. 2005. ISBN 0-500-28552-7
  4. ^ Dodson & Hilton, op. cit., p.156
  5. ^ תגלית המאה? 90% שהתגלה קברה של המלכה הפרעונית נפרטיטי, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2015
  6. ^ Queen Nefertiti of Egypt
  7. ^ Nefertiti - Crystalinks