נעם בן זאב
 | |
| לידה |
1954 (בן 70 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| מעסיק |
הארץ |
  | |
נעם בן זאב (נולד ב-1954) הוא כתב, מבקר מוזיקלי, מוזיקאי, מרצה וסופר ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן זאב הוא בעל תואר שני במוזיקולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. הוא מנגן על טרומבון וניגן בתזמורת הסימפונית חיפה, באופרה הישראלית ובתיאטרון הבימה. הצטרף לעיתון הארץ בשנת 1992 ועד פרישתו ב-2015 שימש כמבקר המוזיקה וכתב לענייני מוזיקה קלאסית בעיתון. בן זאב מרבה לעסוק בכתיבתו בסוגיות פוליטיות וחברתיות בהקשרן המוזיקלי, ובמיוחד בולטת התייחסותו הרבה לתחום החינוך המוזיקלי בישראל.
בנובמבר 2015 הצטרף בן זאב למרכז האמנויות ״אלמא״ בזכרון יעקב כמנהל אמנותי[1].
בן זאב הוא מרצה למוזיקה במכללת ספיר בשדרות.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 יצא לאור ספרו "חמישה מבטים על המוזיקה", בהוצאת ״סל תרבות ארצי״, המגולל את סיפורה של המוזיקה הקלאסית במערב, כרצף של סגנונות שעולים ויורדים, כאשר כל פרק מוקדש לתקופה מסוימת.
בשנת 2009 יצא לאור ספרו "מנגינה ישראלית" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר בוחן את היחס של החברה היהודית והערבית למוזיקה, בעבר והיום, ומנסה להתחקות אחר מקורות המוזיקה שנוגנה ומנוגנת בישראל[2].
בשנת 2015 יצא לאור, בהוצאה פרטית, ספרו ״הנגן הראשי: חיים עם כינור״. הספר הוא ביוגרפיה של הכנר והמורה חיים טאוב, הנגן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי נעם בן זאב, באתר "הארץ"
- מרב יודילוביץ', "אני פטריוט תרבותי", ראיון עמו, באתר ynet, 3 באפריל 2010
- ריאיון עמו עם רבקה מיכאלי, ברדיו ללא הפסקה
- נעם בן זאב, מי אמר שהמלחמה נגמרה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמיר מנדל, מה מרגיש מבקר מוזיקה שעבר לצד הניהולי, באתר הארץ, 21 בינואר 2018
- ^ אסף תלמודי, "מנגינה ישראלית: מסעו של עיתונאי בעקבות צליליה של חברה משתנה" מאת נעם בן זאב | וכיתתו חניתותיהם לזמירות, באתר הארץ, 20 באפריל 2010
- ^ חגי חיטרון, חיים טאוב, הכנר שמנצחים פחדו ממנו, חוגג 90 בקונצרט מיוחד, באתר הארץ, 21 ביולי 2015