נעם אליעז

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעם אליעז
Noam Eliaz
לידה 18 ביוני 1970 (בן 53)
רמת גן, ישראל ישראלישראל
מקום מגורים רמת פולג, נתניה
עיסוק מדען חומרים
מקום לימודים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה חבר בכיר באקדמיה האמריקאית לממציאים; האקדמיה הצעירה הישראלית; פרופ' נלווה באוניברסיטת VIT בהודו
מספר צאצאים 3
https://www.eliazlab.sites.tau.ac.il
תרומות עיקריות
הדפסה בתלת-ממד; ביו-חומרים (בדגש על ציפויי סידן פוספט לשתלים); ביו-פרוגרפיה; קורוזיה ואינטראקציית מימן עם חומרים; ציפויים אלקטרוכימיים; חקר כשל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעם אליעז (נולד ב־18 ביוני 1970) הוא פרופסור מן המניין ומייסד המחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב, המכהן כדקאן הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. החל מפברואר 2019 הוא גם פרופסור מן המניין נלווה (Adjunct Professor) באוניברסיטת Vellore Institute of Technology (VIT) (אנ') שבמדינת טאמיל נאדו בדרום הודו. בוגר האקדמיה הצעירה הישראלית. חבר בכיר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעם אליעז נולד וגדל ברמת גן, בנם של מאירה שלום אליעז ומרדכי יעקובוביץ, לשעבר דובר חברת מקורות. הוא דור שמיני בישראל, מצאצאי הרב גבריאל שטטישקלובר, שנמנה עם תלמידי הגאון מווילנה (הגר"א) האשכנזים הפרושים, אשר עלו לארץ ישראל בשנת 1808.[1]

בילדותו דילג על כיתה א', למד בבית הספר היסודי יהל"ם, ולאחר מכן בבית הספר התיכון בליך. בשנת 1991 סיים תואר ראשון בהנדסת חומרים בהצטיינות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרת העתודה האקדמית. לאחר מכן שירת במעבדה המטלורגית ביחידת הנדסה ובחינה 230 (יה"ב 230) של חיל-האוויר. שם, היה מהמובילים של פרויקט יישום פרוגרפיה לניטור בלאי במסוקים ושל פרויקט חקר כשל מנועי F-16, אשר נבחרו בשנת 2010 כבעלי ההשפעה השנייה והשלישית בחשיבותה, בהתאמה, מבין כל הפרויקטים ההנדסיים שבוצעו בתחום חומרים בחיל-האוויר ב-60 שנות פעילותו.

בשנת 1995 השתחרר נעם מצה"ל לצורך ביצוע דוקטורט במסלול ישיר במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1998 הוא סיים תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות, ובשנת 1999 תואר שלישי בהנדסת חומרים בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו (בנושא "אינטראקציית מימן עם חומרים אמורפיים וקווזי-גבישיים") זיכתה אותו במספר פרסים, לרבות מלגת אשכול לתשתיות מדעיות של משרד המדע ופרס הרקטור של אוניברסיטת בן-גוריון.

בין השנים 1999 ו-2001 שהה אליעז כעמית בתר-דוקטורי, במימון קרנות פולברייט ורוטשילד, במחלקה למדע והנדסה של חומרים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארצות הברית. באוקטובר 2001 הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב, תחילה בהנדסה מכנית, ומאז אוגוסט 2013 במחלקה למדע והנדסה של חומרים,[2] אותה ייסד.

אליעז נשוי לבילי (בלהה), בתם של שושנה ויעקב גדות (לשעבר סמנכ"ל בחברת אלביט מערכות). לנעם ולבילי אליעז שלושה ילדים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי עיסוק מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של פרופ' אליעז הם בינתחומיים, משלבים תאוריה ומודלים עם ניסויים, ובעלי תרומה חשובה גם למדע בסיסי וגם מבחינה יישומית. ביניהם ניתן למנות: פיתוח ציפויי היידרוקסיאפטייט אלקטרוכימיים לשתלים אורתופדיים ודנטליים; פיתוח יכולות הפרדה מגנטית ביו-פרוגרפית של חלקיקי בלאי ותאים לצורך ניטור בלאי של מפרקים ביולוגיים ושל מפרקים מלאכותיים ולצורך אבחון מוקדם של סרטן; חקר קורוזיה בסביבות שונות (מתעופה וחלל, לכורים גרעיניים ולגוף האדם); פיתוח ציפויים אלקטרוכימיים פונקציונליים (כגון ציפויי רניום העמידים בטמפרטורות גבוהות ובסביבות אגרסיביות ליישומי תעופה, חלל וקטליזה); חקר כשל.

תוצרי מחקריו נמצאים בשימוש מערכת הביטחון וחברות שתלים. כמדען ראשי של יצרנית שתלים דנטליים בינלאומית (SGS Dental Implant), הוא הוביל תהליך גמלון (scale-up) של ציפוי שפיתח באוניברסיטת תל אביב.

פרסומים וחברות בניהול כתבי עת שפיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרופ' אליעז מאות פרסומים מדעיים שונים.[3] לפי Google Scholar,[4] פרסומיו צברו למעלה מ־14,500 ציטוטים ואינדקס הירש (h-index) 55. הוא כיהן כעורך ראשי של כתב העת Corrosion Reviews[5] (בהוצאת ולטר דה גרויטר, ברלין) בשנים 2005–2017, חבר במועצות העורכים (Editorial Board) של כתב עת זה וכן של כתבי העת Materials,[6] Coatings,[7] Current Topics in Electrochemistry[8] ו - Bioceramics Development and Applications.[9]

פרק מוזמן מפרי עטו שכותרתו "אנליזה של חלקיקי שחיקה" הופיע בכרך 18 (חיכוך, סיכה וטכנולוגיית שחיקה) במהדורת 2017 של סדרת ASM Handbook[10] היוקרתית והחשובה בהנדסת חומרים. הוא המחבר הראשון אי-פעם בסדרה זו עם שיוך ישראלי. בנובמבר 2018 יצא לאור, על ידי הוצאת Wiley-VCH, ספר הלימוד Physical Electrochemistry: Fundamentals, Techniques, and Applications,[11] אותו חיבר עם פרופ' אליעזר גלעדי. בשנת 2016 הוא נבחר על ידי קרן החינוך ארצות הברית-ישראל (USIEF), יחד עם קבוצה מצומצמת של מלגאי פולברייט לשעבר, כמייצג בתערוכה במלאת 60 שנות פעילות בישראל ו-70 שנות פעילות בעולם.[12]

ארגון כנסים וחברות בוועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אליעז כיהן כיושב הראש או כחבר בוועדות רבות, וכן ארגן כנסים רבים, בהם: יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה NACE Israel, ראש ועדה TEG 186X של NACE International, ראש ועדה מרכזית מס' 300 לתקני כימיה במכון התקנים הישראלי, חבר במועצה האקדמית של עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה בירושלים, ועוד. בינואר 2017 הוא מונה על ידי שר המדע והטכנולוגיה כחבר מועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF). בשנים 2017-8 הוא מונה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כחבר ועדת המעקב לדו"ח מצב המדע בישראל (2016)[13][14] וכחבר הוועדה שהייתה אמונה על חיבור הדו"ח התלת-שנתי השלישי למצב המדע בישראל (2019). הוא היה חבר ועדת תקינה בינלאומית מטעם ASTM שחיברה תקן תכן לייצור מתוסף (Additive Manufacturing) בטכנולוגיית Directed Energy Deposition (DED).[15] בנובמבר 2018 הוא מונה על ידי The Cyprus Agency for Quality Assurance and Accreditation in Higher Education[16] כאחד משלושת חברי ועדת ההערכה הבינלאומית לבחינת והסמכת תוכניות הלימודים לתארים ראשון, שני ושלישי בהנדסת מכונות וייצור באוניברסיטת קפריסין שבניקוסיה.

הובלת תחום החומרים באוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אליעז מזוהה כמי שהוביל ופיתח את תחום החומרים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת כך, הוא הוביל את בניית "תוכנית חומרים וננו-טכנולוגיות" הבין-פקולטית (הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה) לתארים מתקדמים, ארגן את הגשתה לאישור המועצה להשכלה גבוהה וכיהן כראש התוכנית הראשון. כמו כן, כיהן כיו"ר הכינוס הישראלי ה-14 להנדסת חומרים (IMEC-14)[17] באוניברסיטת תל אביב. זהו אחד הכנסים הגדולים שנערכו אי פעם בישראל בתחום הנדסת חומרים, והשתתפו בו משתתפים מ-13 מדינות.

אליעז הוביל את הקמת המחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה, כיהן כראש המחלקה המייסד במשך 4 שנים, פיתח תוכניות לימודים לתואר ראשון כפול במדע והנדסה של חומרים ובכימיה ובמדע והנדסה של חומרים חד-חוגי והוביל את הגשתן לאישור המועצה להשכלה גבוהה. הוא יזם שיתוף פעולה עם המחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן (אוונסטון, אילינוי). במסגרת שיתוף פעולה זה, נערכו ארבע סדנאות מדעיות משותפות: הראשונה[18] באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2015, סדנה שנייה[19] באוניברסיטת נורת'ווסטרן בספטמבר 2016, שלישית[20] באוניברסיטת נורת'ווסטרן ביולי 2018, ורביעית באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, הוא יזם ומוביל את הקמת המרכז האוניברסיטאי למחקר ופיתוח של הדפסה בתלת-ממד.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעם אליעז עם אנשי צוות מעבדתו
  • מלגות פולברייט ורוטשילד לבתר-דוקטורט (1999)
  • מלגת דן דוד לחוקרים צעירים באוניברסיטת תל אביב (2002)
  • פרס T.P. Hoar למאמר הטוב ביותר[21] שפורסם בשנת 2001 ב-Corrosion Science, כתב העת המוביל בתחום הקורוזיה (2002)
  • עמית החברה היפנית לקידום המדע (2005–2007)[22]
  • פרס Herbert H. Uhlig מטעם NACE International עבור מצוינות בהוראת תחום הקורוזיה (2010)
  • עמית NACE International על הישגיו ותרומותיו במחקר ובהוראה בתחום הקורוזיה[23] (2012)
  • מלגת אשבאך למדען אורח, מטעם בית הספר מקורמיק להנדסה ומדע שימוש באוניברסיטת נורת'ווסטרן (2013)
  • פרס ההישג הטכני מטעם NACE International ‏ (2014)
  • חבר האקדמיה הישראלית הצעירה (2015)
  • חבר ועדת המעקב לדו"ח מצב המדע בישראל, מינוי מטעם נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2017)
  • חבר מועצת הנגידים של GIF, קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח מדעי (2017)
  • פרופסור נלווה באוניברסיטת VIT בהודו (2019)
  • חבר האקדמיה הלאומית האמריקאית לממציאים (2020)
  • פרס מצוינות במחקר של האגודה הישראלית לוואקום (2021)
  • פרס מצוינות במחקר של החטיבה לציפויים אלקטרוכימיים של ECS, החברה לאלקטרוכימיה (2021)
  • פרופסור לשם כבוד באוניברסיטת טרנסילבניה בבראשוב, ברומניה (2022)

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ופרקים בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • N. Eliaz and E. Gileadi, Physical Electrochemistry: Fundamentals, Techniques, and Applications, Wiley-VCH, 2nd Edition. ISBN 978-3-527-34139-9, 7 November, 2018.
  • N. Eliaz (Editor), Degradation of Implant Materials, Springer, NY, 2012
  • N. Eliaz, “Wear Particle Analysis,” in ASM Handbook, Vol. 18: Friction, Lubrication, and Wear Technology, ed. G.E. Totten, ASM International, Materials Park, OH, ISBN 978-1-62708-141-2 (2017) pp. 1010-1031.

מאמרים בכתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • N. Eliaz and N. Metoki, “Calcium Phosphate Bioceramics: A Review of Their History, Structure, Properties, Coating Technologies and Biomedical Applications,” Materials, 10 (2017) 334. https://doi.org/10.3390/ma10040334
  • I. Gouzman, E. Grossman, R. Verker, N. Atar, A. Bolker and N. Eliaz, “Advances in Polyimide-Based Materials for Space Applications,” Adv. Mater., 31(18) (2019) 1807738. https://doi.org/10.1002/adma.201807738
  • D. Svetlizky, M. Das, B. Zheng, A.L. Vyatskikh, S. Bose, A. Bandyopadhyay, J.M. Schoenung, E.J. Lavernia and N. Eliaz, “Directed Energy Deposition (DED) Additive Manufacturing: Physical Characteristics, Defects, Challenges and Applications,” Mater. Today 49 (2021) 271–295. https://doi.org/10.1016/j.mattod.2021.03.020
  • D. Svetlizky, B. Zheng, A. Vyatskikh, M. Das, S. Bose, A. Bandyopadhyay, J.M. Schoenung, E.J. Lavernia and N. Eliaz, “Laser-Based Directed Energy Deposition (DED-LB) of Advanced Materials,” Mater. Sci. Eng. A 840 (2022) 142967. https://doi.org/10.1016/j.msea.2022.142967
  • D. Lakstein, W. Kopelovitch, Z. Barkay, M. Bahaa, D. Hendel and N. Eliaz, “Enhanced Osseointegration of Grit-Blasted, NaOH-Treated and Electrochemically Hydroxyapatite-Coated Ti-6Al-4V Implants in Rabbits,” Acta Biomater., 5(6) (2009) 2258-2269. https://doi.org/10.1016/j.actbio.2009.01.033
  • K. Hakshur, I. Benhar, Y. Bar-Ziv, N. Halperin, D. Segal and N. Eliaz, “The Effect of Hyaluronan Injections into Human Knees on the Number of Bone and Cartilage Wear Particles Captured by Bio-Ferrography,” Acta Biomater., 7(2) (2011) 848-857. https://doi.org/10.1016/j.actbio.2010.08.030
  • O. Berkh, N. Eliaz and E. Gileadi, “The Initial Stages of Electrodeposition of Re-Ni Alloys,” J. Electrochem. Soc., 161(5) (2014) D219-D226.
  • R. Zhang, N. Metoki, O. Sharabani-Yosef, H. Zhu and N. Eliaz, “Hydroxyapatite/Mesoporous Graphene/Single-Walled Carbon Nanotubes Freestanding Flexible Hybrid Membranes for Regenerative Medicine,” Adv. Funct. Mater., 26 (2016) 7965-7974. https://doi.org/10.1002/adfm.201602088
  • S. Ifergane, R. Ben David, E. Sabatani, B. Carmeli, O. Beeri and N. Eliaz, “Hydrogen Diffusivity and Trapping in Custom 465 Stainless Steel,” J. Electrochem. Soc., 165(3) (2018) C107-C115.
  • N. Metoki, S. Il-Baik, D. Isheim, D. Mandler, D.N. Seidman and N. Eliaz, “Atomically Resolved Calcium Phosphate Coating on a Gold Substrate,” Nanoscale, 10 (2018) 8451-8458.
  • D. Eliyahu, E. Gileadi, E. Galun and N. Eliaz, “Atomic Force Microscope-Based Meniscus-Confined Three-Dimensional Electrodeposition,” Adv. Mater. Technol., 5(2) (2020) 1900827. https://doi.org/10.1002/admt.20190082
  • D. Svetlizky, B. Zheng, T. Buta, Y. Zhou, O. Golan, U. Breiman, R. Haj-Ali, J.M. Schoenung, E.J. Lavernia and N. Eliaz, “Directed Energy Deposition of Al 5xxx Alloy using Laser Engineered Net Shaping (LENS®),” Mater. Des., 192 (2020) 108763. https://doi.org/10.1016/j.matdes.2020.108763
  • N.U. Navi, J. Tenenbaum, E. Sabatani, G. Kimmel, R. Ben David, B.A. Rosen, Z. Barkay, V. Ezersky, E. Tiferet, Y.I. Ganor and N. Eliaz, “Hydrogen Effects on Electrochemically Charged Additive Manufactured by Electron Beam Melting (EBM) and Wrought Ti–6Al–4V Alloys,” Int. J. Hydrogen Energy, 45 (2020) 25523–25540. https://doi.org/10.1016/j.ijhydene.2020.06.277
  • O. Sisso, S. Dor, D. Eliyahu, E. Sabatani and N. Eliaz, “Corrosion Inhibition of Copper in Ferric Chloride Solutions with Organic Inhibitors,” npj Mater. Degrad., 4 (2020) 38. https://doi.org/10.1038/s41529-020-00139-0
  • D. Svetlizky, B. Zheng, D.M. Steinberg, J.M. Schoenung, E.J. Lavernia and N. Eliaz, “The Influence of Laser Directed Energy Deposition (DED) Processing Parameters for Al5083 Studied by Central Composite Design,” J. Mater. Res. Technol. – JMR&T 17 (2022) 3157–3171. https://doi.org/10.1016/j.jmrt.2022.02.042

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסע שורשים
  2. ^ המחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל-אביב
  3. ^ פרסומים נבחרים של פרופ' נעם אליעז
  4. ^ Publication matrices of Prof. Noam Eliaz according to Google Scholar
  5. ^ Corrosion Reviews
  6. ^ Materials
  7. ^ Coatings
  8. ^ Current Topics in Electrochemistry
  9. ^ Bioceramics Development and Applications
  10. ^ ASM Handbook
  11. ^ Physical Electrochemistry: Fundamentals, Techniques, and Applications
  12. ^ Beautiful Knowledge דף התערוכה(הקישור אינו פעיל, 28.1.2024). Beautiful Knowledge Exhibition]
  13. ^ דוח מצב המדע מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  14. ^ דו"ח ועדת המעקב ליישום דו"ח מצב המדע השני
  15. ^ Directed Energy Deposition (DED)
  16. ^ CYQAA
  17. ^ IMEC-14(הקישור אינו פעיל, 28.1.2024)
  18. ^ TAU-NU 1
  19. ^ TAU-NU 2
  20. ^ TAU-NU 3
  21. ^ שם המאמר: Corrosion Behavior of Advanced Ti-Based Alloys Made by Three-Dimensional Printing (3DPTM) for Biomedical Applications
  22. ^ בנוסף, פרופ' אליעז ערך בשנים אלה מחקר באוניברסיטת טוקיו לרפואה ולרפואת שיניים
  23. ^ מנימוקי ועדת הפרס: "עבור הישגים יוצאי דופן בחקר הקורוזיה והוראתה, לצד תרומות מפתח לתעשייה ולארגוני ביטחון באלקטרו-דפוזיציה ובחומרים מיוחדים, קורוזיה בביו-חומרים וחקר כשל."
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נעם_אליעז&oldid=37948768"