נס הצפת הגרזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונה של נס הצפת הגרזן, נעשה באמצעות Midjourney

נס הצפת הגרזן, הוא נס המופיע בספר מלכים ב', פרק ו', פסוקים א'ז', שאותו חולל אלישע הנביא. אלישע, שאיתו התגוררו בני הנביאים מקבל את דבריהם על כך שמקום מושבם הנוכחי "צר ממנו" ויחד איתם מחליטים להעתיק את מקום מושבם. בהגיעם לשפת נהר הירדן, לשם רצו לעבור, ניגשים לחטוב עצים לבניית מגוריהם החדשים. במהלך חטיבת העצים נפל גרזנו של אחד מבני הנביאים לנהר. אותו בן נביאים הביע את צערו בפני אלישע על כך שגרזנו, שהיה שאול, נפל ואין לו את האמצעים הכספיים לפצות על הגרזן השאול. אלישע לוקח חתיכת עץ וזורק למקום בו נפל הגרזן ובנס, צף הגרזן.

הסיפור המקראי כלשונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֶל-אֱלִישָׁע הִנֵּה-נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ ישְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ: (ב) נֵלְכָה-נָּא עַד-הַיַּרְדֵּן וְנִקְחָה מִשָּׁם אִישׁ קוֹרָה אֶחָת וְנַעֲשֶֹה-לָּנוּ שָׁם מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם וַיֹּאמֶר לֵכוּ: (ג) וַיֹּאמֶר הָאֶחָד הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת-עֲבָדֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲנִי אֵלֵךְ: (ד) וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים: (ה) וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת-הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל-הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל: (ו) וַיֹּאמֶר אִישׁ-הָאֱלהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת-הַמָּקוֹם וַיִּקְצָב-עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל: (ז) וַיֹּאמֶר הָרֶם לָךְ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֵהוּ:

ניתוח הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לשייך את הסיפור לסוגת השבח הקצר, סיפור שעיקר מטרתו להפגין את גדולתו של הנביא כמחולל נסים, ומקורו אולי במסורות שהתהלכו בעל-פה בקרב חוגי "בני הנביאים". הסיפור נחקר אך מעט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]