נסיכות ויילס
| |||
 נסיכות ויילס 1267-1277. | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | נסיכות, מונרכיה | ||
| שפה נפוצה | וולשית | ||
| עיר בירה |
דולוויד'לן, קונווי אברגווינגרגין, גוויניד' | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה  | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הסכם "מועצת אברדווי" | ||
| תאריך | 1216 | ||
| פירוק | סיפוח לממלכת אנגליה | ||
| תאריך | 1542 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת גוויניד' פוויס ונווינווין פוויס פאדוגממלכת קרדיגיון | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת אנגליה | ||
  | |||
נסיכות ויילס (בוולשית: Tywysogaeth Cymru; באנגלית: Principality of Wales) הייתה נסיכות שהתקיימה בין 1284–1216 כנסיכות עצמאית (שבראשה נסיך וולשי) בחסות אנגליה, ועד לשנת 1542 כחלק ממלכת אנגליה עם מעט מאוד סמכויות עצמאיות כאשר תואר נסיך ויילס הוענק ליורש העצר הבריטי ולא לזה מבית המלוכה הוולשי.
הנסיכות הוקמה על ידי ל'ואלין הגדול וכיהנו בה ארבעה נסיכים עד לסיפוחה על ידי אנגליה, לאחר סיפוחה היו שני ניסיונות התמרדות של טוענים לכתר הוולשי (אווין לוגוך ואווין גלינדור) אשר נכשלו להשיג עצמאות.
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ממלכת גוויניד'
הנסיכות נוסדה במהלך שלטונו של ל'ואלין הגדול מלך גוויניד' בשנת 1284. ממלכת גוויניד' הצליחה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה שלה לאחד חלק גדול ממלכות ויילס תחת שלטונה ושושלת אברפראו אשר שלטה בממלכה אף נקשרה בקשרי דם עם חלק גדול משושלות המלוכה הוולשיות. משום כך, גוויניד' תמיד ראתה את עצמה הממלכה הדומיננטית בוויילס וזו אשר צריכה יום אחד לשוב לגדולתה ולשלוט בוויילס מאוחדת.
נסיכות ויילס העצמאית (1216-1284)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיכות הוקמה עם חתימת הסכם 'מועצת אברדווי' בשנת 1216 על ידי שליטי ויילס השונים. הנסיכות הוכרה באופן רשמי על ידי הנרי השלישי, מלך אנגליה בשנת 1218 בהסכם ווסטר כאשר סוכם שנסיך ויילס (אז ל'ואלין הגדול) ישלם מס שנתי למלך אנגליה. הנסיכות הוקמה על ידי איחוד מספר ממלכות ויילס (בעיקרן ממלכת גוויניד' ושתי ממלכות פוויס), כאשר מספר ממלכות במרכז ודרום ויילס הוכפפו לנסיך הוולשי. גבולות הנסיכות בתקופה זו דומה בחלקו לגבולות המודרניים של ויילס, כאשר חלקה הדרומי והדרום-מזרחי התחלק בין 'אדוני המארצ'ר' (אצילים אנגלים שקיבלו במקום אדמות).
הנסיכות כחלק ממלכת אנגליה (1284-1542)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1277 ושוב בשנת 1284 ניהל מלך אנגליה אדוארד הראשון מערכות צבאיות כנגד ויילס סביב הסירוב של השלטון הוולשי לשלם לאנגליה את המיסים שהוסכמו. לאחר 1284 הייתה ויילס למעשה חלק מאנגליה כאשר תואר נסיך ויילס הועבר מידי בתי המלוכה הוולשים לידי שושלת המלוכה האנגלית וניתן באופן מסורתי ליורש העצר האנגלי. עם זאת, ויילס המשיכה להיות מוגדרת כנסיכות למרות שבפועל בתקופה זו אין לה שום ריבונות מעשית.
בתקופה זו נסיכות ויילס נפרדת מאנגליה רק ברמת הניהול האדמיניסטרטיבי והמשפטי אשר המשיך לשמר מספר חוקים ומסורות ולשיות. בשנת 1542 באופן רשמי, על פי צו של הפרלמנט האנגלי, החוק והמערכת האדמיניסטרטיבית האנגלית הוחל על ויילס וכך חודלת כל זהות וולשית המבדילה אותה מאנגליה, שטחי ויילס גם הם לא הוגדרו עוד כנסיכות אלא כחלק מלא מאנגליה.