נמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמק
תמונת נמק חשוף
הגדלה
תחום כירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 217943 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D005734
סיווגים
ICD-10 R02, E10.2, I70.2, I73.9 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 MC85 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נֶמֶק (בלועזית: גַּנְגְּרֵנָה, Gangrene. בשלב החמור יותר והמסוכן, הוא מכונה בעברית מַק), הוא מוות נרחב של רקמות בגוף כתוצאה מזיהום או חוסר חמצן.

נמקים שכיחים בקצוות הגוף, ובעיקר בגפיים. נמק יכול להיגרם כתוצאה:

נמק עלול להוות סכנת חיים. תאי הגוף מקבלים באופן שגרתי אותות מתאים סמוכים ברקמה, אותות המעודדים אותם להמשיך במחזור התא ובפעילות המטבולית השוטפת. כשתאים רבים מתים הם מפסיקים לשלוח אותות לתאים הסמוכים, וכך מתפשט הנמק - לעיתים במהירות רבה.

עד לאחרונה לא ניתן היה לטפל בנמקים. הפתרון ההכרחי היה (ועדיין, במרבית המקרים) להיפטר מהרקמה הנמקה. דבר זה מתבצע באמצעות:

  • הטריה - קילוף הרקמה הנמקה. תהליך זה מבוצע בדרך-כלל בנמקים שטחיים על-פני העור
  • נשירה טבעית של הרקמה
  • קטיעת האיבר הנמק

במקרה של זיהום חיידקים, טיפול מסיבי באנטיביוטיקה יכול לשפר את המצב.

שיטות חדשות לטיפול בנמקים מתמקדות בשחזור כירורגי-פלסטי של האיבר הפגוע, ובמיוחד בשחזור כלי הדם שנהרסו.

חיידקים מסוימים, במיוחד מינים מסוימים בסוגים Streptococcus ו-Staphylococcus, המכונים לעיתים "חיידקים טורפים", מסוגלים לגרום לזיהומים נרחבים הגורמים לנמק. זיהומים אלו ידועים בהתפשטותם המהירה, המגיעה ל-3 ס"מ בשעה. שיעור התמותה עומד על כ-20%. כשהזיהום לא מטופל, המוות ודאי (שיעור תמותה של 100%).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.