נמל התעופה שארל דה גול

פריז-שארל דה גול
Aéroport Paris-Charles-de-Gaulle
טרמינל 1
טרמינל 1
נתוני השדה
קוד IATA
‏CDG‏
קוד ICAO
‏LFPG‏
תקופת הפעילות 8 במרץ 1974 – הווה (50 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות שדות התעופה של פריז
בעלים Groupe ADP עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר סמוכה פריז
קואורדינטות 49°00′35″N 2°32′52″E / 49.009722°N 2.547778°E / 49.009722; 2.547778
גובה מעל פני הים 119 מטר (392 רגל)
www.aeroportsdeparis.fr
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08L/26R 13,829 4,215 אספלט
08R/26L 8,858 2,700 בטון
09L/27R 8,858 2,700 אספלט
09R/27L 13,780 4,200 אספלט
מספר הנוסעים 57,474,033 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמל התעופה שארל דה גולצרפתית: Aéroport de Paris-Charles-de-Gaulle) (קוד יאט"א CDG) הוא נמל התעופה הגדול ביותר של צרפת ואחד מנמלי התעופה הגדולים והמרכזיים ביותר באירופה ובעולם. הנמל משרת את מרבית הטיסות לצרפת, והוא ממוקם בשטחה המטרופוליני של פריז, סמוך לקומונה רואסי (Roissy), כ-25 קילומטרים צפונית-מזרחית לפריז. הנמל הוא השלישי בגודלו באירופה מבחינת תעבורת נוסעים (אחרי נמל התעופה איסטנבול ונמל התעופה לונדון הית'רו), עם יותר מ-72 מיליון נוסעים העוברים בשעריו מדי שנה, והגדול ביותר באירופה מבחינת תנועת מטוסים, עם יותר מחצי מיליון נחיתות והמראות בשנה. נמל התעופה נקרא על שם שארל דה גול, נשיאה הראשון של הרפובליקה הצרפתית החמישית.

בתי נתיבות ותחבורה קרקעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה קרקעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך שדה התעופה ישנה רכבת הנקראת CDGVAL ומחברת בין כל הטרמינלים וחניוני הטווח הארוך. שדה התעופה מחובר לרשת מסילות הברזל RER, המאפשרת גישה למרכז פריז בתוך 25 דקות. כמו כן נמצאת בטרמינל 2 תחנת רכבת מהירה (TGV) שמאפשרת הגעה ללונדון תוך 3 שעות או לבריסל בתוך שעה. הכביש המהיר A1 מקשר בין שדה התעופה לפריז ולליל.

בתי נתיבות (טרמינלים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה כולל שלושה בתי נתיבות (טרמינלים).

טרמינל 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל מספר 2 נבנה במקור לחברת אייר פראנס אולם בפועל הוא מארח חברות תעופה נוספות. הוא מכיל אזורים שנקראים 'אולמות' מ A עד G. מומלץ לתייר שנמצא על טיסות לצרפת או טיסות מ-צרפת לשים לב היכן המטוס נוחת או ממריא היות שהאולמות עלולים להיות רחוקים אחד מהשני. מקום הנחיתה או ההמראה יהיה כתוב על הכרטיס, למשל 2A או 2F. טיסות אל על נוחתות בטרמינל 2A – הטרמינל המאובטח ביותר, אולם הטיסות מישראל בחברת אייר פראנס נוחתות בטרמינל 2E - הטרמינל הגדול מבין A-G. בין כל האולמות (פרט לאולם G) ישנם מעברים עיליים ותת-קרקעיים.

טרמינל 2E[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שצוין, הטרמינל הוא הגדול ביותר בקומפלקס A-G. הוא טרמינל בעל 2 קומות: אחת לנחיתות ואחת להמראות. בטרמינל כ-60 שערים, מהם 20 מרוחקים מהטרמינל ומחוברים אליו באמצעות רכבת.

טרמינל 2F

הייחוד העיקרי של טרמינל זה הוא שממוקמות בו כל חברות השכרת הרכבים שפועלות בשדה. שעות הפעילות של החברות הן מ-06:00 ועד 23:00. יש חברות השכרת רכב שפועלות גם מטרמינל 2D, אך שעות הפעילות שלהן מצומצמות יותר.

טרמינל 2G[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות מספר הטרמינל, טרמינל 2G נמצא במרחק של כ-2.5 קילומטרים מקומפלקס הטרמינלים. למעשה, הוא יותר מרוחק פיזית מאשר טרמינל 1. הטרמינל ממוקם בקצה נמל התעופה, ומשמש לטיסות צ'ארטר של אייר פראנס ליעדים קרובים, כגון איטליה, בלגיה ושווייץ. כל האוטובוסים לפריז מתחילים ומסתיימים בטרמינל 2E, לכן כל נוסע המעוניין להגיע לטרמינל 2G חייב לקחת אוטובוס פנימי חינמי.

טרמינל 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 1 פיזית מרוחק מטרמינל 2 וישנו שירות רכבת עילית שמקשר בין הטרמינלים. הטרמינל נבנה כדי לשמש לרוב הטיסות הבינלאומיות של אייר פראנס (למעט טיסות למזה"ת ולאירופה), בפועל, הטרמינל משמש לחברות הצ'ארטר, רוב החברות באירופה, חלק ניכר מהחברות האסיאתיות ואת חברות התעופה יונייטד איירליינס.

טרמינל 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל 3 נמצא במרחק של כק"מ מטרמינל 1, אך למעשה המעבר התת-קרקעי הוא באורך של 3 ק"מ. תחנת ה-CDGVAL נמצאת במרחק של 200 מטרים מהטרמינל. הטרמינל משמש לטיסות צ'ארטר וטיסות אזוריות, הטרמינל הוא הבסיס הראשי של חברת אייר מדיטראניאן ושל חברת XL איירוויז.

תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2012 הסתיימה בניית שלוחה S4, שתצורף לשלוחה S3 שכבר פועלת בטרמינל 2E, בעקבות כך, כל התנועה בקומפלקס 2 תועבר לטרמינלים 2E-G. בכל הטרמינלים יתבצעו עבודות שיפוץ שבהן בנייה מחדש של הטרמינלים 2C ו-2D. חברת איזיג'ט הביעה את רצונה להיות החברה היחידה הפועלת בטרמינל 2B בתקופה זו.

תקריות ותאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 27 בנובמבר 1983 – טיסת אוויאנקה מספר 11 שהמריאה מפריז לבוגוטה, קולומביה דרך מדריד, התרסקה סמוך לשדה התעופה של מדריד. 181 הרוגים (כולל 1 על הקרקע) ו-11 ניצולים
  • 19 בספטמבר 1989 – טיסת UTA מספר 772 שהמריאה מברזוויל, קונגו דרך נג'אמי, צ'אד התרסקה מעל מדבר סהרה בעקבות התפוצצות של פצצה באחת המזוודות. 170 הרוגים, אין ניצולים.
  • 17 ביולי 1996 – טיסה 800 של TWA שהמריאה מניו-יורק לפריז, התרסקה 12 דקות לאחר ההמראה. 230 הרוגים, אין ניצולים. הגורם הרשמי לתאונה הוא שרפה בתא הדלק בעקבות קצר, אך ישנם גם כמה תאוריות קונספירציה על התקרית.
  • 25 במאי 2000 – טיסת מטען שהמריאה מלונדון התנגשה על מסלול הנחיתה בפריז עם טיסה מקומית. 3 הרוגים (הטייס וטכנאי הטיסה במטוס המטען והטייס הראשי במטוס הנוסעים).
  • 25 ביולי 2000 – טיסה 4590 של אייר פראנס שבוצעה בידי מטוס קונקורד התרסקה בבית מלון בפאתי פריז לאחר שרפה בתא הדלק בגלל רצועת מתכת שנפלה ממטוס שנחת דקות קודם לכן. 113 הרוגים (כולל 4 על הקרקע). אין ניצולים
  • 3 בינואר 2004טיסה 604 של פלאש איירליינס משארם-א-שייח לפריז התרסקה בים האדום בעקבות טעות אנוש. 148 הרוגים, אין ניצולים.
  • 2 באוגוסט 2005 – טיסה 358 של אייר פראנס מפריז לטורונטו התרסקה ונשברה לחלקים לאחר ריצת-יתר על מסלול הנחיתה. מבין ה-320 ששהו במטוס - איש לא נפצע.
  • 1 ביוני 2009טיסה 447 של אייר פראנס מריו דה ז'ניירו לפריז, התרסקה באוקיינוס במרחק 600 ק"מ מחופי ברזיל, 284 הרוגים, אין ניצולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]