ניתוח תוכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניתוח תוכן היא שיטת מחקר לניתוח של טקסטים במגוון פורמטים (טקסט כתוב, קול, תמונה, וידאו, דיגיטלי). שיטת ניתוח התוכן התפתחה במסגרת מדעי החברה האמפיריים והיא מגשרת בין הניתוח הכמותי הסטטיסטי לבין הבחינה האיכותנית של הפריטים הנבחנים[1]. יש להבחין בין ניתוח תוכן לקיטלוג של טקסט, כאשר מטרתו של ניתוח התוכן היא להגיע למסקנות על-אודות דפוסים, קשרים או הבדלים בטקסטים הנבחנים. יתרונותיה של השיטה הם ביכולת לבחון באופן בלתי מתערב טקסטים בצורה המאפשרת את שחזור תהליך הניתוח ואת תיקונו במידת הצורך. חסרונותיה של השיטה מתמקדים במהימנותה, ביכולת המוגבלת להמיר טקסטים מסוימים למערכת מספרית תוך הסכמה רחבה ביחס להמרה זו.

הגדרות לניתוח תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורן של ההגדרות המקובלות כיום לניתוח תוכן באמצע המאה העשרים[2]. אחת מההגדרות המוקדמות של ברלסון[3] מתייחסת לניתוח תוכן כשיטה לתיאור אובייקטיבי, שיטתי וכמותי של תכנים תקשורתיים. הגדרה מאוחרת יותר של קריפנדורף[4] מתייחסת לניתוח התוכן כשיטה מחקרית אשר נועדה להסקה תקפה ובת שחזור של טקסטים להקשרי השימוש שלהם.

שלבים בניתוח תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למערכי מחקר כמותיים אמפיריים אחרים, מבוצע הניתוח הטקסטואלי לאור שאלות והשערות ולאחר הגדרה של היחידות הנבחנות. יחידות של ניתוח תוכן הן מגוונות ויכולות לבחון רמות שונות של מרכיבים בטקסט: כתבות בעיתון, כותרות בעיתון, הודעות ברשתות חברתיות, תמונות באתרי אינטרנט, שלטי חוצות ועוד. לאחר הגדרת היחידות, מוגדרות הקטגוריות הבוחנות אותן (למשל: גודל בסמ"ר, צבע, נושא, מספר מילים חיוביות). הקטגוריות מופיעות בדף קידוד המכיל את האפשרויות השונות בכל אחת מהקטגוריות. דפי קידוד מכילים לעיתים גם הסברים, דוגמאות וכללי החלטה. באופן מסורתי בוצעו ניתוחי תוכן על ידי אנשים שהוכשרו ואומנו להמיר את הטקסטים באמצעות דף הקידוד למערכת מספרית (מקודדים/שופטים). אם הקטגוריות פשוטות וברורות אנו מצפים לרמת הסכמה גבוהה ביחס להמרת הטקסט למספרים[5]. עם זאת, בשנים האחרונות מתרבות שיטות לניתוח תוכן הנעזרות באופן חלקי או מלא בתוכנות מחשב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באואר, מ.ו'. (2011). ניתוח תוכן קלסי: סקירה. בתוך מ.ו' באואר., ג'. גאסקל. (עורכים). מחקר איכותני: שיטות לניתוח טקסט תמונה וצליל (עמ' 151–174). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
  2. ^ Neuendorf, K. A. (2017). The content analysis guidebook (2nd ed.). Thousand Oaks, CA: Sage
  3. ^ Berelson, B. (1952). Content analysis in communication research. New York, NY, US: Free Press.
  4. ^ Krippendorff, K. (2013). Content analysis. An introduction to its Methodology (3rd ed.). Thousand Oaks, CA: Sage
  5. ^ Riffe, D., Lacy, S., & Fico, F. (2014). Analyzing media messages: using quantitative content analysis in research. (Routledge communication series). New York: Routledge/Taylor & Francis