ניקולאי באסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי באסוב
Никола́й Ба́сов
לידה 14 בדצמבר 1922
אוסמן, Tambov Governorate, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 2001 (בגיל 78)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ברית המועצות, רוסיה
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני (1950) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Mikhail Leontovich, אלכסנדר פרוכורוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Vladilen Letokhov, Oleg Krokhin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Ksenia Tikhonovna Basova עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Dmitri N. Basov עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תחום האלקטרוניקה הקוונטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי גנאדייביץ' באסוברוסית: Никола́й Генна́диевич Ба́сов; ‏14 בדצמבר 19221 ביולי 2001) היה פיזיקאי סובייטי. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 יחד עם צ'ארלס טאונס ואלכסנדר פרוכורוב על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקת הקוונטים, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסוב נולד ב-14 בדצמבר 1922 ברפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה בעיר אוסמן שבמחוז ליפצק. הוא סיים את לימודיו בבית ספר בשנת 1941 בוורונז'. באסוב נקרא מאוחר יותר לשירות צבאי באקדמיה הרפואית הצבאית בסמרה (אז נקראה העיר קויבישב). ב-1943 הוא עזב את האקדמיה ושירת בצבא האדום ולחם בחזית האוקראינית הראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה.

באסוב הצטרף אל האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני בשנת 1950. אחר כך הוא החזיק בתואר פרופסור ועבד במכון לבדב לפיזיקה שם החל במחקרים שונים בתחום הפיזיקה. הוא נבחר להיות חבר באקדמיה הרוסית למדעים בשנת 1962. הוא היה נשיא כבוד וחבר באקדמיה הלאומית במדעים במינכן. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 יחד עם צ'ארלס טאונס ואלכסנדר פרוכורוב כאשר הוביל יחד איתם להתקדמותו המשמעותית של הלייזר.

תרומתו של באסוב להתפתחותו של המייזר-לייזר הובילה ליוזמות הגנה מפני טילים חדשות שביקשו להעסיק את באסוב.[2]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסוב החל להיות מעורב בפוליטיקה הסובייטית בשנת 1951. בשנת 1974 היה חבר באחד מהתאים שהרכיבו את הסובייט העליון. בעקבות נאומו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנושא יוזמת ההגנה האסטרטגית בשנת 1983, באסוב חתם על מכתב יחד עם מדענים סובייטיים אחרים המגנים את היוזמה.

באסוב נפטר ב-1 ביולי 2001 במוסקבה.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי באסוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]