ניקולאי באסוב

ניקולאי באסוב
Никола́й Ба́сов
לידה	14 בדצמבר 1922; אוסמן, Tambov Governorate, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
פטירה	1 ביולי 2001 (בגיל 78); מוסקבה, רוסיה
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ברית המועצות, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני (1950)
מנחה לדוקטורט	Mikhail Leontovich, אלכסנדר פרוכורוב
מוסדות	מכון לבדב לפיזיקה (1948); האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני ;
תלמידי דוקטורט	Vladilen Letokhov, Oleg Krokhin
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1989); עיטור לנין (13 בדצמבר 1982); עיטור לנין (17 בספטמבר 1975); עיטור לנין (13 בדצמבר 1972); גיבור העמל הסוציאליסטי (13 בדצמבר 1982); מדליית הפטיש והמגל (13 בדצמבר 1982); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1998); מדליית הפטיש והמגל (13 במרץ 1969); עיטור לנין (13 במרץ 1969); פרס לנין (1959); גיבור העמל הסוציאליסטי (13 במרץ 1969); עיטור לנין (27 באפריל 1967); דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית (11 במרץ 1985); פרס נובל לפיזיקה (1964); העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (13 בדצמבר 1997); פרס קלינגה (1986); מדליית הזהב של לומונוסוב (1990); פרס אדוארד טלר (1991); Russian President's Prize in the field of education ;
בן או בת זוג	Ksenia Tikhonovna Basova
צאצאים	Dmitri N. Basov
תרומות עיקריות
	תחום האלקטרוניקה הקוונטית

ניקולאי גנאדייביץ' באסוב (ברוסית: Никола́й Генна́диевич Ба́сов; ‏14 בדצמבר 1922 — 1 ביולי 2001) היה פיזיקאי סובייטי. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 יחד עם צ'ארלס טאונס ואלכסנדר פרוכורוב על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקת הקוונטים, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסוב נולד ב-14 בדצמבר 1922 ברפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה בעיר אוסמן שבמחוז ליפצק. הוא סיים את לימודיו בבית ספר בשנת 1941 בוורונז'. באסוב נקרא מאוחר יותר לשירות צבאי באקדמיה הרפואית הצבאית בסמרה (אז נקראה העיר קויבישב). ב-1943 הוא עזב את האקדמיה ושירת בצבא האדום ולחם בחזית האוקראינית הראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה.

באסוב הצטרף אל האוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני בשנת 1950. אחר כך הוא החזיק בתואר פרופסור ועבד במכון לבדב לפיזיקה שם החל במחקרים שונים בתחום הפיזיקה. הוא נבחר להיות חבר באקדמיה הרוסית למדעים בשנת 1962. הוא היה נשיא כבוד וחבר באקדמיה הלאומית במדעים במינכן. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 יחד עם צ'ארלס טאונס ואלכסנדר פרוכורוב כאשר הוביל יחד איתם להתקדמותו המשמעותית של הלייזר.

תרומתו של באסוב להתפתחותו של המייזר-לייזר הובילה ליוזמות הגנה מפני טילים חדשות שביקשו להעסיק את באסוב.^[2]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסוב החל להיות מעורב בפוליטיקה הסובייטית בשנת 1951. בשנת 1974 היה חבר באחד מהתאים שהרכיבו את הסובייט העליון. בעקבות נאומו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנושא יוזמת ההגנה האסטרטגית בשנת 1983, באסוב חתם על מכתב יחד עם מדענים סובייטיים אחרים המגנים את היוזמה.

באסוב נפטר ב-1 ביולי 2001 במוסקבה.^[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון לבדב לפיזיקה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי באסוב בוויקישיתוף

ניקולאי באסוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
ניקולאי באסוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ניקולאי באסוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] מידע על הלייזר שפיתח באסוב

[2] Soviet Ballistic Missile Defense and the Western Allianc

[3] קברו של באסוב

[1]

[2]

[3]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)