ניקוטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקוטין
מבנה מולקולרי
מבנה מולקולרי
שם סיסטמטי 3-[(2S)-1-methylpyrrolidin-2-yl]pyridine
שמות נוספים Nicorette, Nicotrol
כתיב כימי C₁₀H₁₄N₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 162.23 גרם/מול
מספר CAS 54-11-5
צפיפות 1.01 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
טמפרטורת היתוך -79 °C
194.15 K
טמפרטורת רתיחה 247 °C
520.15 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקוטין הוא אלקלואיד וסם פסיכואקטיבי ממריץ, המצוי בעיקר בצמח הטבק ובצמחים נוספים בריכוזים שונים, המהווה את החומר הפעיל במוצרי טבק כגון סיגריות וסיגרים.

בטבע, הניקוטין נמצא בעיקר בצמח הטבק, בשיעור של בין 0.5% ל־3% ממסת הצמח, ונוצר בשורשי הצמח ונאגר בעליו. הניקוטין נמצא בכמויות מזעריות יותר גם בצמחים אחרים ממשפחת הסולניים, כגון חציל, עגבנייה, תפוח אדמה ופלפל ירוק. ניקוטין מזוקק הוא נוזל שמנוני היגרוסקופי ומסיס במים בצורתו הבסיסית. מלחיו וחומצות הנגזרות ממנו מסיסים במים גם כן.

הניקוטין הוא אלקלואיד אורגני ורעלן עצבי חזק במיוחד עבור חרקים. כל אופני צריכתו גורמים להגעתו אל מחזור הדם ולהתפתחות הדרגתית של סבילות ותלות בו. רוב הרעלות הניקוטין נגרמות בשל חשיפה לקוטלי חרקים המכילים ניקוטין בריכוז גבוה.

השפעותיו על גוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקוטין הוא אגוניסט של חלק מקולטני האצטילכולין, המכונים בהתאם קולטני אצטילכולין ניקוטיניים. אצטילכולין משמש כמוליך עצבי הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית, שבה ניתן למצוא קולטני ניקוטין גנגליוניים בגנגליונים האוטונומיים.

ברגע שהניקוטין נשאף לריאות, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בתוך 10–20 שניות, בעוברו את מחסומי הדם־מוח.[1] במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, להאצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות לניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך לירידה במשקל.[2]

הנזק הקטלני הקשור לעישון, נגרם כמעט בלעדית ללא הניקוטין, על ידי חומרים מסרטנים וכימיקלים אחרים בעשן הטבק.[3][4][5][6][7] לצד זאת, מחקרים שונים מצביעים על סיכונים אפשריים מצריכת ניקוטין בנסיבות מסוימות, דוגמת הגברת סיכוי לסיבוכים בכלי הדם בקרב חולי לב קיימים.[8] הניקוטין הוא החומר הממכר העיקרי בעישון שמקשה על תהליך הגמילה.

לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין.[9] הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו – כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, מתח, קשיי ריכוז וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות.[10]

במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל.[11] משערים שהמנה הקטלנית של ניקוטין היא בין חצי גרם לגרם עבור מבוגר.[11]

ניקוטין ובעיות לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, ניקוטין מגביר סיכוי למחלות לב וכלי דם, ומהווה סיכון במיוחד לאנשים בעלי רקע או נטייה למחלות אלו. ניקוטין מעורר תגובה מוגברת במערכת העצבים וזו בתורה מגבירה את הסיכון להיווצרות תופעות המודינמיות המתבטאות כעלייה בדופק ובלחץ הדם, התכווצות שריר הלב, אי ספיקת לב והפרעה בקצב הלב. קשה לבודד במחקר את השפעתו הבלעדית של ניקוטין על תוספות אלו, ולהפרידה מהשפעתם של חומרים נוספים שישנם בסיגריה, אולם מחקרים הראו שבעיות אלו נצפו גם באנשים שצרכו תרופות מבוססות ניקוטין שאינן מכילות את החומרים המסוכנים המוכרים מסיגריות. תופעות נוספות כמו טרומבוגנזה, אנגיוגנזה, פגיעה באנדותל והשפעות דלקתיות שונות בכלי דם מציגות במחקר תוצאות שונות, וקשה להעריך את מידת השפעתו של הניקוטין עליהן,[8][12] אם כי ניכר שבניגוד לעישון, הניקוטין לא גורם לטרשת העורקים או התקפי לב.[13]

מחקרים קליניים רבים מדדו השפעותיהם קצרות-טווח של טיפולי החלפת ניקוטין לגמילה מעישון. המחקרים הראו שבטווחי זמן קצרים הנדרשים לצורך טיפול ישנה אומנם עלייה בולטת בסיכון לתופעות שונות של מחלות לב וכלי דם, אולם הסיכון לסיבוכים רציניים בנסיבות אלו זניח למדי.[14][15] תחליפים שונים לסיגריות משתמשים בכמות שונה של ניקוטין, ולעיתים מורכב לקבוע את מידת הסכנה שבכל תחליף באופן פרטני, ובמיוחד לטווח ארוך.[16]

מספר מחקרים הצביעו על חשש שניקוטין מעורר בגוף עמידות לאינסולין.[8]

ניקוטין ומחלת הסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.[17]

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, אף על פי שמבחינה ביולוגית סביר שניקוטין יכול לעודד צמיחה בגידול סרטן קיים, הראיות הקיימות מצביעות שעובדה זו לא מיתרגמת לסיכון מוגבר לסרטן בבני אדם.[8]

השפעות קוגניטיביות ופסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ה-FDA, חשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות יכולה לפגוע בהתפתחות המוח ולגרום לאימפולסיביות מוגברת ולהפרעות במצב רוח.[18] מאידך, הקולג' המלכותי לרופאים ורשות בריאות הציבור הבריטי מסיקים כי הרלוונטיות של הממצאים האלה ממחקרים על בעלי חיים למוח האנושי אינה ברורה.[19][20]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבק הוכר לאירופים זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, שכן האינדיאנים נהגו לעשנו. עד מהרה הובא הטבק גם לאירופה. את השם "ניקוטין" קיבל החומר על שמו של ז'אן ניקו דה וילמן (Jean Nicot de Villemain), שגריר צרפת בפורטוגל, ששלח זרעי טבק לפריז בשנת 1560. הניקוטין זוקק לראשונה בשנת 1828, בשנת 1843 התגלתה נוסחתו הכימית, ובשנת 1904 הצליחו לראשונה לייצר ניקוטין באופן מלאכותי. במאה ה-21, השימוש העיקרי בניקוטין שלא כמוצר טבק לעישון, הוא בתור מדביר חרקים בחקלאות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקלאות משתמשים בניקוטין כמגן ביולוגי נגד מזיקים. ריסוס בניאוניקוטינואידים נחשב לריסוס שנזקו מועט בהשוואה לחומרי ריסוס מסורתיים. בנוסף מסתייעים בשיטות של הנדסה גנטית על מנת לקבל ריכוזי ניקוטין ניכרים בעלים – מה שמעניק לצמח הגנה ללא צורך בריסוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ניקוטין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניקוטין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. Le Houezec, Role of nicotine pharmacokinetics in nicotine addiction and nicotine replacement therapy: a review, The International Journal of Tuberculosis and Lung Disease: The Official Journal of the International Union Against Tuberculosis and Lung Disease 7, 2003-09, עמ' 811–819
  2. ^ מדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2011
  3. ^ Center for Tobacco Products, Nicotine Is Why Tobacco Products Are Addictive, FDA, 2022-03-23
  4. ^ https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice
  5. ^ Royal College of Physicians. "Nicotine Without Smoke -- Tobacco Harm Reduction". p. 125. נבדק ב-30 בספטמבר 2020. Use of nicotine alone, in the doses used by smokers, represents little if any hazard to the user. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Douglas, Clifford E.; Henson, Rosie; Drope, Jeffrey; Wender, Richard C. (ביולי 2018). "The American Cancer Society public health statement on eliminating combustible tobacco use in the United States: Eliminating Combustible Tobacco Use". CA: A Cancer Journal for Clinicians. 68 (4): 240–245. doi:10.3322/caac.21455. PMID 29889305. S2CID 47016482. נבדק ב-30 בספטמבר 2020. It is the smoke from combustible tobacco products—not nicotine—that injures and kills millions of smokers. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Dinakar, Chitra; O’Connor, George T. (6 באוקטובר 2016). "The Health Effects of Electronic Cigarettes". New England Journal of Medicine. 375 (14): 1372–1381. doi:10.1056/NEJMra1502466. PMID 27705269. Beyond its addictive properties, short-term or long-term exposure to nicotine in adults has not been established as dangerous {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine". In Eaton DL, Kwan LY, Stratton K (ed.). Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343. {{cite book}}: Check |chapter-url= value (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link) תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ Is Marijuana Addictive? | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  10. ^ המדריך לגמילה עצמית מעישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  11. ^ 1 2 Mayer, Bernd (2013). "How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century". Archives of Toxicology. 88 (1): 5–7. doi:10.1007/s00204-013-1127-0. ISSN 0340-5761.
  12. ^ Cardiovascular Toxicity of Nicotine: Implications for Electronic Cigarette Use, National Institutes of Health
  13. ^ Jenny Hansson, Maria Rosaria Galanti, Maria-Pia Hergens, Peeter Fredlund, Anders Ahlbom, Lars Alfredsson, Rino Bellocco, Marie Eriksson, Johan Hallqvist, Bo Hedblad, Jan-Håkan Jansson, Peter Nilsson, Nancy Pedersen, Ylva Trolle Lagerros, Per-Olof Östergren, Cecilia Magnusson, Use of snus and acute myocardial infarction: pooled analysis of eight prospective observational studies, European Journal of Epidemiology 27, 2012-10-01, עמ' 771–779 doi: 10.1007/s10654-012-9704-8
  14. ^ Nicotine replacement therapy versus control for smoking cessation, ncbi
  15. ^ Short-Term Safety of Nicotine Replacement in Smokers Hospitalized With Coronary Heart Disease, NCBI
  16. ^ E-cigarettes: Questions and answers, intermountain healthcare
  17. ^ Cardinale A; Nastrucci C; Cesario A; Russo P (בינואר 2012). "Nicotine: specific role in angiogenesis, proliferation and apoptosis". Critical Reviews in Toxicology. 42 (1): 68–89. doi:10.3109/10408444.2011.623150. PMID 22050423. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Center for Tobacco Products, Nicotine Is Why Tobacco Products Are Addictive, FDA, 2022-02-10
  19. ^ דו"ח "ניקוטין ללא עשן" (2016). הקולג' המלכותי לרופאים. עמ' 59
  20. ^ דו"ח רשות בריאות הציבור הבריטי (2018) עמ' 60 https://www.gov.uk/government/publications/vaping-in-england-evidence-update-march-2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניקוטין&oldid=38405331"