ניצן הורוביץ

ניצן הורוביץ

ניצן הורוביץ, 2012
לידה	24 בפברואר 1965 (בן 59) כ"ב באדר א' ה'תשכ"ה ראשון לציון, ישראל
מדינה
השכלה	קריית חינוך אוניברסיטת תל אביב
עיסוק	עיתונאי, פוליטיקאי
מפלגה	מרצ
סיעה	התנועה החדשה - מרצ, המחנה הדמוקרטי, העבודה-גשר-מרצ, העבודה–מרצ, מרצ
בן זוג	עידו ריקלין
www.nitzan.org.il
שר הבריאות ה־30 בממשלה ה-36 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 (שנה ו־28 שבועות) תחת ראש הממשלה נפתלי בנט יאיר לפיד → יולי אדלשטיין אריה דרעי ←
חבר הכנסת 24 בפברואר 2009 – 31 במרץ 2015 (6 שנים ו־5 שבועות) 3 באוקטובר 2019 – 16 ביוני 2021 (שנה ו־36 שבועות) כנסות ה־18–19, 22–24
יושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים 2 באוגוסט 2011 – 5 בפברואר 2013 (שנה ו־26 שבועות) → יעקב כץ מיכל רוזין ←
יו"ר מפלגת מרצ ה־7 27 ביוני 2019 – 23 באוגוסט 2022 (3 שנים ו־8 שבועות) → תמר זנדברג זהבה גלאון ←
תפקידים בולטים מזכ"ל ארגון "אינטרמדיה" מייסד תנועת "ישראל חופשית"
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (23 ביולי 2013)

ניצן הורוביץ (נולד ב-24 בפברואר 1965) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כיושב ראש מפלגת מרצ, חבר הכנסת מטעמה וכשר הבריאות בממשלת ישראל השלושים ושש. קודם לכן היה עיתונאי, פרשן לעניינים בינלאומיים ויוצר דוקומנטרי.

הורוביץ כיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ חמש קדנציות (2009–2015, 2019–2021). היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ובוועדת המדע והטכנולוגיה. במהלך הכנסת ה-18 כיהן כיושב ראש הוועדה לעובדים זרים. עמד בראש השדולה לשיתוף פעולה אזורי והשדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם, וכיהן כיושב ראש עמית בשדולה הגאה ובשדולה הסביבתית-חברתית. ב-2013 התמודד על ראשות העיר תל אביב-יפו והפסיד, לאחר שקיבל קרוב ל-40% מהקולות. סיעת מרצ שהוביל זכתה ב-6 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה במועצת העיר.

עד לכניסתו לפוליטיקה, היה הורוביץ כתב צבאי ולאחר מכן עורך חדשות החוץ בגלי צה"ל ובעיתונים "חדשות" ו"הארץ", שליח "הארץ" לפריז ולוושינגטון, וראש דסק חדשות החוץ בערוץ 10. בין פרישתו ב-2015 ועד לשובו לפוליטיקה, שידר הורוביץ בטלוויזיה וברדיו, שימש כפרשן וכתב טורי דעה. לאחר סיום כהונתו כשר הבריאות, שב לפעילות תקשורתית. עורך דין בהכשרתו.

ביוגרפיה

ראשית חייו

הורוביץ נולד בשנת 1965 בראשון לציון להוריו אלכסנדר ודליה, מהנדס ולבורנטית. בשנות נעוריו היה חניך ומדריך בתנועת הנוער הצופים. הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב ואצל השופטת ברכה אופיר-תום בבית משפט השלום בתל אביב, בתחומי מיסוי ודיני ניירות ערך, ובשנת 1992 הוסמך לעורך דין.

שירות צבאי וקריירה עיתונאית

הורוביץ התגייס לצה"ל בשנת 1983 ושירת בגלי צה"ל ככתב צבאי. בתפקיד זה שהה תקופות ממושכות בלבנון, שם סיקר את פעילות צה"ל. לאחר מכן התמנה לעורך חדשות החוץ, ייסד את התוכנית "משהו עולמי" (מגזין גלי צה"ל לענייני חוץ), וערך יומני חדשות ("בוקר טוב ישראל") ומשדרים מיוחדים בתחנה הצבאית. שידר גם פינה יומית העוסקת בענייני חוץ במסגרת יומן הערב של התחנה. בפינה זו שם לעצמו מטרה להציג בפני ציבור המאזינים פינות של העולם מנקודות מבט שאותן לא הרבו לסקר בתקשורת הישראלית.

משנת 2003 עד 2007 הגיש מדי שבוע את התוכנית "העולם הערב", מגזין גלי צה"ל לעניינים בינלאומיים. תוכנית זו זכתה פעמיים בפרס מפקד גלי צה"ל.

"חדשות" ו"הארץ"

בשנת 1987 החל לעבוד בעיתון "חדשות" כעורך חדשות החוץ, וייסד את מדור חדשות החוץ של העיתון בו התמקד בשינויים הסוחפים של תקופת ה"גלאסנוסט" בברית המועצות תחת הנהגתו של מיכאיל גורבצ'וב.

בשנת 1989 עבר לעיתון "הארץ", כעורך חדשות החוץ. בתפקיד זה הוביל סיקור אינטנסיבי של קץ המלחמה הקרה: התפרקות הגוש המזרחי, נפילת מסך הברזל וחומת ברלין והתפרקות ברית המועצות.

במהלך תקופת עבודתו בעיתון "הארץ", בזמן מלחמת המפרץ (1991) החל להופיע בשידורי הטלוויזיה של הערוץ הראשון ("ערב חדש", "הערב במפרץ" ועוד), וב-1992 היה שותף להקמת תוכנית החדשות "8 בערב", במסגרת שידורי הניסיון של ערוץ 2. הורוביץ ערך והגיש את התוכנית מספר פעמים בשבוע.

הורוביץ במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2009

ב-1993 יצא לפריז כשליח "הארץ" בצרפת והיה מופקד גם על סיקור האיחוד האירופי. בעת שליחותו באירופה מילא משימות עיתונאיות רבות, בהן: סיקור המפגשים במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, מסע לסרייבו הנצורה, הסכם השלום בצפון אירלנד, שיגור משגר הלוויינים "אריאן 5" בגיאנה הצרפתית, ועוד. במשך מספר שנים כיהן בראשות אגודת הכתבים הזרים בפריז, ופרסם ראיונות רבים עם דמויות בולטות בפוליטיקה הצרפתית ובעולם הרוח והתרבות, כגון הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ה, האדריכל ז'אן נובל, הסופר אנרי טרויה, ועוד. בנוסף לכתיבתו ל-"הארץ", פרסם מאמרים בעיתונות הצרפתית, והופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה ורדיו בצרפת.

בעת שהותו בצרפת ייסד יחד עם מספר עיתונאים אירופים את הארגון הבינלאומי "אינטרמדיה", לסיקור פעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה (ICTR). במשך מספר שנים שימש כמזכ"ל הארגון.

ב-1998 התמנה לשליח "הארץ" בוושינגטון וסיקר בין היתר את ועידות השלום בוואי פלנטיישן, בשפרדסטאון, ובקמפ-דייוויד. הופיע רבות בתוכנית "News Hour" ברשת הטלוויזיה הציבורית PBS, וברשת הרדיו הציבורית NPR.

ב-2001 שב לישראל, והיה פרשן "הארץ" לענייני חוץ וכתב נוסע.

בטלוויזיה

ב-2002, עם תחילת שידורי החדשות בערוץ 10, הצטרף למערכת זו. הוא עבד כפרשן, כתב, מראיין וראש דסק חדשות החוץ, בחברת החדשות של הערוץ, "חדשות 10". בנוסף הגיש פינה בתוכנית "לונדון את קירשנבאום", שבה הביא ידיעות מן העולם. הוא יצר סרטים תיעודיים עבור ערוץ 10 במדינות שונות בעולם, כגון הסרט "הים לקח הכל" על אסון הצונאמי שהתרחש בסוף 2004 בדרום-מזרח אסיה, והסרט "המרדף – מסע בארץ העפיפונים" על המצוד הכושל אחר אוסאמה בן לאדן באפגניסטן.

במהלך 2008 שודרה בערוץ 10 סדרה דוקומנטרית בבימויו והגשתו "העולם הבא – ניצן הורוביץ מחפש את המחר", אותה צילם בעשר ארצות שונות. הסדרה הציגה תופעות מפתח בעולם של הדור הבא, שהשפעתן ניכרה מראשית המאה ה-21: מהפכת הפיתוח בסין על רקע האולימפיאדה, תנופת ההיי טק של הודו, המהפכה הסביבתית בערים, גלי ההגירה הגדולים, הזינוק בתוחלת החיים ועוד.

ב-2015, לאחר שהודיע על פסק זמן מהכנסת, הורוביץ חזר לפעילות תקשורתית ענפה – בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה וברדיו. הוא החל לעבוד כפובליציסט בעיתון "הארץ" ובמגזין "ליברל". הוא השתתף באותה עת באופן קבוע בתוכנית "המטה המרכזי" בערוץ 10, ולאחר מותו של העיתונאי מוטי קירשנבאום, ב-25 בספטמבר 2015, הנחה באופן חד פעמי את התוכנית "לונדון את קירשנבאום" לזכרו של קירשנבאום, יחד עם העיתונאי נדב איל.

ב-2016 יצר וביים את הסרט הדוקומנטרי "רוח עז" על תופעת תנועות הבוגרים, הקומונות העירוניות וקיבוצי המחנכים בישראל. באפריל אותה שנה מונה לשליח חברת החדשות וערוץ 2 לארצות הברית, לסיקור מערכת הבחירות לנשיאות 2016. לאחר שובו לישראל, עבר לשמש כפרשן בחדשות 13. ב-2017 החל להגיש את התוכנית "מצד שני" בגלי צה"ל וב־2018 החל להגיש את התוכנית "איך עושים עיר טובה?" בכאן תרבות, של כאן – תאגיד השידור הישראלי.

הורוביץ הנחה את התוכנית "בין השורות – מסביב לעולם" בספטמבר 2017 ששודרה בחינוכית, והגיש את התוכניות השבועיות "משחק חוץ" ו"טחנת רוח" בערוץ הכנסת.

סיקור סביבתי וחברתי

ניצן הורוביץ, מוסי רז ופעילי מרצ בהפגנה נגד העלאת מחירי התחבורה הציבורית בתחנת ארלוזורוב

הורוביץ הקדיש מקום בולט בפעילותו התקשורתית לנושאים סביבתיים, והיה אחד הדוברים הבולטים בסוגיית המשבר הסביבתי כתוצאה מההתחממות העולמית, ובנושאים של פיתוח בר קיימא וקיימות עירונית. לא אחת הדגיש בדיווחיו את הקשר בין נושאים סביבתיים וחברתיים, והרבה לסקר מקרים של הפרת זכויות אדם, תוך דגש על פעילותם של בתי דין פליליים בינלאומיים העוסקים בנושא. היה בעל טור קבוע ב"הזמן הוורוד", ירחון קהילת הלהט"ב בישראל, ובו התייחס פעמים רבות להיבטים הפוליטיים והחברתיים של הקהילה.

בשנת 2007 זכה בפרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה. בנימוקי הבחירה נאמר:

”הורוביץ מעלה את נושאי הסביבה בכל הזדמנות, ומפגין את מחויבותו לנושאים אלה בהתמדה, בלהט ובתשוקה אישית ומקצועית. הידע הנרחב אותו הוא מפגין מאפשר לו לחבר בין המישור הגלובלי למישור המקומי, ובין השקפת עולם סביבתית להשקפת עולם חברתית ומדינית. את החיבורים החשובים האלה הוא עושה בדרך רצינית ומעמיקה, אך גם בדרך מושכת לב ומובנת לכל”.

פעילות ציבורית וחברתית

הורוביץ היה פעיל שנים רבות במסגרת התנועה הסביבתית והחברתית בישראל. הוא בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל" לחשיבה ומנהיגות סביבתית, והיה חבר הנהלת הארגון. כמו כן היה חבר, עד לכניסתו לפוליטיקה, בהנהלות העמותות "תחבורה היום ומחר", האגודה לזכויות האזרח והוועד למלחמה באיידס.

ב-2009 הקים את תנועת "ישראל חופשית", במטרה לפעול נגד כפייה דתית, ולמען הפרדת דת ומדינה.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, נכלל הורוביץ בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

בתחום הבינלאומי הורוביץ עמד בראש המועצה הציבורית של האגודה הישראלית לפיתוח בינלאומי, וכן שימש עמית מחקר במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית.

חיים אישיים

הורוביץ מתגורר בתל אביב עם בן-זוגו, במאי התיאטרון והמחזאי עידו ריקלין. דובר עברית, אנגלית וצרפתית.

הורוביץ החזיק באזרחות פולנית, עליה נדרש לוותר עם בחירתו לכנסת. לפי תחקיר עכשיו 14 הורוביץ הגיש בקשה לביטול האזרחות עם היבחרו לכנסת בשנת 2009, כדרוש בחוק יסוד הכנסת (סעיף 16א). למרות זאת הרשויות הפולניות לא ביטלו את אזרחות עד 2022.

קריירה פוליטית

הורוביץ נואם בכנס קרן היינריך בל בפברואר 2012

הורוביץ באירוע לזכרה של העיתונאית חנה זמר, 2013

ניצן הורוביץ נואם בכנס בחירות לראשות העיר תל אביב, 2013

הורוביץ בפגנה נגד כלובי סוללה של תרנגולות בתעשיית הביצים מול משכן הכנסת בשנת 2013

עד לשנת 2008 לא היה הורוביץ חבר או פעיל במפלגה כלשהי, אך נהג להשתתף בהפגנות שמאל, במאבקים למען השלום, ובפעילות מגוונת בנושאים חברתיים עם דגש על זכויות אדם ואזרח. לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009 קיבל הצעה ממרצ להיות הנציג הראשון של התנועה החדשה ברשימה המשותפת עם מרצ ונענה לה. הוא פרש מערוץ 10 ושוריין במקום השלישי ברשימת התנועה. מונה ליו"ר המטה הירוק של הרשימה.

הכנסת ה-18

ב-24 בפברואר 2009 החל לכהן כחבר הכנסת מטעם הסיעה. חלק מפעילותו התבצעה בשדולות השונות שהוביל. בכנסת ה-18 הקים שדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם, המאגדת 14 חברי כנסת ועשרות ארגונים הפועלים לחופש דת וחופש מדת, ואת השדולה למאבק בהומופוביה. עמד בראש שדולת התרבות, השדולה להצלת ים המלח, וכיהן כיו"ר עמית בשדולה הסביבתית-חברתית.

בכנסת ה-18 כיהן כיושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, וכחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות.

יזם עשרות הצעות חוק בעיקר בנושאים חברתיים, דת ומדינה, חינוך ותרבות, רפורמות סביבתיות והגנה על בעלי חיים. בין הצעות החוק הבולטות שלו: חופש בחירה בין נישואים אזרחיים לנישואים דתיים, הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, הצעת חוק איסור אפליית תלמידים, הצעת חוק חובת לימודי ליבה בבתי הספר, הצעת חוק מים אפורים, הצעת החוק להגנת הסופרים והספרות בישראל, ועוד. הורוביץ הוביל את הפעילות בכנסת בסוגיות הקשורות לקהילת הלהט"ב, וארגן כנסים שנתיים בכנסת לפתיחת אירועי הגאווה בישראל. יחד עם חברת הכנסת נינו אבסדזה ייסד בכנסת במהלך היום הבינלאומי נגד הומופוביה במאי 2011 את השדולה למאבק בהומופוביה שעמד בראשה.

החל משנת 2012 הוביל ביחד עם מפלגתו את יוזמת "אוטובוס השבת של מרצ", בדרישה לקיום תחבורה ציבורית אפקטיבית ביום זה. לאחר שהצעה להקמת קווי תחבורה ציבורית בשבת בעיריית תל אביב, של חברת המועצה תמר זנדברג התקבלה על ידי עיריית תל אביב אך נדחתה על ידי משרד התחבורה, עתר הורוביץ לבג"ץ ביחד עם חברי מפלגתו.

הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו

הורוביץ עם עמליה דואק באירוע "שבתרבות", 2019

הורוביץ בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין במסגרת ההתייעצויות שאחרי הבחירות לכנסת ה-24, 2021

שר הבריאות הורוביץ בבית הנשיא בדרכו לצילום התמונה המסורתית בראשות נשיא המדינה ראובן ריבלין של ממשלת ישראל השלושים ושש, יוני 2021

במאי 2013 הכריז הורוביץ על מועמדות לראשות עיריית תל אביב-יפו מטעם סיעת מרצ. בקמפיין שניהל שם דגש על שיפור החינוך הממלכתי בעיר, פיתוח התחבורה הציבורית, קידום דיור בר-השגה ובנייה ציבורית בקרקעות העירייה והמדינה לנוכח העלייה התלולה במחירי הדירות בעיר, ושיקום שכונות הדרום. כמו כן הדגיש את המאבק בשחיתות ואת הצורך בהחלפת ראש העיר המכהן, רון חולדאי, לאחר שלוש קדנציות מלאות ו-15 שנות כהונה. במהלך מסע הבחירות הציג הורוביץ מצע של עירוניות מתקדמת, קיימות מקומית, ותכנון עירוני חברתי, ופרסם תוכנית להפניית תקציבים להקמת מוסדות חינוך וחיזוק השירותים החברתיים. ברוח זו, אחת מסיסמאות הבחירות שלו הייתה "עיר של אנשים". סיסמה אחרת בה הרבה להשתמש במהלך הקמפיין הייתה "עיר צודקת".

בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2013 זכה הורוביץ בכמעט 40% מהקולות לראשות העיר (כ-51,000 קולות), אך הפסיד ליריבו חולדאי שזכה ביותר מ-50% מהקולות. מועמד שלישי, אהרן מדואל, זכה בכ-8% מהקולות. הסיעה שהוביל הורוביץ הכפילה את כוחה ל-6 מנדטים - התוצאה הגבוהה ביותר של מרצ בעיר מאז ומתמיד. למרות הישגיו אלה, בחר הורוביץ להמשיך לכהן כח"כ. לדבריו, כדי שיוכל להשפיע על קידום רעיונותיו ודרכו, ובכך ויתר על חברותו במועצת העיר.

הכנסת ה-19

בכנסת ה-19 הקים את השדולה לשיתוף פעולה אזורי, המתמקדת בקידום יחסי כלכלה, תרבות וסביבה בין ישראל לשכנותיה, כחלק מהמאמץ לחיזוק התהליך המדיני ולביסוס השלום. הוא המשיך לכהן בראשות שלוש שדולות מרכזיות נוספות: השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם והשדולה הגאה.

כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון בוועדת המדע והטכנולוגיה. בנוסף, כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין.

ביולי 2013 זכה באות הפרלמנטר המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ב-31 בדצמבר 2014 הודיע שלא יתמודד ברשימת מרצ בבחירות לכנסת העשרים.

יושב ראש מפלגת מרצ

עם פיזור הכנסת ה-21, הודיע הורוביץ ב-10 ביוני 2019 כי יתמודד על ראשות מפלגת מרצ מול תמר זנדברג וב-27 ביוני ניצח את זנדברג לאחר שזכה ב-54% מהקולות בבחירות שנערכו בקרב חברי ועידת מרצ. הוא הלהט"ב הראשון שנבחר לעמוד בראש מפלגה בישראל. הורוביץ הכריז כי בכוונתו לבסס את הזהות הסוציאל-דמוקרטית של מרצ, להגביר את המאבק להפרדת דת ומדינה, ולחזק את מעמדה של מרצ כמפלגת השמאל של ישראל הנשענת על שותפות יהודית-ערבית וחותרת לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות.

הכנסת ה-22

לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הודיע הורוביץ ב-25 ביולי, על ריצה משותפת עם ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק והתנועה הירוקה אליה הצטרפה ח״כ סתיו שפיר. הרשימה החדשה נקראה "המחנה הדמוקרטי". הוחלט כי הורוביץ יעמוד בראש האיחוד, שפיר שנייה, וברק במקום העשירי. הרשימה זכתה בחמישה מנדטים.

בכנסת ה-22 כיהן הורוביץ כחבר בוועדת הכספים, והוביל את המו״מ הקואליציוני מול בני גנץ עד לפיזור הכנסת בעקבות כישלונה של רשימת "כחול לבן" להקים ממשלה.

הכנסת ה-23 וה-24

בבחירות לכנסת ה-23 חבר הורוביץ למפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ, למפלגת גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס ורץ יחד עימם לכנסת במסגרת רשימת העבודה גשר מרצ. הרשימה הדגישה סדר יום חברתי סוציאל-דמוקרטי וחתירה לפתרון מדיני, וזכתה בשבעה מנדטים. לאחר שהעבודה וגשר חברו לממשלת נתניהו, פוצלה הרשימה, ומרצ חזרה להיות סיעה עצמאית.

עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-23 מונה הורוביץ ליו"ר הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך (ועדה זמנית שהייתה במקום ועדת החינוך), והתמקד בגיבוש פתרונות למערכת החינוך בצל משבר הקורונה, להטמעת שיטות לימוד מתקדמות, קידום מעמד המורים, וחיזוק החינוך הבלתי-פורמלי.

הוא עומד בראש השדולה לפתרון שתי המדינות ובראש השדולה לקידום יחסי ישראל-אירופה, ומשמש יו"ר משותף בשדולת התרבות ובשדולה הגאה. כבר במושב הראשון של הכנסת ה-23, הצליח הורוביץ להעביר בקריאה טרומית את הצעת החוק שלו לאיסור טיפולי המרה, למרות התנגדות חריפה של המפלגות הדתיות, חלקים מהימין ומהרשימה המשותפת. במהלכה, היה חבר בוועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט.

שר הבריאות

בבחירות לכנסת העשרים וארבע קיבלה מפלגת מרצ בראשות הורוביץ כ-6 מנדטים ולאחר שחתמה על הסכמים קואליציוניים עם מפלגת יש עתיד נכנסה המפלגה לממשלת ישראל השלושים ושש והורוביץ מונה לשר הבריאות ה-31 ולחבר הקבינט ב-13 ביוני 2021. עם היכנסו לתפקיד, מינה את פרויקטור הקורונה פרופ׳ נחמן אש לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. מאוחר יותר מינה את פרופ׳ סלמאן זרקא לתפקיד פרויקטור הקורונה. בהנייחת הורוביץ, התמודדה מערכת הבריאות בהצלחה עם הגלים הגדולים שנ נגיף הקורונה - הדלתא והאומיקרון - ללא סגרים, ללא סגירת נתב״ג וענפים במשק, וללא השבתת לימודים.

בתקציב 2021-2022 הורוביץ הצליח להשיג תוספת ריאלית של 2 מיליארד שקל לתקציב הבריאות מעבר לעדכון האוטומטי, כולל קיבוע אלפי תקנים זמניים מתקופת הקורונה בכל מקצועות הבריאות כתקני קבע בבסיס התקציב. לאחר מאבק עם משרד האוצר, הצליח הורוביץ, לראשונה אי פעם, להכניס מקדם דמוגרפי לסל הבריאות שיגדיל באופן קבוע את התקציב בהתאם לגידול הריאלי של האוכלוסייה והזדקנותה. מהלך זה צפוי להשפיע על מערכת הבריאות למשך שנים רבות. עוד מהלך תקדימי שלו היה קביעת מודל תקצוב לכלל בתי החולים בישראל, המעגן לראשונה תקצוב ישיר לבתי החולים העצמאיים ובתי החולים של קופת חולים כללית בבסיס התקציב ומעניק כלי בקרה ואכיפה מול בתי חולים המתנהלים בגרעון.

עם תחילת כהונתו הכריז הורוביץ כי יעמיד את בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות של המשרד. הוא השיג תוספת של מאות מיליוני שקלים לתחום שסבל מהזנחה ארוכת שנים, ויזם תוכנית חירום לאומית לטיפול במשבר בריאות הנפש של ילדים ונוער. הוא פעל להקמת מנגנון בקרה ורישום של התאבדויות בישראל, ותקצוב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. בהובלתו, התקבלה תוכנית ממשלתית מקיפה, ראשונה אי פעם, למאבק בהתמכרויות בתקצוב של 80 מיליון שקל. כמו כן יזם קמפיין הסברה ראשון מסוגו למאבק בסטיגמה של מחלות הנפש, בהשתתפות מתמודדי נפש, שזכה לשבחים רבים.

ביוני 2021 הכריז הורוביץ כי יסיר משאלון תרומת הדם של מד"א את השאלה על קיום יחסי מין בין גברים, ובכך יתיר באופן גורף לגברים הומואים לתרום דם – ללא קשר למועד האחרון שבו קיימו יחסי מין; עד אז הותר להומואים לתרום דם רק אם התחייבו שלא קיימו יחסי מין עם גברים אחרים ב-12 החודשים שקדמו למועד התרומה, וזאת בניגוד לנשים וגברים הטרוסקסואלים שיכולים לתרום דם בכל עת אם הם עומדים ביתר הקריטריונים של מד"א.

ב-28 ביולי 2021 נועד הורוביץ לפגישה רשמית בירושלים עם שרת הבריאות הפלסטינית ד״ר מאי אל-קאילה. זו הייתה פגישה ראשונה של שרי בריאות משני הצדדים אחרי יותר מעשר שנים.

ב-3 באוקטובר 2021 הנחה להרחיב את ימי העבודה של המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר על מנת לאפשר נתיחות פורנזיות בשבתות ובמועדי ישראל, לתת שירות מהיר ככל הניתן למשטרה ולפרקליטות ולכבד את משפחות הנפטרים בקרב ערביי ישראל הממתינות להבאת יקיריהן למנוחות בהקדם בהתאם למסורת ולדת. באותו יום נפגש ביחד עם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ויו"ר סיעת מרצ בכנסת מיכל רוזין במוקטעה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. בפגישה דנו בין היתר על קידום פתרון שתי המדינות וחידוש תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, והסכימו כי בניית התנחלויות וסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל יפגעו בתהליך.

באוקטובר 2021 הציג יחד עם שרת הכלכלה מתווה לקיצור אורך המשמרות של חלק מהמתמחים ברפואה. היו מתמחים שדחו את המתווה והודיעו שיציגו מכתבי התפטרות. בהמשך, שונה המתווה והוא התקבל.

בינואר 2022, הודיע הורוביץ כי משרד הבריאות יאפשר מעתה גם לזוגות מאותו מין ולגברים יחידים לקיים הליך פונדקאות בישראל, כפי שנעשה עד כה ביחס לזוגות הטרוסקסואלים. בכך, יישם הורוביץ את פסיקת בג״צ בעניין. חצי שנה קודם לכן, היה זה הורוביץ אשר הבהיר לבג״צ כי משרד הבריאות מוכן לאפשר את ההליך גם לבני זוג מאותו מין, אם בג״צ יורה על כך. בג״צ פסק בהתאם, משרד הבריאות שינה את נהליו, ובכך הסתיים בהצלחה מאבק ארוך שנים של קהילת הלהט״ב.

בפברואר 2022, הודיעו הורוביץ ואש כי חל מעתה איסור על טיפולי המרה על ידי כל העוסקים במקצועות הבריאות. הדבר נקבע בחוזר מנכ״ל משרד הבריאות, המזהיר את הציבור מפני הסכנות הגלומות בכך.

בעקבות אלימות באחד מבתי החולים, דרש הורוביץ להציב עמדות שיטור בתוך בתי החולים. בהמשך משרד האוצר אישר תקצוב הקמתן של עמדות שיטור ב-28 בתי חולים.

במהלך השנה, הורוביץ קידם רפורמה בשינוי הנהלים לאישור הפלות מלאכותיות, לראשונה מזה עשרות שנים. הנהלים החדשים מאפשרים ביצוע הפסקת הריון תרופתית בקהילה, שינוי טופס הבקשה להפסקת הריון והסרת כל השאלות הפוגעניות שנכללו בו, ביטול החובה להיפגש עם עו"ס במסגרת הוועדה, ומתן אפשרות לפונה להגיש מסמכים מרחוק ללא צורך להופיע בפני הוועדה.

הורוביץ הביע תמיכה בלגליזציה של קנאביס, תוך קידום מעבר מרישיונות למירשמים.

כשר בריאות קידם הטלת מס על משקאות ממותקים, במטרה ללחום בסוכרת. המס הוריד באופן משמעותי את הצריכה של משקאות אלו, וכספי המס הועברו למערכת הבריאות. הממשלה ה-32 ביטלה את המס בלחץ הסיעות החרדיות.

בתקופת כהונתו של הורוביץ נסקה הפעילות הבינלאומית של משרד הבריאות. לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, המשרד הוביל את הקמת בית חולים שדה ישראלי באוקראינה וקליטת פצועי מלחמה אוקראינים בישראל. הורוביץ היה השר הישראלי הראשון אשר ביקר באוקראינה מאז פרוץ המלחמה שם, וגינה את הפלישה הרוסית למדינה.

בספטמבר 2022, נערך בישראל, לראשונה, כנס האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי בהשתתפות עשרות שרי בריאות ממדינות אירופה. הורוביץ שימש כנשיא הכנס.

במהלך כהונתו חתם הורוביץ על הסכמי בריאות עם גרמניה, בחריין, קפריסין, קרואטיה וקזחסטן.

ב-12 ביולי 2022 הודיע כי לא יתמודד לראשות מפלגת מרצ לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש. בבחירות המקדימות של מרצ לקראת הבחירות לכנסת, נבחר למקום ה-7 ברשימת מרצ. כהונתו כחבר כנסת הסתיימה עם השבעת הכנסת העשרים וחמש ב־15 בנובמבר 2022, לאחר שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

ב-29 בדצמבר 2022 הסתיימה כהונתו כשר הבריאות, עם חילופי הממשלות.

במאי 2023 הצטרף כפאנליסט לתוכנית הצינור בהגשת גיא לרר.

חקיקה

בין החוקים שנחקקו ביוזמת הורוביץ:

• הארכת שעון הקיץ – חקיקה שהתקבלה לאחר מאבק ארוך שהוביל הורוביץ מול המפלגות החרדיות (במשולב עם הצעת חוק ממשלתית).
• החוק להגנת הספרות והסופרים – הורוביץ יזם את החוק ב-2009 והוביל את המאבק הציבורי, עד לקבלת הצעת החוק הממשלתית. החוק נכנס לתוקף בפברואר 2014.
• תיקון לחוק מקורות אנרגיה הקובע כי הממשלה תאשר תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית שתקבע יעדים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה, אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים והוראות פעילות לשרי הממשלה ומשרדיהם, וכן כי הממשלה תקבע מערך תמריצים לעידוד חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית (יחד עם ליה שמטוב).
• תיקון לחוק הירושה המשווה את זכויותיהם של ילדים מאומצים לזכויותיהם של ילדים ביולוגיים בכל הנוגע לירושה של קרובי המאמץ. אושר ונכנס לתוקף ביולי 2012.
• תיקון לחוק זכויות הסטודנט אושר ונכנס לתוקף ביולי 2010 המחיל את הוראותיו גם על מוסדות על תיכוניים בתחומי האמנות (יחד עם אלכס מילר).
• תיקון לחוק פקודת הרוקחים הקובע כי לא ישווק אדם תמרוק שבתהליך ייצורו נערך ניסוי בבעלי חיים (יחד עם איתן כבל ודב חנין). אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2010.
• תיקון לחוק המים נכנס לתוקף בפברואר 2010 המחייב התקנת אביזרים לחיסכון במים בכל מבנה המשמש גופים ציבוריים (יחד עם אופיר אקוניס, דב חנין ויוחנן פלסנר).

לקריאה נוספת

• יורם יובל, ישראל - שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ' 136 - 142.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניצן הורוביץ בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ניצן הורוביץ
• פודקאסט איך עושים עיר טובה, 29 באוקטובר 2018
• ניצן הורוביץ באתר מרצ(הקישור אינו פעיל)
• ניצן הורוביץ, באתר הכנסת
• ניצן הורוביץ, ברשת החברתית פייסבוק
• ניצן הורוביץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ניצן הורוביץ, ברשת החברתית אינסטגרם
• ניצן הורוביץ, באתר כנסת פתוחה
• כרטיס ביקור – ניצן הורוביץ, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
• דיבור ישיר - הבלוג של ניצן הורוביץ באתר Mako
• כל תוכניות "איך עושים עיר טובה?" בהגשת ניצן הורוביץ, כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בדצמבר 2018
• אתר הסדרה "העולם הבא - ניצן הורוביץ מחפש את המחר", באתר נענע 10
• רענן שקד, השגריר הורוביץ, באתר ynet, 16 בפברואר 2005
• יניב זך, פרומו, יוצא בחוץ, באתר nrg‏, 28 באפריל 2006
• ניר קיפניס, ‏ניצן הורוביץ מחפש את המחר, באתר גלובס, 30 ביוני 2008
• יעל לוי, "ניצן הורוביץ יהיה ירוק וגם ורוד בכנסת", באתר ynet, 22 בדצמבר 2008
• ארז רומס, באתי להשפיע, באתר GoGay
• דורון חלוץ וינאי יחיאל, ענייני פנים, ניצן הורוביץ, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2010
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם ניצן הורוביץ, באתר iCast‏, 19 ביולי 2011
• mako, ‏"תפסיקו לבקש מאלוהים בקשות", באתר ‏מאקו‏, 13 בספטמבר 2012
• דוד בן בסט מראיין את ניצן הורוביץ, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏25 באפריל 2014
• תחיה ברק, ‏"לא האמנתי כמה הכנסת היא שוק ומסחרה", באתר ‏מאקו‏, 8 בפברואר 2017
• אמירה לם, וביניהם, באתר "ידיעות אחרונות", 17 ביולי 2019
• טל שלו‏, הורוביץ באולפן וואלה! NEWS: "פרץ טרק את הדלת וצריך לתת הסברים", באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2019
• ערב חדש 8.7.1986: ניצן הורוביץ הצעיר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 29:22)
• דוד בן בסט מראיין את ניצן הורוביץ, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏15 בנובמבר 2019
• דוד בן בסט מראיין את ניצן הורוביץ, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏12 במרץ 2021
• אדיר ינקו, שרית רוזנבלום, מה עמדתך לגבי איכוני שב"כ? "אבחן זאת בצורה מושכלת", באתר "ידיעות אחרונות", 25 ביוני 2021
• אדיר ינקו, שר הבריאות ל-ynet: "אין מספיק אכיפה. מסכות בשטח פתוח? כרגע לא על הפרק", באתר ynet, 20 ביולי 2021
• שרה ליבוביץ-דר, כוח דלתא: ניצן הורוביץ בחזית המערכה בקורונה, באתר ליברל, 15 בספטמבר 2021

הערות שוליים

ניצן הורוביץ - תבניות ניווט

הקודמת: תמר זנדברג

יושב ראש מרצ

הבא: -