נימר א-נימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נימר א-נימר
نمر النمر
לידה 21 ביוני 1959
Al-Awamiyah, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 2 בינואר 2016 (בגיל 56)
ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם, אסלאם שיעי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sknemer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נימר באקר א-נימרערבית: نمر باقر النمر, תעתיק מדויק: נמר באקר אלנמר; 19592 בינואר 2016), מכונה גם השייח' נימר, היה שייח' מוסלמי שיעי במחוז המזרחי של ערב הסעודית.

מלבד היותו סמכות דתית, היה אל-נימר המנהיג הפופולרי ביותר של המיעוט השיעי במדינה הסונית, במיוחד בקרב צעירים. הוא נודע בהתנגדותו למשטר הסעודי ובהתבטאויותיו החריפות כלפיו. הוא קרא בעבר להפלת בית סעוד, לעצמאות המחוז המזרחי בעל הרוב השיעי, וככל הנראה אף הורה לתומכיו לצאת לחגוג לאחר מותו של יורש העצר, נאיף, ביוני 2012[1]. באחת מדרשותיו אף הביע נאמנות לאיראן[2].

אל-נימר ביקר תכופות את השלטון על יחסו המדכא והמפלה כלפי המיעוט השיעי במדינה, וקרא לעריכת בחירות חופשיות בממלכה[3]. על רקע דבריו אלו נעצר נימר בידי הרשויות בשנת 2006, ולטענתו אף הוכה על ידם. בשנת 2009 מתח שוב ביקורת על השלטונות, וטען שאם לא מכבדים את זכויות השיעים בסעודיה, על המחוז המזרחי (מקום מושבם של השיעים במדינה) לפרוש מן הממלכה. לדבריו: "הכבוד שלנו חשוב יותר מאחדותה של הארץ הזאת"[4]. שלטונות סעודיה הגיבו במעצרו יחד עם עוד 35 אנשים נוספים[4].

עם פרוץ האביב הערבי בשנת 2011 הגביר השייח' אל-נימר את פעילותו ותרם לתחילת מהומות השיעים בסעודיה, בין השאר במחאה על ההתערבות הסעודית לצד הממלכה הסונית בבחריין, שנאלצה להפעיל כוח נגד המרד של הרוב השיעי במדינה. אל־נימר דרש אז כי בחריין תעבור לשליטה שיעית, וכי מזרח סעודיה ינותק מהמשטר ויהפוך לחלק מבחריין החדשה בשלטון שיעי[5].

במהלך גל המחאות שנמשך בין 2011–2012 קרא אל-נימר למפגינים למחות בדרך לא אלימה, וצפה את קריסתו של המשטר אם הדיכוי יימשך. ב-8 ביולי 2012 נורה אל-נימר ברגלו במהלך מרדף משטרתי אחריו, ונעצר, בתקרית שכונתה בידי המשטרה "חילופי אש"[6]. אל-נימר נעצר בעוון הסתה נגד משפחת המלוכה וקריאותיו החוזרות לערוך רפורמות במדינה. מעצרו הביא להתחדשות מחאת השיעים במזרח המדינה, ואלפי אנשים יצאו להפגין תוך שהם נושאים את תמונותיו של השיח' ומגנים את מעצרו. במהלך אחת המחאות שנערכה באל-קטיף, ירו כוחות הביטחון לתוך קהל של אלפי מפגינים. כתוצאה מכך נהרגו לפחות שני גברים ושניים נוספים נפצעו[7]. באותה עת פתח אל-נימר בשביתת רעב. מרכז א-שרק לזכויות אדם הביע דאגה לבריאותו של אל-נימר במהלך שביתת הרעב, וקרא ב-21 באוגוסט לתמיכה בינלאומית כדי לאפשר לו גישה למשפחתו, לעורך דין ולפעילי זכויות אדם.

ב-15 באוקטובר 2014 אל-נימר נידון למוות בידי בית דין פלילי מיוחד של המדינה, בעוון "ניסיון לערב כוחות זרים בענייניה של הממלכה, אי-ציות לחוקי הממלכה ואחיזה בנשק נגד השלטונות"[8]. שנה לאחר מכן, בית המשפט לערעורים ובית המשפט העליון בסעודיה דחו את ערעורו על העונש[9], וב-2 בינואר 2016 הוא הוצא להורג, יחד עם 46 אחרים.

הוצאתו להורג עוררה גל מחאות נרחב בקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון[10]. מפגינים זועמים באיראן הציתו את השגרירות הסעודית בטהראן, והתפרעו בנציגותה במשהד, צפון איראן וזאת כחלק מהמתקפה על הנציגויות הדיפלומטיות הסעודיות באיראן[11]. בעקבות כך הודיעה סעודיה על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם איראן, וגירוש אנשי הצוות הדיפלומטי האיראני משטחה[12]. מדינות נוספות שהן בעלות בריתה של סעודיה, ובהן בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, עשו כמוה או השיבו את שגריריהן מטהראן[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נימר א-נימר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין ערב הסעודית לאיראן, באתר INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏14 באוקטובר 2012 (ארכיון)
  2. ^ החרפה במתיחות הסונית-שיעית (ג): סכסוכים בסעודיה, באתר ממרי, ‏19.12.2008
  3. ^ Nicola Slawson, Saudi execution of Shia cleric sparks outrage in Middle East, the Guardian
  4. ^ 1 2 Saudi government cracks down on Shiite dissidents, The San Diego Union-Tribune (ארכיון)
  5. ^ לריאד אכפת יותר מהישרדותה שלה מאשר מישראל, באתר ישראל היום, ‏4.1.2016
  6. ^ Saudi police arrest prominent Shi'ite Muslim cleric, רויטרס, ‏8.7.2012
  7. ^ Saudi protest crackdown leaves two dead, www.aljazeera.com, ‏9.7.2012
  8. ^ Saudi Shia cleric Nimr al-Nimr 'sentenced to death', BBC News, ‏15.10.2014
  9. ^ מתיחות ללא תקדים בין סעודיה ואיראן, באתר ממרי, ‏4.1.2016
  10. ^ רועי קייס, זעם שיעי על סעודיה, באתר ynet, 2 בינואר 2016
  11. ^ גרדיאן, רויטרס ואי-פי, שגרירות סעודיה בטהראן הוצתה לאחר שהוציאה להורג איש דת שיעי, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
  12. ^ רויטרס, אי-פי ו"הארץ", לאחר ההסתערות על השגרירות: סעודיה מנתקת את קשריה עם איראן, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
  13. ^ רועי קייס, אחרי סעודיה: בחריין ניתקה יחסיה עם איראן, באתר ynet, 4 בינואר 2016