ניז'ני נובגורוד
| |||
      | |||
| פוטומונטז' של ניז'ני נובגורוד | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסטי |
 מחוז ניז'ני נובגורוד | ||
| ראש העיר | יורי שבאייב | ||
| רשות מחוקקת |
Legislative Assembly of Nizhny Novgorod Region  | ||
| שפה רשמית |
רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1221 | ||
| על שם |
נובגורוד, Gorodets | ||
| שטח | 411 קמ"ר | ||
| גובה | 200 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,213,477 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,000,000 | ||
| ‑ צפיפות | 3109 נפש לקמ"ר (2007) | ||
| קואורדינטות | 56°20′00″N 44°00′00″E / 56.3333333333333°N 44°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
| http://www.admgor.nnov.ru | |||
 | |||
  | |||
.svg)
ניז'ני נובגורוד (רוסית: Нижний Новгород, צ'ובשית: Чулхула) היא עיר ברוסיה על נהר הוולגה במפגשה עם אוקה, מרכז מחוז ניז'ני נובגורוד והאזור הפדרלי של הוולגה. אוכלוסיית העיר מונה כ-1,310,00 תושבים (2002), והיא העיר השישית מבחינת גודל האוכלוסייה ברוסיה, אחרי מוסקבה, סנקט פטרבורג, נובוסיבירסק, יקטרינבורג וקאזאן.
ניז'ני נובגורוד היא מרכז כלכלי, תעשייתי, מדעי, חינוכי ותרבותי חשוב ברוסיה, מרכז התחבורה הגדול ביותר והמרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז הפדרלי של וולגה. זהו אחד הכיוונים העיקריים של תיירות הנהר ברוסיה. החלק ההיסטורי של העיר עשיר באטרקציות תיירותיות ומהווה מרכז תיירות פופולרי. בשנת 2018 נערכו בעיר משחקי המונדיאל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נוסדה ב-1221 על ידי יורי וסוולודוביץ', נסיך ולדימיר. ב-1311 נסיך מוסקבה יורי דנילוביץ' כבש את העיר והמליך עליה את אחיו בוריס. ב-1377 העיר נכבשה על ידי אורדת הזהב, שהחריבה ושרפה את העיר. ב-1392 צירף ואסילי הראשון את נסיכות ניז'ני נובגורוד לנסיכות מוסקבה. ב-1408 העיר נכבשה שוב על ידי אורדת הזהב בהנהגת אדיגיי ושוב הוחרבה. בתקופת איוואן השלישי וואסילי השלישי הפכה העיר לעיר גבול עם חאנות קאזאן, אך לאחר כיבוש קאזאן בידי איוואן האיום ב-1552 היא איבדה מחשיבותה זו.
ב"תקופת הצרות" תמכו אנשי ניז'ני נובגורוד במוסקבה, ואף שלחו פלוגות כדי להילחם בפולשים הפולנים. לאחר הפילוג בכנסייה הרוסית האורתודוקסית במאה ה-17 התיישבו בעיר רבים ממתנגדי הרפורמה הדתית ברוסיה ("רפורמת ניקון"), המתקראים "אדוקי האמונה הישנה".
למלחמה בפילוג השלטון המרכזי הכנסייתי נשלח האב פילרט שהתמנה למטרופוליט של ניז'ני נובגורוד. ב-1695 הגיע לעיר פטר הגדול בדרכו לאזוב. פטר שינה את היחס לתומכי המנהגים הישנים וב-1721 מינה לתפקיד הפטריארך של ניז'ני נובגורוד את פיטרים, איש דת שזוהה עמם. ב-1719 ניז'ני נובגורוד הופרדה מגוברניית קאזאן והפכה למרכז גוברניה עצמאית. ב-1722 ביקר בעיר שוב פטר הגדול בדרכו לפרס וחגג בה את יום הולדתה ה-500. ב-1767 ביקרה בעיר יקתרינה הגדולה.
בתקופת המסע לרוסיה של נפוליאון ב-1812, נמלטו לניז'ני נובגורוד רבים מהאצילים המוסקבאים ומהסופרים, בהם ניקולאי קרמזין, וסילי פושקין (דודו של אלכסנדר פושקין), סרגיי גלינקה ואחרים שהקימו בעיר חוג לספרות. ב-1817 עבר היריד האזורי לכפר קונבינו, פרברו של העיר, אירוע שהביא להתפתחות החשיבות הכלכלית של העיר והיריד הפך לבין החשובים באימפריה הרוסית. ב-1834 ביקר בעיר הצאר ניקולאי הראשון. לכבוד ביקורו בעיר נבנתה מזרקה והותקנה אספקת מים זורמים לכל התושבים. ב-1862 נבנתה מסילת ברזל למוסקבה. ב-1896 העיר אירחה את התערוכה הכלל רוסית לתעשייה ומסחר ובה הוצגו לראשונה הרדיו של אלכסנדר פופוב ומגדל המים ההיפרבולי של ולדימיר שוחוב. הקומוניסטים השתלטו על העיר כבר ב-1917.
ב-1919 הפרברים קונבינו וסורמובו קיבלו מעמד של עיר. ב-1929 קונבינו וסורמובו צורפו לעיר כשכונות וניז'ני נובגורוד הוכרזה כבירת הקראי של ניז'ני נובגורוד, שכולל חוץ ממחוז ניז'ני נובגורוד המודרני גם את שטחי רפובליקות צ'ובשיה, אודמורטיה, מארי אל ומחוז ויאטקה. בין 1932 ל-1991 העיר נקראה גורקי על שם הסופר מקסים גורקי, ושמו של המחוז השתנה בהתאם. ב-1932 נוסד בעיר בית חרושת גדול לרכב, מפעל גא"ז שהפך את העיר למרכז תעשייה זו ברוסיה. ב-1933 נבנה הגשר מעל לנהר אוקה, ומעליו מסילת הברזל ממוסקבה לסיביר. ב-1947 נחנך בעיר קו הטרוליבוס הראשון. ב-1985, כשאוכלוסיית העיר הגיעה למיליון נפש, נחנכה בעיר הרכבת התחתית.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר נמצאים מספר מוסדות להשכלה גבוהה, בהם האוניברסיטה הממלכתית של ניז'ני נובגורוד.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמל התעופה ניז'ני נובגורוד סטריגינו ממוקם בקרבת העיר.
בעיר עצמה פועלות מספר מערכות תחבורה ציבורית, בהן מערכת חשמליות והרכבת התחתית של ניז'ני נובגורוד הכוללת שני קווים.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניז'ני נובגורוד היא אחת הערים המארחות את מונדיאל 2018, לשם כך נבנה בעיר אצטדיון ניז'ני נובגורוד.
מועדוני ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר פועלות כמה קבוצות ספורט גדולות שמשחקות בליגות הבכירות ברוסיה:
| מועדון | ליגה | ענף |
|---|---|---|
| ניז'ני נובגורוד | הפרמייר ליג הרוסי | כדורגל |
| טורפדו ניז'ני נובגורוד | ליגת ההוקי הקונטיננטלית | הוקי קרח |
| ניז'ני נובגורוד | הסופרליגה הרוסית בכדורסל | כדורסל |
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – הקהילה היהודית בניז'ני נובגורוד |
בתקופת הצאר ליהודים לא ניתנה האפשרות להתיישב במרכז רוסיה מכיוון שזה היה מעבר ל"תחום המושב" ולכן התיישבות היהודים בניז'ני התחילה לפני קצת יותר ממאה חמישים שנה כאשר בסוף המאה ה-18 צורפו לרוסיה מחוזות גדולים כמו בלארוס, אוקראינה, ליטא ופולין המזרחית עם אוכלוסייה יהודית גדולה, החלו יהודים לסחור ולבקר בניז'ני, אבל התיישבות יהודית קבועה עדיין לא הייתה.
בשנת 1840 לאחר גיוס יהודים לשירות צבאי על פי צו המלך ניקולאי הראשון במסגרת מה שידוע בתור גזרת הקנטוניסטים החלה ההתיישבות היהודית בניז'ני, זאת מכיוון שהחיילים נשארו לגור במקום שירותם הצבאי והפכו לתושבי העיר או לסוחרים. הם אלו שהקימו את הקהילה היהודית בניז'ני אשר מנתה 300 איש בשנת 1850 ו-3,000 איש בשנת 1913. לקהילה היה בית כנסת, תלמוד תורה, חברה קדישא, קופת גמ"ח, ובראשה עמדו רב וגבאי.
במלחמת העולם הראשונה והשנייה החלו להגיע גלי פליטים לניז'ני ובכך גרמו לעליית מספר היהודים בעיר אך בכל התקופה שאחרי המלחמה המגמה הכללית הייתה של ירידת מספר היהודים במחוז ניז'ני.
ניצחון מדינת ישראל במלחמת ששת הימים גרם להתעניינות יהודית הולכת וגוברת לנעשה בה ומספר היהודים במחוז הלך ופחת. באותה תקופה אף החלו אפשרויות בלתי רשמיות לחיי יהדות, התקיימו בין היתר מניינים (בתי תפילה) בבתי יהודים בעיר.
בשנת 1989 החל ניסיון לייצב את הקהילה מחדש, כאשר נאספו מספר יהודים בעלי מעמד בעיר והקימו מועדון תרבות יהודית, וכעבור זמן מה הוקמה קהילת יהודית דתית רשמית. הקהילה החלה לפעול למען החזרת בית הכנסת (שקיים כבר למעלה מ-120 שנה) לידי היהודים, לאחר מאמצים מרובים הוא הוחזר ב-18 במאי 1991 לידי הקהילה. בספטמבר 1991 נפתח לראשונה בית ספר יום ראשון וב-17 באפריל 2000 התקיים טקס חגיגי של פתיחת בית הכנסת לאחר שיפוצו.
בשנת 1998 מונה לראש הקהילה אדוארד מיכאלוביץ-צ'ופרק. בשנת 1999 הגיע לעיר מירושלים הרב שמעון ברגמן מטעם חב"ד והתמנה לרב ראשי על פי הזמנת הקהילה היהודית והרב הראשי של רוסיה ברל לזר. מיד עם הגיעו לעיר חודש המניין היומי בבית הכנסת ונפתחו מוסדות יהודים רבים בעיר. בעיר ישנם גם סניפים של ארגונים יהודיים אחרים כמו הסוכנות היהודית והג'וינט - המפעיל את "חסד".
בעיר ניז'ני עצמה ובמחוז מתרחשות מדי פעם פעולות אנטישמיות. בשנת 1993 נופצו 143 מצבות בבית העלמין היהודי "קרסניא אתנא", בליל 20 באפריל (יום הולדתו של היטלר) נהרסו באותו בית עלמין עוד 120 מצבות, וב-5 ביוני 2000 נהרסו שוב באותו מקום עוד 37 מצבות.
ע"פ נתונים רשמיים רשומים במחוז ניז'ני למעלה מ-12,000 יהודים אם כי בקהילה היהודית מעריכים שהמספר יותר גדול.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מדרגות צ'קלוב -
-
יריד ניז'ני נובגורוד -
-
טרמינל הנהר -
-
_-_new_terminal_(2).jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניז'ני נובגורוד (ברוסית, בצרפתית, בגרמנית, בספרדית ובאנגלית)
ניז'ני נובגורוד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניז'ני נובגורוד, ביישום טלגרם
ניז'ני נובגורוד, ברשת החברתית אינסטגרם
ניז'ני נובגורוד, ברשת החברתית VK
ניז'ני נובגורוד, סרטונים בערוץ היוטיוב- www.evreinn.ru
- "ניז'ני נובגורוד", באתר JewishGen (באנגלית)
- ניז'ני נובגורוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
 מוסקבה  סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 12,655,050 | 11 | אופה | בשקורטוסטן | 1,125,933 |  נובוסיבירסק  יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,384,342 | 12 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,092,851 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,620,162 | 13 | וורונז' | וורונז' | 1,050,602 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,495,066 | 14 | פרם | פרם | 1,049,199 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,244,254 | 15 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,004,763 | ||
| 6 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,257,341 | 16 | קרסנודאר | קרסנודאר | 948,827 | ||
| 7 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,187,960 | 17 | סראטוב | סראטוב | 830,155 | ||
| 8 | סמרה | סמרה | 1,139,897 | 18 | טיומן | טיומן | 816,800 | ||
| 9 | אומסק | אומסק | 1,144,759 | 19 | טוליאטי | סמרה | 693,072 | ||
| 10 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,137,704 | 20 | איז'בסק | אודמורטיה | 648,468 | ||