ניו יורק ניקס

ניו יורק ניקס
New York Knicks

מידע כללי
תאריך ייסוד	1946
מדינה
אולם ביתי	מדיסון סקוור גארדן (19,812 מושבים)
מיקום	ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
ליגה	ליגת ה-NBA
אזור	האזור המזרחי
בית	הבית האטלנטי
בעלים	ג'יימס דולאן
נשיא	ליאון רוז
מנכ"ל	סקוט פרי
מאמן	טום ת'יבודו
צבעי תלבושת	לבן, כתום, כחול
תארים
אליפויות ליגה 2 1970, 1973 אליפויות אזוריות 8 1951, 1952, 1953, 1970, 1972, 1973, 1994, 1999
תלבושת
מדי בית וחוץ של ניו יורק ניקס
תלבושת בית תלבושת חוץ
אתר הקבוצה

ניו יורק ניקרבוקרס (באנגלית: New York Knickerbockers, לרוב מכונה בקיצור ניו יורק ניקס (New York Knicks)), היא קבוצת כדורסל מרוֹבע מנהטן שבניו יורק, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית האטלנטי שבאזור המזרח, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם מדיסון סקוור גארדן. אחת משתי הקבוצות היחידות ב-NBA שנותרו בליגה מאז הקמתה ונשארו במיקומן המקורי (השנייה היא בוסטון סלטיקס).

הניקס זכו עד היום בשתי אליפויות NBA – בעונות 1970 ו-1973 – והעפילו שש פעמים נוספות למעמד הגמר – בעונות 1951, 1952, 1953, 1972, 1994 ו-1999.

היסטוריה

1946–1968: השנים המוקדמות

משחקם הראשון של הניקרבוקרס בליגת ה-BAA התרחש ב-1 בנובמבר 1946, נגד טורונטו האסקיס. המשחק התרחש באולם מייפל ליף גארדנס, ובו ניצחו הניקס 66–68. הניקס הפכו לקבוצה הראשונה שבשורותיה שיחק שחקן שאינו לבן, כשהשחקן וואטרו מיסאקה הצטרף לקבוצה ב-1947. המאמן הראשון של הניקס היה ניל קוהלן. בתחילת העשור הראשון של ליגת ה-NBA הניקס הגיעו לשלושה גמרים רצופים בין השנים 1951–1953. בהמשך העשור הניקס הגיעו לפלייאוף רק שלוש פעמים.

ביל בראדלי, בחירת דראפט של הניקס מ-1965

הניקס הפכו לקבוצה הראשונה שהחתימו שחקן אפרו-אמריקאי, נת'ניאל קליפטון ב-1950. אף על פי שקליפטון חתם ראשון, האפרו-אמריקאי הראשון ששיחק היה ארל לויד. באותה שנה נבחר האפרו-אמריקאי הראשון בדראפט על ידי בוסטון סלטיקס, צ'אק קופר.

הניקס לא חוו הצלחות בין השנים 1960–1966. בכל השנים האלו הם סיימו במקום האחרון באזור המזרחי. כמה מההפסדים הגדולים בהיסטוריה של הניקס קרו בתקופה הזו. אחד המשחקים המפורסמים התקיים ב-2 במרץ 1962, בו הניקס שיחקו מול פילדלפיה ווריורס של וילט צ'מברלין. במשחק זה צ'מברלין קלע 100 נקודות - שיא NBA בכל הזמנים. הווריורס ניצחו במשחק 147–169.

ב-1964 הניקס בחרו בדראפט את ויליס ריד והוא זכה באותה שנה בתואר רוקי השנה ב-NBA. בדראפט 1965 הניקס זכו בבחירה נוספת בעקבות טרייד, ובחרו את השחקן ביל בראדלי ששיחק בניקס במשך עשר שנים ונבחר להיכל התהילה.

1968–1975: שנות האליפות

וולט פרייז'ר, שחקן הקבוצה בין השנים 1967–1977

ב-1968 הניקס הגיעו לפלייאוף לראשונה מאז 1959. מאמן הקבוצה היה רד הולצמן וכוכביה היו השחקנים הצעירים ביל בראדלי ו-וולט "קלייד" פרייז'ר (שכמו בראדלי הגיע להיכל התהילה). בעונה הבאה הניקס רכשו את דייב דבושר (עוד שחקן מהיכל התהילה) מדטרויט פיסטונס. בעונת 1968/1969 הם הגיעו למאזן 27–55. בפלייאוף של אותה עונה הניקס עברו את הסיבוב הראשון בפעם הראשונה מאז 1953, כשהדיחו את הבולטימור בולטס בסוויפ. לאחר מכן הניקס הפסידו לבוסטון סלטיקס בגמר המזרח.

במהלך עונת 1969/1970 הניקס השיגו רצף של 18 ניצחונות. באותה עונה הניקס השיגו מאזן 22–60, המאזן הטוב ביותר מבין כל קבוצות ה-NBA בעונה זו והמאזן הטוב ביותר של הניקס בהיסטוריה של המועדון. אחרי שהניקס ניצחו את בולטימור בולטס 4-3 בחצי גמר המזרח ואת מילווקי באקס בגמר המזרח 1–4 הם פגשו את לוס אנג'לס לייקרס בגמר.

בארבעת המשחקים הראשונים הסדרה הייתה בשוויון 2–2. במהלך הרבע השני של המשחק החמישי אחד מכוכבי הקבוצה, ויליס ריד נפצע בשריר ברגלו הימנית ולא חזר לשחק באותו משחק. למרות היעדרותו הניקס ניצחו ב-16 נקודות הפרש. ללא ריד הפצוע הניקס הפסידו במשחק השישי והלכו למשחק מכריע ואחרון בסדרה מול הלייקרס.

בתחילת המשחק ריד צלע לכיוון הפרקט, כשהוא מראה את נחישותו לשחק למרות כאביו. ריד קלע את שני הסלים הראשונים של ניו יורק במשחק, ולא קלע יותר בהמשכו. למרות הופעתו החלשה על המגרש, העלה ריד את המורל של קבוצתו בעזרת ההירואיות שלו. הניקס ניצחו בסופו של המשחק 99–113, וזכו באליפות NBA ראשונה בהיסטוריה של המועדון אחרי שגברו על הלייקרס בסדרה מותחת שהסתיימה ב-3–4.

כל מספרי החולצות של החמישייה הפותחת מעונת 1969/1970 ניתלו על תקרת האולם של הניקס, המדיסון סקוור גארדן, ומאז לא השתמשו במספרים אלו. המספרים הם של וולט פרייז'ר (10#), ויליס ריד (19#), דייב דבושר (22#), ביל בראדלי (24#) ודיק בארנט (12#).

ההצלחה של הניקס המשיכה בשנים לאחר מכן. לאחר שהפסידו בגמר המזרח ב-1971 לבולטימור בולטס, הניקס רכשו את ג'רי לוקאס וארל מונרו, שני שחקנים שיגיעו בעתיד להיכל התהילה. בעזרתם הם חזרו לגמר ה-NBA, אך הפסידו ללייקרס בחמישה משחקים.

בשנה לאחר מכן הגיעו שוב שתי הקבוצות לגמר, אך הפעם ניצחו הניקס בחמישה משחקים וזכו באליפות שנייה בתולדות המועדון בתוך ארבע שנים. שנה לאחר מכן, בעונת 1973/1974 הגיעה הניקס לגמר המזרח והפסידה לבוסטון סלטיקס בחמישה משחקים.

לאחר עונה זו ריד הודיע על פרישה.

1975–1985: השנים שלאחר האליפות

אחד משחקני ההגנה והספסל הטובים ביותר בניקס במשך שנות ה-70 היה לא אחר מאשר פיל ג'קסון, המאמן המצליח ביותר בהיסטוריה של ה-NBA מבחינת אליפויות. הוא שיחק בניקס בין השנים 1967–1978 אחרי שנבחר בדראפט במקום ה-17. בעונת 1974/1975 הוא אף הוביל את הליגה בעבירות, כשעשה 330 כאלו. אחרי שפרש ג'קסון אימן בשיקגו בולס ובלוס אנג'לס לייקרס.

יובי בראון, מאמן הניקס בין השנים 1982–1987

בעונת 1974/1975 הניקס השיגו מאזן שלילי של 40–42. זו הפעם הראשונה מזה 8 שנים שניקס השיגו מאזן שלילי. למרות המאזן הניקס הצליחו להגיע לפלייאוף, אך הפסידו בסיבוב הראשון ליוסטון רוקטס. אחרי עוד שתי עונות עם מאזנים שליליים המאמן רד הולצמן הוחלף על ידי השחקן עד לא מזמן בניקס, ויליס ריד. תחת ריד הניקס השיגו מאזן 39–43, ועלו לפלייאוף. בחצי גמר המזרח הם הודחו בסוויפ בידי הפילדלפיה 76'. בעונה הבאה הניקס התחילו במאזן 6–8, וריד הוחלף על ידי הולצמן שחזר לאמן בקבוצה. למרות המינוי של הולצמן הניקס השיגו מאזן 31–51, הגרוע ביותר שלהם מזה 13 שנים.

בעונת 1979/1980 הניקס שיפרו את מאזנם והשיגו 39–43. בעונת 1980/1981 השיפור נמשך כשהניקס השיגו מאזן 30–52. למרות ההצלחה בעונה זו הודחו הניקס ב-2 משחקים בידי השיקגו בולס כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. הולצמן פרש אחרי עונה זו וסיים את הקריירה כאחד מהמאמנים בעלי הכי הרבה ניצחונות ב-NBA. בעונה שלאחר פרישתו הידרדר מאזנם של הניקס ל-33–49.

אחרי פרישתו של הולצמן החליף אותו המאמן יובי בראון. תחתי בראון הניקס השיגו מאזן 38–44 והם העפילו לפלייאוף. בחצי גמר המזרח הניקס הודחו בסוויפ על ידי הפילדלפיה 76'. בעונה הבאה הניקס רכשו את ברנרד קינג ושיפרו את מאזנם כשהשיגו 35–47 והמשיכו להופיע בפלייאוף. בסיבוב הראשון הם ניצחו את דטרויט פיסטונס בסדרה של 5 משחקים, כשבמשחק ה-5 הם ניצחו בהארכה. בחצי הגמר הם הפסידו לבוסטון סלטיקס בסדרה בת 7 משחקים.

בעונה הבאה מזלם של הניקס שוב התהפך כשהם "השיגו" מאזן 24–58, כשמתוך 12 המשחקים האחרונים של הקבוצה הם לא ניצחו באחד. ב-23 במרץ 1985, במשחק הראשון שמתוך הרצף הניקס איבדו את ברנרד קינג שנפצע בברכו. הפציעה גרמה לו להיות מחוץ למגרשים למשך השנתיים הבאות, שבהן הוא אמור להשתקם. חשבו שקינג סיים את הקריירה שלו, אך הוא הוכיח את טעותם כשחזר למגרשים בעונת 1986/1987.

1985–2000: עידן פטריק יואינג

פטריק יואינג, שחקן הניקס בין השנים 1985–2000

אחרי עונת 1984/1985 החלשה התמודדו הניקס על בחירת דראפט גבוהה בדראפט 1985. הניקס זכו בבחירה הראשונה בדראפט. הם בחרו בסנטר פטריק יואינג מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, שבעתיד יהפוך לכוכב הקבוצה ויהיה בהיכל התהילה. בשנתו הראשונה של יואינג בליגה הוא הוביל את שחקני השנה הראשונה בנקודות (20 בממוצע) וריבאונדים (9 בממוצע). בסיומה של העונה הוא זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. הקבוצה, לעומת יואינג, לא הצליחה והשיגה מאזן לא טוב של 23–59, ובעונה הבאה 24–58.

בעונת 1987/1988 הניקס השתפרו כשמינו את ריק פיטינו לעמדת המאמן ובחרו את מארק ג'קסון במקום ה-18 בדראפט. יואינג המשיך להופיע ביכולת טובה, והניקס סיימו את העונה עם מאזן 38–44 ועלייה לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הפסידו לבוסטון סלטיקס.

בעונה הבאה הניקס הצליחו הרבה יותר, כשבתחילת העונה הם העבירו את ביל קארטרייט לשיקגו בולס בתמורה לפאוור פורוורד צ'ארלס אוקלי. הניקס השיגו מאזן 30–52, וזכו לראשונה מזה 20 שנה בערך באליפות הבית האטלנטי. בסיבוב הראשון הם הדיחו את פילדלפיה 76', ובחצי גמר המזרח הבולס ניצחו אותם.

לקראת עונת 1989/1990 מספר שינויים קרו בניקס. המאמן פיטינו עזב ובמקומו מונה סטו ג'קסון. הניקס השיגו מאזן 37–45 בסיום העונה ועלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם ניצחו את הסלטיקס 2–3, אחרי שהפסידו בשני המשחקים הראשונים וניצחו את שלושת הבאים. בחצי הגמר הם הפסידו לדטרויט פיסטונס, שהשיגה את האליפות באותה עונה. בעונת 1990/1991 הוחלף ג'קסון ומונה במקומו לעמדת המאמן ג'ון מקלאוד. הניקס השיגו מאזן 39–43 והודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף בידי שיקגו בולס שהשיגו את האליפות.

לפני עונת 1991/1992 הניקס מינו את פט ריילי לעמדת המאמן הראשי. ריילי, שאימן את לוס אנג'לס לייקרס וזכה איתם באליפויות בשנות ה-80, הנחיל בשחקניו את שיטת המשחק הדוגלת בהגנה חזקה ופיזית במיוחד. הניקס שהביאו את ג'ון סטארקס שהפך במהרה לחביב הקהל שיפרו את המאזן שלהם, כשסיימו את העונה עם 31–51, מאזן מספיק טוב כדי להיות בראשות הבית האטלנטי בשוויון עם קבוצה נוספת. בסיבוב הראשון הניקס ניצחו את דטרויט פיסטונס, ובחצי גמר המזרח הם הודחו שוב בידי שיקגו בולס, הפעם ב-7 משחקים.

בעונת 1992/1993 הניקס המשיכו במגמת השיפור, כשסיימו את העונה עם מאזן טוב של 22–60. לפני תחילת העונה הניקס העבירו בטרייד את מארק ג'קסון ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לצ'ארלס סמית', דוק ריברס ובו קימבל. בנוסף הם רכשו את רולנדו בלאקמן מדאלאס מאבריקס. בפלייאוף של אותה עונה הניקס הגיעו לגמר המזרח, שם נפגשו שוב עם הבולס. הם ניצחו בשני המשחקים הראשונים, אך הפסידו בארבעת המשחקים הבאים והודחו.

אחרי ששחקן שיקגו בולס, מייקל ג'ורדן, פרש את פרישתו הראשונה הרבה פרשנים חשבו שזו הזדמנות מצוינת לניקס לעלות לגמר ה-NBA. הבולס הדיחו בעצמם את הניקס בשלוש השנים האחרונות, ובכל שלושתן הם זכו באליפות. הניקס קיבלו את דריק הרפר בטרייד באמצע העונה מדאלאס מאבריקס. הם סיימו את העונה במאזן 25–57, וזכו באליפות הבית האטלנטי. משחקם של הניקס באותה עונה התאפיין בעיקר בהגנה חזקה ובהאטת קצב המשחק.

בפלייאוף של אותה עונה שיחקו הניקס ב-25 משחקים, שיא NBA שישבר רק ב-2008 על ידי בוסטון סלטיקס. בסיבוב הראשון הניקס הדיחו את ניו ג'רזי נטס. בחצי גמר המזרח הניקס שיחקו נגד הבולס, ולאחר שלוש שנים שהבולס ניצחו היה תורם של הניקס לעשות זאת, בסדרה בת 7 משחקים. בגמר המזרח הניקס שיחקו נגד אינדיאנה פייסרס. בזכות הופעותיו המצוינות של כוכב אינדיאנה, רג'י מילר, הפייסרס הובילו בסדרה 2–3. הניקס ניצחו בשני המשחקים הבאים ועלו לגמר NBA ראשון מאז 1973. בגמר ה-NBA הניקס שיחקו נגד יוסטון רוקטס. שני המשחקים הראשונים שוחקו במגרשה של יוסטון רוקטס והתוצאה הייתה 1-1, שלושת המשחקים הבאים שוחקו במדיסון סקוור גארדן כאשר יוסטון רוקטס ניצחו גם במשחק השלישי, והניקס ניצחו בשני המשחקים הבאים ועלו ליתרון 3–2 בסדרה, כשרק ניצחון אחד מפריד בינם לבין זכייה באליפות. הרוקטס ניצחו במשחק השישי, וכפו משחק שביעי ומכריע. במשחק האחרון הניקס הפסידו 84–90, כשהמאפיין הבולט של המשחק היה ערב הקליעה הנוראי של סטארקס, אשר קלע רק 2 מתוך 18 זריקות מהשדה, כולל 0 מ-11 מהשלוש.

בעונה הבאה הניקס השיגו מאזן 27–55 וסיימו במקום השני בבית האטלנטי. אחרי שהדיחו את קליבלנד קאבלירס בסיבוב הראשון של הפלייאוף הם נפגשו עם אינדיאנה פייסרס בחצי גמר המזרח. במשחק הראשון כוכב הפייסרס רג'י מילר קלע 8 נקודות ב-8 השניות האחרונות, והכריע את המשחק לטובת קבוצתו, 107-105. הסדרה הגיעה למשחק שביעי, ובמשחק השביעי לפטריק יואינג הייתה הזדמנות לקבוע הארכה עם הבאזר, אך הוא החטיא ליי-אפ והניקס הפסידו 95–97. ריילי התפטר יום לאחר מכן ובמקומו מינו הניקס את דון נלסון.

הגעתו של נלסון שינתה את סגנון המשחק של הניקס מהגנתי להתקפי, אך אחרי 59 משחקים בלבד בעונת 1995/1996 הוא פוטר. במקומו הניקס לא חיפשו להחתים מאמן ידוע ובעל קבלות, ובמקום זאת הם החתימו את ג'ף ואן גנדי חסר הניסיון, שלא היה בעמדת המאמן הראשי לפני כן. הניקס השיגו מאזן של 35–47, והם עלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הדיחו את קליבלנד קאבלירס בסוויפ. בחצי גמר המזרח הניקס הודחו על ידי שיקגו בולס שחזרו להיות דומיננטיים עם חזרתו של מייקל ג'ורדן בסדרה בת 5 משחקים. הבולס חוו את העונה הטובה בהיסטוריה של ה-NBA, עם 72 ניצחונות וזכייה באליפות.

בתחילת עונת 1996/1997 צירפו הניקס את לארי ג'ונסון ואלן יוסטון. ביחד עם התוספות המשמעותיות האלו הם השיגו מאזן 25–57. בסיבוב הראשון הניקס הדיחו בסוויפ את שארלוט הורנטס. בחצי גמר המזרח הם פגשו את מיאמי היט שאומנה על ידי פט ריילי, שהתפטר מהניקס לפני מספר שנים. בארבעת המשחקים הראשונים הניקס הובילו 1–3. במשחק החמישי התרחשה קטטה שגרמה להרחקתם של מספר שחקני מפתח. כשיואינג ויוסטון הורחקו מהמשחק השישי, וג'ונסון וסטארקס הורחקו מהמשחק השביעי הניקס הפסידו בסדרה.

עונת 1997/1998 אופיינה בעיקר בחסרונו של פטריק יואינג שנפצע ב-22 בדצמבר ולא חזר לשחק לא בעונה ולא בפלייאוף. הניקס השיגו מאזן 39–43, שסידר להם מקום בפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הדיחו את מיאמי היט, ובחצי הגמר הם נפגשו עם אינדיאנה פייסרס. הניקס הפסידו לפייסרס בסדרה בת 5 משחקים, למרות חזרתו של יואינג למגרשים במשחק השני. זו הייתה השנה הרביעית ברציפות שהניקס הודחו בחצי גמר המזרח.

עונת 1998/1999 הייתה מקוצרת בשל שביתת השחקנים. לפני תחילתה הניקס העבירו את סטארקס בטרייד בתמורה ללטרל ספריוול, וצ'ארלס אוקלי הועבר לטורונטו ראפטורס בתמורה למרכוס קמבי. אחרי שבקושי הגיעו לפלייאוף עם מאזן 23–27, הניקס התחילו בסיפור ה"סינדרלה" שלהם. בסיבוב הראשון הניקס הדיחו את מיאמי היט שסיימו את העונה במקום הראשון במזרח. מקרה זה היה השני בהיסטוריה של ה-NBA שהמדורגת השמינית מדיחה את הראשונה, והמקרה הראשון והיחידי באזור המזרחי.

אחרי שהניקס הדיחו את אטלנטה הוקס בחצי גמר המזרח בסוויפ הם פגשו את אינדיאנה פייסרס בגמר המזרח. אף על פי שיואינג סבל מפציעה החל מהמשחק השלישי הניקס ניצחו את הפייסרס, והפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NBA שעלו לגמר מהמקום השמיני. למרות ההישג הניקס שחסרו את יואינג פגשו את סן אנטוניו ספרס שכללה את האולסטארים דייוויד רובינסון וטים דאנקן, והם הפסידו ב-5 משחקים.

עונת 1999/2000 הפכה לעונה האחרונה שבה השתתף פטריק יואינג, והייתה למעשה סיומה של תקופה בניקס. הניקס הגיעו למאזן 30–52 בעונה זו, ועלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם הדיחו את מיאמי היט בעוד סדרה מותחת, שהסתיימה אחרי 7 משחקים כשבשביעי יואינג הטביע דאנק ניצחון. הניקס הפסידו בגמר המזרח לאינדיאנה פייסרס בסדרה בת 6 משחקים. לאחר סיום העונה הם שלחו את יואינג בטרייד לסיאטל סופרסוניקס, וכך בעצם הסתיים עידן יואינג - עם הרבה עליות לפלייאוף, שתי הופעות בגמר וללא אליפות.

2000–2010: הצניחה שלאחר עידן יואינג

בעונת 2000/2001, העונה הראשונה באלף השלישי, הניקס השיגו מאזן טוב של 34–48 למרות עזיבתו של יואינג. למרות ההצלחה היחסית בעונה הסדירה, בסיבוב הראשון של הפלייאוף הניקס הפסידו בחמישה משחקים לטורונטו ראפטורס. את עונת 2001/2002 הניקס התחילו במאזן 9–10, מה שגרם לג'ף ואן גנדי להתפטר ב-8 בדצמבר 2001 (כשסיבתו הרשמית היא לפנות זמן להיות עם משפחתו). הניקס מינו את עוזר המאמן דון צ'ייני לעמדת המאמן, וסיימו את העונה עם מאזן 30–52. זו הייתה הפעם הראשונה מאז עונת 1986/1987 שהניקס לא העפילו לפלייאוף.

במשך אותה עונה הניקס ניסו להתחזק, כשהשתמשו במספר טריידים. הם הביאו את שאנון אנדרסון והאוורד איסלי, אשר לשניהם יש משכורת גבוהה וחוזה להרבה שנים. אוהדי הניקס והרבה פרשנים לא אהבו את המהלכים האלו, מפני שאיסלי ואנדרסון לא תרמו לקבוצה כמו גובה המשכורת שלהם, שבינתיים לא מאפשרת לניקס לקנות שחקנים חדשים. בעונת 2002/2003 היה שיפור קל בקבוצה, והם הגיעו למאזן 37–45. למרות השיפור הם לא העפילו לפלייאוף שנה שנייה ברציפות.

סטפון מרבורי, שיחק בניקס בשנים 2004–2009

בתחילת עונת 2003/2004 המאזן של הניקס היה 15–24, מה שגרם לראשי הקבוצה לחשוב על זעזועים. ב-22 בדצמבר 2003 מונה שחקן העבר של הדטרויט פיסטונס וסגן נשיא טורונטו רפטורס, אייזיאה תומאס לנשיאה של הקבוצה. תומאס החליף את מאמן הניקס בלני וילקינס. הטרייד הראשון שתומאס ביצע הביא לניקס את האולסטאר סטפון מרבורי, שמשחק בעמדת הרכז. המורל של הקבוצה עלה עוד יותר כשהם צירפו את קית' ואן הורן ומייקל דוליק. ואן הורן הועבר מאוחר יותר למילווקי באקס בתמורה לטים תומאס ונאזי מוחמד. הניקס עלו לפלייאוף עם מאזן 39–43, אבל הודחו בסוויפ בסיבוב הראשון בידי הניו ג'רזי נטס.

במשך עונת 2004/2005 המאמן ווילקינס התפטר, ובמקומו מונה הרב ויליאמס. הניקס סיימו את העונה עם מאזן 33–49, ולא עלו לפלייאוף. אחרי סיומה של העונה הניקס החתימו את לארי בראון, שיהיה בעמדת המאמן. בראון קיבל חוזה גדול לחמש שנים ששוויו 50 מיליון $, כשהניקס מקווים שהוא יוביל אותם לפלייאוף.

לפני העונה הבאה הניקס החתימו שני סנטרים. הראשון, ג'רום ג'יימס, והשני הוא אדי קרי אותו הם רכשו משיקגו בולס. קרי הגיע ביחד עם אנטוניו דייוויס, והבולס קיבלו בתמורה את תומאס ומייקל סוויטני. למרות ההגעות של השחקנים החדשים והמאמן הניקס "השיגו" מאזן 23–59, המאזן הלפני אחרון בליגה רק אחרי פורטלנד טרייל בלייזרס. בראון פוטר בסיומה של העונה.

בשנתיים האחרונות בוצעו הרבה טריידים ומהלכים של אייזיאה תומאס שגרמו לאי הסכמה מצד האוהדים והפרשנים. ראשית, הבאת הרבה שחקנים יקרים במיוחד כמו מרבורי, ג'מאל קרופורד, ג'יימס, מאליק רוז, ג'יילן רוז וסטיב פרנסיס. שנית הוא קיבל שחקנים שלא תרמו לו הרבה כמו פני הארדוויי, ג'רום ויליאמס ומוריס טיילור בתמורה לבחירות דראפט. למרות זאת ההחלטות של תומאס בדראפט עצמו נחשבו לטובות כשהוא בחר בשחקנים כמו דייוויד לי, טרבור אריזה, נייט רובינסון ו-וילסון צ'נדלר.

בעונת 2006/2007 שיפרו הניקס את מאזנם ב-10 ניצחונות, כשהשיגו מאזן 33–49. בערב דראפט 2007 שלח תומאס את צ'אנינג פריי ואת פרנסיס לפורטלנד טרייל בלייזרס בתמורה לזאק רנדולף דן דיקאו ופרד ג'ונס. דיקאו הועבר מעט מאוחר יותר ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לג'ארד ג'ורדן. הניקס החלו את עונת 2007/2008 במאזן 1–9, וסיימו אותה במאזן 23–59, השוואת השיא השלילי של המועדון. ב-29 בנובמבר 2007 הניקס הפסידו את הפסדם הגדול ביותר בהיסטוריה של המועדון והשלישי בהיסטוריה של ה-NBA, ‏ 104-59 לבוסטון סלטיקס.

ב-2 באפריל 2008 פוטר תומאס ובמקומו מונה דוני וולש. ב-13 במאי באותה שנה וולש מינה את המאמן לשעבר של פיניקס סאנס, מייק ד'אנטוני לעמדת המאמן. שבוע לאחר מכן הניקס בחרו בדראפט 2008 את דנילו גלינארי האיטלקי בבחירה ה-6. הניקס החתימו גם את הרכז כריס דוהון. ב-21 בנובמבר הניקס שלחו את ג'מאל קרופורד לגולדן סטייט ווריורס בתמורה לאל הרינגטון. מעט מאוחר יותר הם העבירו את זאק רנדולף ומרדי קולינס ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לקטינו מובלי וטים תומאס. מטרתם של הניקס הייתה לחסוך בשכר שחקניה העכשוויים כדי לשחרר הרבה כסף לקנייה עתידית של אחד מהאולסטארים לברון ג'יימס, דוויין וייד, כריס בוש או אמארה סטודמאייר שישתחררו מחוזיהם ב-2010. ב-2009 הניקס העבירו את תומאס ג'יימס ואנתוני רוברסון לשיקגו בולס בתמורה ללארי יוז. בנוסף הם שלחו את מאליק רוז לאוקלהומה סיטי ת'אנדר וקיבלו את כריס וילקוקס. מרבורי סיים את חוזהו בניקס באותה שנה. באותה שנה לי השיג 65 פעמים דאבל דאבל, אך הניקס שיפרו את מאזנם רק ב-9 משחקים.

בדראפט 2009 בחרו הניקס את ג'ורדן היל, והתאכזבו כשג'וני פלין, סטפן קרי וריקי רוביו נבחרו לפניו. בנוסף הם בחרו בבחירה ה-29 את טוני דאגלס. מעט מאוחר יותר הניקס קיבלו את דארקו מיליצ'יץ' מממפיס גריזליס בתמורה לקוונטין ריצ'רדסון. הניקס התחילו את העונה בצורה לא טובה במאזן 1–9, אך בהמשך הם השיגו מאזן 6–9. לאחר מכן הניקס העבירו את מיליצ'יץ' למינסוטה טימברוולבס וקיבלו את בראיין קרדינל. מאוחר יותר הם העבירו את נייט רובינסון לבוסטון סלטיקס בתמורה לאדי האוס. בנוסף הם קיבלו את טרייסי מקגריידי וסרחיו רודריגס בטרייד משולש. הניקס סיימו את העונה מחוץ לפלייאוף, וכל הציפיות שלהם כוונו לקיץ 2010.

2010–2011: הגעתם של אמארה סטודמאייר, טייסון צ'נדלר וכרמלו אנתוני

ב-5 ביולי 2010 החתימו הניקס את הפורוורד לשעבר של פיניקס סאנס, אמארה סטודמאייר. שוויו של החוזה הוא 99.7 מיליון $ לחמש השנים הבאות. אחר כך הניקס העבירו את דייוויד לי לגולדן סטייט ווריורס בתמורה לקלנה אזובוקי, רוני טוריאף ואנתוני רנדולף. מאוחר יותר הגארד ריימונד פלטון משארלוט בובקאטס חתם בקבוצה. אחר כך הם החתימו את רוג'ר מייסון. הניקס שברו שיא, כשהם הקבוצה בעלת השווי הכספי הגבוה ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, שווי של 655 מיליון $.

ב-22 בפברואר 2011 הניקס ביצעו טרייד משמעותי ביותר. בטרייד הזה הם קיבלו את האולסטאר כרמלו אנתוני מדנוור נאגטס, ביחד עם צ'אנסי בילאפס (אולסטאר בעברו ואף MVP בסדרת הגמר של 2004), שלדן ויליאמס, אנתוני קרטר ורנלדו בולקמן. בתמורה הם נתנו לנאגטס את ריימונד פלטון, דנילו גלינארי, וילסון צ'נדלר, טימופיי מוזגוב ובחירת דראפט מ-2014. בנוסף הם מסרו את אנתוני רנדולף ואדי קרי למינסוטה טימברוולבס בתמורה לקורי ברואר.

את עונת 2010/2011 סיימו הניקס במאזן 40–42, ועלו לפלייאוף מהמקום ה-6 במזרח. במשחקי הפלייאוף הם פגשו את בוסטון סלטיקס, והודחו בסוויפ של 0–4 כבר בסיבוב הראשון.

קראת עונת 2011/2012 קנו הניקס את טייסון צ'נדלר, הסנטר של דאלאס מאבריקס והחתימו אותו לארבע שנים תמורת 58 מיליון דולר. זו הייתה העונה הטובה ביותר בשבילו בקריירה: הוא תרם 11.3 נקודות למשחק, הוא קלע כ-67.9 אחוזים מהשדה ובכך קבע שיא חדש של אחוזים בניו יורק והוביל את הליגה בנקודות מהצבע, בנוסף בסיום העונה נבחר כסנטר השלישי של נבחרת העונה ב-NBA והוכתר לתואר שחקן ההגנה של העונה והיה הראשון שעושה זאת במדי הניקס.

ב 27 בדצמבר 2011 החתימו הניקס את ג'רמי לין כגיבוי לטוני דאגלס ומייק ביבי. בפברואר 2012 לין הוביל את הניקס לסדרת ניצחונות מפתיעה, שכונתה על ידי התקשורת 'ליסניטי'. תופעת ה'לינסניטי' הביאה להתעניינות רבה בניקס. משחקם של הניקס נגד לוס אנג'לס לייקרס, במסגרת אותה סדרת ניצחונות, היה לנצפה ביותר עד אז באותה עונה. במשחק זה קלע לין 38 נקודות.

2012–2013: הגעתם של ג'ייסון קיד, ריימונד פלטון וג'יי.אר סמית'

כל הבחירות של הניקס בסיבוב הראשון של דראפט 2012 הובאו לקבוצות אחרות תמורת בחירות ב-2014. סיבוב השני, בבחירה ה-48 הניקס בחרו את הפורוורד היווני קוסטאס פאפאניקולאו ומפני שלא עבר את מחנה האימונים של הניקס בהצלחה הוא לא נכנס לסגל הניקס אך לא אושר לו לעבור לכל קבוצה אחרת ב-NBA למשך 2 העונות הקרובות ולכן עבר לקבוצה היוונית אולימפיאקוס. שבוע לאחר מכן חתמו הניקס עם הרכז של דאלאס מאבריקס ג'ייסון קיד כדי שיחליף את ג'רמי לין. לאחר מכן בוצע טרייד בן הניקס ליוסטון רוקטס ובו הביא הניקס לרוקטס את ג'וש הארלסון תמורת מרכוס קמבי. הטרייד הגדול ביותר של הניקס היה ריימונד פלטון וקורט תומאס של פורטלנד תמורת ג'ארד ג'פריס ודן גדזוריק. הם החתימו את הגארד ג'יי.אר סמית' שהפך לבורג חשוב בקבוצה ואת סטיב נובאק שייצג את הקבוצה ואת קונפדרציית המזרח בתחרות השלשות של אולסטאר 2013. הם החתימו עוד שלושה גארדים: ג'יימס ווייט, כריס כופלנד ואת פבלו פריגיוני. לקראת פתיחת העונה הם החתימו את: רוני ברוור, כריס סמית ואת קניון מרטין. ימים ספורים לפני תחילת העונה נפצעו שחקן הבורג אמארה סטודמאייר והשחקן השישי של הקבוצה אימן שאמפרט והשאירו את הקבוצה במצב קשה שהוביל לחמישה הפסדים רצופים בפתיחת העונה. לאחר עבודה קשה של הצוות המקצועי בנו מאמני הקבוצה הרכב ושיטת משחק מיוחדים בשביל הקבוצה הפגועה ולאחר ישיבה קבוצתית לגבי ההרכב והשיטה המיוחדת ניצחו הניקס כ-18 משחקים רצופים ובארבעת הניצחונות הראשונים קלעו לפחות 100 נקודות מה שהוביל את הקבוצה למקום השני בקונפדרציית המזרח. אחרי שלושה הפסדים לממפיס גריזליס, דאלאס מאבריקס ויוסטון רוקטס חזר השחקן השישי של הניקס אימן שאמפרט והחליף את מקומו של אמארה סטודמאייר שנותר פצוע עד סוף העונה. ב-9 באפריל 2013 ניצחו הניקס את וושינגטון ויזארדס והבטיחו את מקומם במשחקי הפלייאוף של 2013. ב-20 באפריל 2013 החלו משחקי הפלייאוף ובסדרת רבע הגמר התמודדו מול בוסטון סלטיקס שהדיחה אותם בסוויפ בעונה שעברה. במשחק הראשון ניצחו הניקס 78–85 את בוסטון באולם הבית. במשחק השני הביסו הניקס את הסלטיקס 71–87 בניקס ארנה. במשחק השלישי ניצחו הניקס 76–90 את בוסטון בבוסטון גארדן. במשחק הבא ניצחו בוסטון את הניקס 90–97 ובמשחק שלאחריו הביסו בוסטון 86–92 את הניקס. ב-3 במאי התקיים המשחק השישי בסדרה כאשר הניקס ניצחו בשלושה משחקים מתוך חמשת משחקי הסדרה האחרונים. בסיום המשחק ניצחו הניקס בהפרש שמונה את הסלטיקס ועלו לחצי גמר המזרח נגד אינדיאנה פייסרס, בחצי גמר המזרח הודחו הניקס כשהפסידו 2–4 לאינדיאנה פייסרס.

ב-25 בינואר 2014 במשחק בין הניקס לשארלוט בובקטס, קלע כרמלו אנתוני 62 נקודות, שיא קריירה עבורו, במשחק זה שבר אנתוני שיא נוסף, שיא נקודות במדיסון סקוור גארדן, השיא הקודם היה של קובי בראיינט 61 נקודות, זה גם היה שיא נקודות לשחקן בעונה זו.

2014–2015: דרק פישר

בתחילת 2014/2015 הניקס הביאה את המאמן דרק פישר, ובאמצע העונה, בטרייד משולש עם קליבלנד ואוקלהומה קיבלה הקבוצה את אלכס קירק ולו אמונדסון. קליבלנד קיבלה בתמורה את ג'יי. אר. סמית' ואימאן שאמפרט, ואוקלהומה את דיון וייטרס. בעונה זו הניקס שברו שיא הפסדים רצופים של המועדון בעונה הסדירה והם הגיעו ל-14 הפסדים רצופים עד שרצף ההפסדים נקטע על ידי ניצחון על ניו אורלינס פליקנס.

2017-2018: תקופת פורזינגיס

אחרי שהניקס בחרו בקריסטפס פורזינגיס בדראפט ה-NBA 2015 והלה הצליח לבסס את עצמו ככוכב עתידי של הניקס, הקבוצה החליטה להעביר את כוכבה כרמלו אנתוני לפני תחילת עונת 2017/2018, לאוקלהומה סיטי תאנדר עבור השחקנים אנס קאנטר, דאג מקדרמוט ובחירת דראפט סיבוב שני של שיקגו בולס. בפברואר 2019 סיים פורזינגיס את תקופתו בניקס מוקדם מהצפוי והועבר בטרייד לדאלאס מאבריקס.

2018–הווה: תקופת רנדל

לאחר העברתו של קריסטפס פורזינגיס בטרייד, לא הצליחו הניקס לנצח משחקים וסיימה את העונה במקום האחרון בטבלת המזרח, עם מאזן 17–65.

בדראפט 2019, זכו הניקס בבחירה השלישית בסיבוב הראשון, ובחרו את אר. ג'יי. בארט מאוניברסיטת דיוק. באותו קיץ חתם בקבוצה ג'וליוס רנדל.

בעונת 2019/2020 הניקס הגיעו למאזן 21–45, ולא העפילו לפלייאוף וסיימו את העונה המקוצרת (בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית) במקום ה-12 בלבד במזרח. בקיץ 2020, התמנה טום ת'יבודו למאמן החדש של הניקס.

למרבה ההפתעה, עם תחילת העונה הצליחו הניקס להשיג רצף ניצחונות תחת הובלתו של ג׳וליוס רנדל, שחווה עונת פריצה בגיל מבוגר יחסית, לאחר שבמשך שנים היה נחשב לשחקן די אפור בליגה. בהמשך העונה, העבירו הניקס בטרייד את דניס סמית', בתמורה לדריק רוז מדטרויט פיסטונס. הקבוצה המפתיעה של הניקס הצליחה לסיים במקום הרביעי במזרח עם מאזן 41–31. בסיום העונה, זכה רנדל בתואר השחקן המשתפר של העונה ב-NBA.

פירוש השם

הפירוש המילולי של המילה "ניקרבוקרס" הוא מכנסיים קצרים שמגיעים עד מתחת לברך. מכנסיים אלו הפכו מזוהים עם המתיישבים ההולנדים הראשונים, שהגיעו לניו יורק (אז ניו אמסטרדם) במאה ה-17, ודבקו באופנה המיושנת, גם כשעלה קרנם של המכנסיים הארוכים והלא מגולגלים.

ב-1809 פרסם הסופר וושינגטון אירווינג ספר סאטירי בשם "היסטוריה של ניו-יורק" תחת שם העט "דיטריך ניקרבוקר" (Diedrich Knickerbocker). בעקבות הספר החל הכינוי "ניקרבוקר" לשמש לציון תושבי ניו-יורק ששורשיהם מהמתיישבים ההולנדים הראשונים, ומאוחר יותר לציון תושבי ניו יורק בכלל.

בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, הכינוי הוצג בצורה חזותית באמצעות הדמות "אבא ניקרבוקר" שגם היה הסמל הראשון של הקבוצה.

למרות זיהויה המוחלט של קבוצת הכדורסל עם השם, כ־100 שנה לפני שהוקמו ה"ניקס" של היום, הוקמה קבוצת בייסבול בעלת שם זהה. קבוצה זו, ששיחקה במנהטן ועברה לאחר שנה לניו ג'רזי, הייתה קבוצת הבייסבול המאורגנת הראשונה אי פעם.

לוגואים

• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1946–1964
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1964–1979
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1979–1983
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1983–1989
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1989–1992
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1992–1995
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1995–2011
• 
  סמל הקבוצה מאז שנת 2011

מאמני הקבוצה

הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2022/2023:

להצגת טבלת מאמני הקבוצה לחצו על "הצגה" משמאל
מאמן	שנים	עונה סדירה				פלייאוף				הישגים
		משחקים	ניצחונות	הפסדים	% הצלחה	משחקים	ניצחונות	הפסדים	% הצלחה
ניל כוהלן	1946–1947	60	33	27	0.550	5	2	3	0.400	—
ג'ו לאפצ'יק	1947–1956	573	326	247	0.569	60	30	30	0.500	—
וינס בורילה	1956–1958	165	80	85	0.485	—	—	—	—	—
אנדרו לביין	1958–1959	99	48	51	0.485	2	0	2	0.000	—
קארל בראון	1959–1961	127	40	87	0.315	—	—	—	—	—
אדי דונובן	1961–1965	278	84	194	0.302	—	—	—	—	—
הארי גלאטין	1965	63	25	38	0.397	—	—	—	—	—
דיק מקגווייר	1965–1966	178	75	103	0.421	4	1	3	0.250	—
רד הולצמן (1)	1967–1977	782	466	316	0.596	95	54	41	0.568	2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1970, 1973) זכייה בפרס מאמן העונה (1970)
ויליס ריד	1977–1978	96	49	47	0.510	6	2	4	0.333	—
רד הולצמן (2)	1978–1982	314	147	167	0.468	2	0	2	0.000	—
יובי בראון	1982–1986	344	142	202	0.413	18	8	10	0.444	—
בוב היל	1986–1987	66	20	46	0.303	—	—	—	—	—
ריק פיטינו	1987–1989	164	90	74	0.549	13	6	7	0.462	—
סטו ג'קסון	1989–1990	97	52	45	0.536	10	4	6	0.400	—
ג'ון מקלאוד	1990–1991	67	32	35	0.478	3	0	3	0.000	—
פט ריילי	1991–1995	328	223	105	0.680	63	35	28	0.556	זכייה בפרס מאמן העונה (1993)
דון נלסון	1995–1996	59	34	25	0.576	—	—	—	—	—
ג'ף ואן גנדי	1996–2001	420	248	172	0.590	69	37	32	0.536	—
דון צ'ייני	2001–2004	184	72	112	0.391	—	—	—	—	—
הרב ויליאמס (1)	2004	1	1	0	1.000	—	—	—	—	—
לני וילקינס	2004–2005	81	40	41	0.494	4	0	4	0.000	—
הרב ויליאמס (2)	2005	43	16	27	0.372	—	—	—	—	—
לארי בראון	2005–2006	82	23	59	0.280	—	—	—	—	—
אייזיאה תומאס	2006–2008	164	56	108	0.341	—	—	—	—	—
מייק ד'אנטוני	2008–2012	288	121	167	0.420	4	0	4	0.000	—
מייק וודסון	2012–2014	188	109	79	0.580	17	7	10	0.412	—
דרק פישר	2014–2016	136	40	96	0.294	—	—	—	—	—
קורט רמביס	2016	28	9	19	0.321	—	—	—	—	—
ג'ף הורנסק	2016–2018	164	60	104	0.366	—	—	—	—	—
דייוויד פיזדייל	2018–2019	104	21	83	0.202	—	—	—	—	—
מייק מילר	2019–2020	44	17	27	0.386	—	—	—	—	—
טום ת'יבודו	2020–הווה	236	125	111	0.530	16	7	9	0.438	זכייה בפרס מאמן העונה (2021)

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)

ג'נרל מנג'ר	תקופה	הישגים
נד אייריש	1946–1957	–
פרד פודסטה	1957–1960	–
וינס בורילה	1960–1961	–
פרד פודסטה	1961–1965	–
אדי דונובן	1965–1970	–
רד הולצמן	1970–1975	2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1970, 1973)
אדי דונובן	1975–1982	–
דייב דבושר	1982–1986	–
גורדון סטירלינג	1986–1987	–
אל ביאנקי	1987–1991	–
ארני גרונפלד	1991–1999	–
דייב צ'קטס	1999	–
סקוט ליידן	1999–2003	–
אייזיאה תומאס	2003–2008	–
דוני וולש	2008–2011	–
גלן גרונוולד	2011–2013	–
סטיב מילס	2013–2014	–
פיל ג'קסון	2014–2017	–
סטיב מילס	2017–2020	–
ליאון רוז	2020–הווה	–

הישגים ופרסים

שיאים למשחק בודד

• חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 62, כרמלו אנתוני מול שארלוט בובקאטס, 24 בינואר 2014.

ריבאונדים: 33, ויליס ריד מול סינסינטי רויאלס, 2 בפברואר 1971.

אסיסטים: 22, כריס דוהון מול גולדן סטייט ווריורס, 29 בנובמבר 2008.

חטיפות: 8, כריס מקנילי מול וושינגטון בולטס, 4 במרץ 1986, וסרחיו רודריגס מול מילווקי באקס, 22 בפברואר 2010.

חסימות: 10, דיקמבה מוטומבו מול ניו ג'רזי נטס, 4 בינואר 2004.

שיאי קריירה בקבוצה

• הנתונים מתייחסים לעונה הסדירה בלבד, ומעודכנים לסוף עונת 2023/2024. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 1. פטריק יואינג - 23,665 2. וולט פרייז'ר - 14,617 3. ויליס ריד - 12,183 4. אלן יוסטון - 11,165 5. קארל בראון - 10,449

ריבאונדים: 1. פטריק יואינג - 10,759 2. ויליס ריד - 8,414 3. צ'ארלס אוקלי - 7,291 4. הארי גלאטין - 5,935 5. וילי נאולס - 5,015

אסיסטים: 1. וולט פרייז'ר - 4,791 2. מארק ג'קסון - 4,005 3. דיק מקגווייר - 2,950 4. קארל בראון - 2,821 5. ריצ'י גארין - 2,725

חטיפות: 1. פטריק יואינג - 1,061 2. צ'ארלס אוקלי - 844 3. מייקל ריי ריצ'רדסון - 810 4. ריי ויליאמס - 750 5. צ'ארלי וורד - 744

חסימות: 1. פטריק יואינג - 2,758 2. מיטשל רובינסון - 602 3. ביל קרטרייט - 543 4. מרווין ובסטר - 542 5. קורט תומאס - 479

פרסים אישיים

MVP של העונה הסדירה ויליס ריד - 1970 MVP של סדרת הגמר ויליס ריד - 1970, 1973 שחקן ההגנה של העונה טייסון צ'נדלר - 2012 רוקי השנה ויליס ריד - 1965 פטריק יואינג - 1986 מארק ג'קסון - 1988 השחקן המשתפר של העונה ג'וליוס רנדל - 2021 השחקן השישי של העונה אנתוני מייסון - 1995 ג'ון סטארקס - 1997 ג'יי. אר. סמית' - 2013 מאמן השנה רד הולצמן - 1970 פט ריילי - 1993 טום ת'יבודו - 2021 מאמנים במשחק האולסטאר ג'ו לאפצ'יק - 1951, 1953, 1954 רד הולצמן - 1970, 1971 פט ריילי - 1993 ג'ף ואן גנדי - 2000

חמישיית העונה הראשונה הארי גלאטין - 1954 וולט פרייז'ר - 1970, 1972, 1974, 1975 ויליס ריד - 1970 ברנרד קינג - 1984, 1985 פטריק יואינג - 1990 חמישיית העונה השנייה קארל בראון - 1948, 1954 דיק מקגווייר - 1951 הארי גלאטין - 1955 ריצ'י גארין - 1959, 1960, 1962 ויליס ריד - 1967–1969, 1971 דייב דבושר - 1969 וולט פרייז'ר - 1971, 1973 פטריק יואינג - 1988, 1989, 1991–1993, 1997 אמארה סטודמאייר - 2011 כרמלו אנתוני - 2013 ג'וליוס רנדל - 2021 חמישיית העונה השלישית כרמלו אנתוני - 2012 טייסון צ'נדלר - 2012 ג'וליוס רנדל - 2023 חמישיית ההגנה הראשונה דייב דבושר - 1969–1974 וולט פרייז'ר - 1969–1975 ויליס ריד - 1970 מייקל ריי ריצ'רדסון - 1981 צ'ארלס אוקלי - 1994 טייסון צ'נדלר - 2013 חמישיית ההגנה השנייה פטריק יואינג - 1988, 1989, 1992 ג'ון סטארקס - 1993 צ'ארלס אוקלי - 1998 טייסון צ'נדלר - 2012

חמישיית הרוקיז הראשונה ארט היימן - 1964 ויליס ריד - 1965 ג'ים בארנס - 1965 הווארד קומיבס - 1965 דיק ואן ארסדייל - 1966 קאזי ראסל - 1967 וולט פרייז'ר - 1968 פיל ג'קסון - 1968 ביל קרטרייט - 1980 דארל ווקר - 1984 פטריק יואינג - 1986 מארק ג'קסון - 1988 צ'אנינג פריי - 2006 לנדרי פילדס - 2011 אימאן שאמפרט - 2012 טים הארדוויי הבן - 2014 קריסטפס פורזינגיס - 2016 וילי הרננגומס - 2017 חמישיית הרוקיז השנייה רוד סטריקלנד - 1989 לנגסטון גאלוויי - 2015 מיטשל רובינסון - 2019 עמנואל קוויקלי - 2021

שחקנים במשחק האולסטאר וינס בורילה - 1951 הארי גלאטין - 1951–1957 דיק מקגווייר - 1951, 1952, 1954–1956 מקס זסלופסקי - 1952 קארל בראון - 1953–1957 נת'ניאל קליפטון - 1957 ריצ'י גארין - 1958–1963 וילי נאולס - 1958, 1960–1962 קן סירס - 1958, 1959 ג'וני גרין - 1962, 1963, 1965 טום גולה - 1963, 1964 לן צ'אפל - 1964 ויליס ריד - 1965–1971 דיק בארנט - 1968 דייב דבושר - 1966–1968, 1970–1974 וולט פרייז'ר - 1970–1976 ביל בראדלי - 1973 ארל מונרו - 1975, 1977 בוב מקאדו - 1977, 1978 ביל קרטרייט - 1980 מייקל ריי ריצ'רדסון - 1980–1982 ברנרד קינג - 1984, 1985 פטריק יואינג - 1986, 1988–1997 מארק ג'קסון - 1989 צ'ארלס אוקלי - 1994 ג'ון סטארקס - 1994 אלן יוסטון - 2000, 2001 לטרל ספריוול - 2001 דייוויד לי - 2010 אמארה סטודמאייר - 2011 כרמלו אנתוני - 2012–2017 טייסון צ'נדלר - 2013 קריסטפס פורזינגיס - 2018 ג'וליוס רנדל - 2021, 2024 ג'יילן ברנסון - 2024

שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות

מספר	שחקן	עמדה	שנים בקבוצה	שנת הפרשה
10	וולט פרייז'ר	רכז	1977-1967	1979
12	דיק בארנט	קלע	1974-1965	1990
15	ארל מונרו	רכז, קלע	1980-1972	1986
	דיק מקגווייר	רכז	1957-1949	1992
19	ויליס ריד	סנטר	1974-1964	1976
22	דייב דבושר	פאוור פורוורד	1974-1969	1981
24	ביל בראדלי	סמול פורוורד	1977-1967	1984
33	פטריק יואינג	סנטר	2000-1985	2003
613	רד הולצמן	מאמן	1977-1967, 1982-1978	1990

• "מספר החולצה" של המאמן רד הולצמן, 613, מייצג את מספר הנצחונות שהשיג כמאמן הקבוצה

סגל שחקנים בעונת 2023/2024

סגל ניו יורק ניקס
שחקנים	מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא SG 0 דונטה דיווינצ'נזו 1.93 מטרים 31 בינואר 1997 אוניברסיטת וילאנובה PG 2 מיילס מקברייד 1.85 מטרים 8 בספטמבר 2000 אוניברסיטת וירג'יניה המערבית SG/SF 3 ג'וש הארט 1.93 מטרים 6 במרץ 1995 אוניברסיטת וילאנובה PF/C 5 פרשס אצ'יווה 2.03 מטרים 19 בספטמבר 1999 אוניברסיטת ממפיס SF 8   אוג'י אנונובי 2.01 מטרים 17 ביולי 1997 אוניברסיטת אינדיאנה PG 11 ג'יילן ברנסון 1.88 מטרים 31 באוגוסט 1996 אוניברסיטת וילאנובה SG 13 שייק מילטון 1.96 מטרים 26 בספטמבר 1996 אוניברסיטת סאות'רן מתודיסט SG/SF 18 אלק ברקס 1.96 מטרים 20 ביולי 1991 אוניברסיטת קולורדו SG/SF 21 דייקואן ג'פריז 1.96 מטרים 30 באוגוסט 1997 אוניברסיטת טלסה C 23 מיטשל רובינסון 2.13 מטרים 1 באפריל 1998 — PF 25 ממאדי דיאקיטה 2.06 מטרים 21 בינואר 1997 אוניברסיטת וירג'יניה PF 30 ג'וליוס רנדל 2.03 מטרים 29 בנובמבר 1994 אוניברסיטת קנטקי SF 44 בויאן בוגדנוביץ' 2.01 מטרים 18 באפריל 1989 קרואטיה PF/C 45 ג'ריקו סימס 2.08 מטרים 20 באוקטובר 1998 אוניברסיטת טקסס C 55 איזאיה הרטנשטיין 2.13 מטרים 5 במאי 1998 גרמניה SF 00 ג'ייקוב טופין (כ) 2.03 מטרים 8 במאי 2000 אוניברסיטת קנטקי PG/SG 1 דוויין וושינגטון (כ) 1.88 מטרים 24 במרץ 2000 אוניברסיטת המדינה של אוהיו SG/SF 4 צ'ארלי בראון (כ) 1.98 מטרים 2 בפברואר 1997 אוניברסיטת סנט ג'וזף	מאמן: טום ת'יבודו מקרא ק - קפטן כ - שחקן החתום על חוזה כפול ד - בחירת דראפט שטרם הוחתמה ח - שחקן חופשי שחוזהו בקבוצה הסתיים * - בית ספר תיכון סגל הקבוצה באתר הרשמי עודכן בתאריך: 25 במרץ 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניו יורק ניקס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ניו יורק ניקס (באנגלית)

• ניו יורק ניקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ניו יורק ניקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)