ניגוני בעלז

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקהלת בעלז בחתונת נכד האדמו"ר, סיוון תשע"ה

ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי. השירים מבוצעים בסדרת תקליטים תחת השם "ניגוני חסידי בעלזא".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השואה לא הייתה השירה נהוגה בחסידות בעלז שבגליציה[1], הטישים היו מיועדים בעיקרם לסעודת האדמו"ר ולאמירת דברי תורה, גם התאספויות החסידים[2] כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים ולא שירים. בחגים ובמועדים שמרו בחסידות על מסורת קבועה של כ-35 ניגונים מיוחדים, חלקם ניגונים עתיקים שהתקבלו מבית המגיד ממזריטש, המגיד מקוזניץ' והחוזה מלובלין ועוד, שהושרו מתוך קפידה מיוחדת. בין היתר בתפילות הימים הנוראים, בהקפות בשמחת תורה, שירת מזמור קיט בתהילים[3] בהדלקת נרות חנוכה, ועוד. במוצאי יום הכיפורים ובשבועות התקיימו 'טישים' מיוחדים[4] בהם היו האדמו"רים שרים ניגון בקול לפני כל הציבור, במוצאי יום הכיפורים ניגון "המבדיל" ובשבועות ניגון "ובאו כולם" מתוך הזמר "יום שבתון".

בהקפה השביעית בשמחת תורה היה מושר בחסידות ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית צ'רנוביל, שהותאם אחר כך למילים הבה נגילה על ידי המלחין הציוני אברהם צבי אידלסון. לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר השלישי בשושלת, רבי ישכר דב רוקח, להפסיק לשיר את הניגון[5]. במוצאי שמחת תורה תשע"ד אמר האדמו"ר הנוכחי, רבי ישכר דוב רוקח, לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה "משום שהציונים כבר שכחו מזמן מניגון זה, וכבר מצאו להם ניגונים אחרים" כלשונו[6].

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכתרתו של רבי ישכר דב רוקח לאדמו"ר, בשנת תשכ"ו, החל לעודד שירה בטישים ובהתאספויות חסידים. בשנת תשל"ב הקים רבי ישכר דוב את מקהלת חסידי בעלז, ששרה בטישים, באירועי ובשמחות החסידות. בתחילת דרכה שרה המקהלה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ, במקביל החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים, ביניהם הרב יוסף צבי ברייער, הרב ירמיה דמן, הרב שלמה קאליש ועוד.

מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחצר החסידות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים. בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.

ניגוני בעלז כוללים אלפי שירים שהולחנו משך השנים על ידי מלחיני החסידות. סגנון הניגונים רחב וכולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש וניגונים רגועים ושקטים, כאשר גם הניגונים השמחים מתאפיינים ברצינות השזורה בהם[7]. הניגונים ניתן לשמיעה בקו הנייעס של החסידות - "קול בעלזא". ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.

מקהלת בעלז כיום מונה כ-20 אברכים וכן מקהלת ילדים[8] ומנוצחת על ידי אלטר מאיר קאליש (אחיו של המלחין שלמה קאליש והזמר דודי קאליש).

מלחינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחיני החצר העיקריים הם:

  • האדמו"ר, רבי ישכר דוב רוקח. אחדים מלחניו התפרסמו כלהיטים בעולם החרדי והדתי ("יהי החודש", "וחסד ה'", ועוד)[9][10]. גם בנו של האדמו"ר, רבי אהרן מרדכי, ונכדו ר' אלימלך נתן נטע הלחינו מספר ניגונים. גם הנכד ר' דוד מלחין שירים המושרים בתפילה[11].
  • הרב יוסף צבי בריער, ראש ישיבת בעלז בבית חלקיה ("יה אכסוף", ברכת המזון לתשב"ר, ועוד). רבים מלחניו הם יצירות מורכבות וארוכות[12]
  • הרב ירמיה דמן, משגיח בישיבת בעלז בטלזסטון ("סימן טוב ומזל טוב")
  • הרב שלמה קליש, משגיח בישיבת נדבורנה ("תהא השעה הזאת"[13], "פתח שערי שמים", "כי אורך ימים")
  • הרב פנחס פרידמן, ראש הכוללים של החסידות והחברותא של האדמו"ר
  • אליהו אייזנבך ("וידעו"[14], "חסדי ה'")
  • יהודה איינהורן ("שומרי מצוותיה")
  • אליעזר קאליש (בנו של הרב שלמה, "כי אתה הוא מלך", "הקשיבה", "כתר", "אשרי מי שגדול בתורה")
  • פנחס ברייער (בנו של הרב יוסף צבי), ר"מ בישיבת בעלז בבית חלקיה, ומחנך ("השבעתי", "הנני בידך")[15]
  • שלמה יעקב פריד, מראשי מקהלת בעלז[16]
  • דודי קאליש (אחיו של הרב שלמה), משמש גם כמעבד ומנצח על תזמורות באירועים עולם החסידי
  • משה קאליש (בנו של מנצח המקהלה אלטר מאיר, "שימני כחותם")[17]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות, בקלטת שמע תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-90 אלבומים. מרבית אלבומי החסידות הופקו על ידי יוסף משה כהנא, ורבים מהם עובדו על ידי מונה רוזנבלום. רבים מהאלבומים מופקים לרגל שמחות ואירועים בחצר החסידות.

רשימה חלקית של האלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בהרחבה בספר "הליכות הצדיקים" בהוצאת מכון "מעייני קודש" בעלזא, הליכות ליל שבת, ערך זמירות שבת.
  2. ^ שכונו בחסידות "קאווע", על שם משקה הקפה שהוגש בהם למשתתפים.
  3. ^ המזמור מכונה "תמניא אפי" ("שמונה פנים" בארמית), על שם פסוקיו המתחילים באותיות הא"ב בכפולות של שמונה.
  4. ^ שמכונים בחסידות על שם הניגונים, "המבדיל טיש" ו"ובאו כולם טיש".
  5. ^ עונג שבת.
  6. ^ ראו כאן https://www.youtube.com/watch?v=_nyI26sI1Gk
  7. ^ בחסידות בעלז נהוג לשמוח יחד עם רצינות וכובד ראש (אפילו בחג הפורים נמנעים מהוללות ושכרות יתירה), כלשון הפסוק ”וְגִילוּ בִּרְעָדָה”.
  8. ^ ראו בווידאו הדלקת נר חנוכה בחצר בעלזא ● וידאו מיוחד באתר כיכר השבת, דקה 5:30.
  9. ^ שלמה זינגר, הלחן של האדמו"ר מבעלזא שהקפיץ את החסידים, כעת בגירסה רשמית, באתר JDN, ‏כ״ד בסיון תשע״ח
  10. ^ רשימת ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס" (ראו ניגונים נוספים בהמשך האשכול).
  11. ^ חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, באתר לדעת, ‏ט' אדר תשע"ג
  12. ^ 1 2 "נועם הנשמות" - כתבה עליו באתר קו עיתונות, שבתאי פוגל, י"ז תשרי ה'תשע"ו
  13. ^ באתר הזמנה לפיוט. הולחן לחתונת אהרן מרדכי רוקח.
  14. ^ הולחן לבר מצווה של אהרן מרדכי רוקח.
  15. ^ ישראל ברגר, "הנני בידך" • פנחס ברייער, המלחין של הלהיט 'השבעתי', עם שיר חדש, באתר חרדים10, ‏כ"ט טבת התשע"ה
  16. ^ שלמה זינגר, לקראת חתונת הנכד: השיר שהולחן לבקשת האדמו"ר מבעלזא, באתר JDN, ‏י״א בסיון תשע״ח
  17. ^ קוביס, בעלזא ומקהלת מלכות: על מה להתפלל?, באתר ערוץ 7, ‏י"ד בחשון תשע"ז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניגוני_בעלז&oldid=37124192"