נט המשפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נט המשפט היא מערכת מידע לניהולם של בתי המשפט בישראל. המערכת מנהלת את ההליך המשפטי לכל אורכו, החל מהגשת כתב אישום תובענה או כל פנייה אחרת למערכת המשפט, המשך בכל שלבי הדיון המשפטי, וכלה בפרסום כל החלטה שהתקבלה, ובפרט פסקי דין וגזרי דין.

שירותי המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת "נט המשפט" משרתת ארבע קבוצות של משתמשים:

  • עובדי מערכת המשפט בישראל - שופטים, עוזרים משפטיים ועובדי מנהל - המשתמשים במערכת בפעילותם השוטפת.
  • משרדי עורכי דין, הרשומים במערכת ומזדהים באמצעות כרטיס חכם, ומשתמשים בה לניהול הקשר ביניהם ובין מערכת המשפט. במערכת משמשים שני סוגים של כרטיסים חכמים:
    • כרטיס לעורך דין, המאפשר הזדהות בכניסה למערכת וכולל אפשרות לחתימה אלקטרונית.
    • כרטיס מנהלתי, המאפשר הזדהות בכניסה למערכת, אך ללא אפשרות לחתימה אלקטרונית. כרטיס זה נועד לשימוש סגל מנהלי העובד במשרד עורכי דין.
  • בעלי הדין מקרב הציבור הרחב יכולים להשתמש במערכת לשם עיון בנוסח המלא של החלטות בתי המשפט הנוגעות לעניינם. במקרה כזה נדרשת הזדהות. הרחבה של שימוש זה היא לפתיחת תיקים בתביעות קטנות, ישירות דרך המערכת, ללא צורך בהגעה לבית המשפט על מנת לפתוח את התיק, ומשנת 2021 המערכת מאפשרת גם להגיש בקשות בתיקים ללא צורך בהגעה לבית המשפט.
  • הציבור הרחב, המשתמש במערכת בעיקר לשם עיון בנוסח המלא של החלטות בתי המשפט, ללא צורך להזדהות. שירות זה של המערכת מהווה מימוש נרחב של העיקרון ”צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות”. בגלל ההתנגשות של עקרון פומביות הדיון בערכים אחרים, למשל פרטיות, או ביטחון הציבור, שימוש זה מוגבל לעיון עליו בתי המשפט לא קבעו שהערכים האחרים גוברים. אמצעי מנהלי נוסף המגביל את האפשרות לעיין בהליכים שבמערכת הוא, שהמעיין נדרש לספק נתונים בסיסיים על ההליך, כמו המספר הסידורי שלו ובית המשפט בו הוא התקיים.

יוצא מזה שמשתמשי המערכת נחלקים לשני סוגים. משתמשים מזוהים, שנרשמו מראש, והם בעלי הרשאות לפעולות שונות, ולכל היתר. למשתמש מזוהה מאפשרת המערכת משלוח וקבלה של דואר אלקטרוני מאובטח, כתחליף להעברה פיזית של מסמכי נייר שנדרשה קודם להפעלת המערכת. המערכת תומכת במסמכים מסוג PDF ו-DOC או DOCX (מסמכי Word), בעיקר למסמכים שמקורם במעבד תמלילים, ו-TIFF, בעיקר מסמכים סרוקים.

פיתוח, תחזוקה ותפעול של המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ביטול מכרז מב"ת 2000 אליו ניגשה רק חברה אחת, חברת EDS, החל בשנת 2003 פיתוח המערכת שעבר ללא מכרז לחברות נס טכנולוגיות כקבלן ראשי, וחברות יבמ גלובל סרוויסס (IGS) וטלדור כקבלני משנה.[1] בהתאם לחוזה שנחתם עמן, שלוש חברות אלה יעסקו בתחזוקה ובתפעול של המערכת עד סוף שנת 2011.[2]

עלות פיתוחה והטמעתה של המערכת הגיעה לכחצי מיליארד ש"ח.[1]

מהלך הטמעת המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמעת המערכת בבתי המשפט החלה בהדרגה בינואר 2007 והושלמה בכל בתי המשפט, מלבד בית המשפט העליון, באפריל 2010. ההטמעה נעשתה בפיקוחו של מנהל בתי המשפט בפועל, השופט משה גל. לשם הטמעת המערכת נערכו גם שינויים מסוימים בתקנות סדר הדין האזרחי ובתקנות הארכיב.

מהלך הטמעת המערכת מלווה בתקלות רבות, ועל המערכת נמתחה ביקורת מצד משתמשים שנתקלו בקשיים ובפגמים.[3]

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2009 הציג שלל ליקויים בניהול הפרויקט וציין "ריבוי התקלות - כמו אי-יציבות, מהירות תגובה אטית, אמינות נמוכה ואי-טיפול בתקלות השפיעו על פעולת המערכת, עד כדי חוסר שביעות רצון של המשתמשים מהמערכת".[4][5]

הנהגת "נט המשפט" היוותה למעשה מהפך מהותי במערכת המשפט בישראל, מעל ומעבר לשינוי הטכנולוגי. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, התייחסה לכך בפסק דין שנתנה: "המצב שנוצר מחייב שלא להשאיר את הנושא ללא טיפול המותאם להתפתחויות ולנסיבות החדשות שנוצרו. הגיעה העת לבחינה מחודשת של תקנות העיון."[6]

חשד לפריצה לאתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2012 נעצרו משה הלוי ושני אנשים נוספים, בחשד שפרצו למערכת "נט המשפט" וחשפו חומרים סודיים ורגישים.[7] הלוי טען כי לא פרץ לאתר וקיבל את המסמכים לאחר שהכניס מספר זהות בלבד בגלישה רגילה. עוד טען כי "אם האתר הזה הוא מאגר מידע, אז הם עברו על חוק הגנת הפרטיות. אם הייתה להם כוונה שלא לחשוף מסמכים, הם היו צריכים לבנות אתר מאובטח".[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יהודה קונפורטס, ‏החשב הכללי אישר 82 מיליון שקלים נוספים להמשך פרויקט "נט-המשפט", באתר "אנשים ומחשבים", 27 ביולי 2010
  2. ^ נס, יבמ וטלדור יתחזקו ויתפעלו את מערכת נט המשפט; ההיקף הכספי: 60 מיליון שקלים, באתר "אנשים ומחשבים", 18 באוקטובר 2010
  3. ^ יובל יועז, ‏העומס בבתי המשפט גדל; "נט המשפט" מאטה את עבודת השופטים, באתר גלובס, 16 במרץ 2010
    נורית רוט, מערכת המחשוב נט המשפט מקרטעת - השופטים זועמים, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2011
    עידו באום, תקלה "חמורה ביותר" פוגעת במערכת המחשוב של בתי המשפט, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2012.
  4. ^ מבקר המדינההליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט, דוח שנתי 60ב לשנת 2009 ולחשבונות שנת הכספים 2008, עמ' 993–1016.
  5. ^ הדס מגן, ‏דו"ח המבקר: מחשוב בתי המשפט - ריבוי תקלות במערכת, באתר גלובס, 11 במאי 2010.
  6. ^ בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־8 באוקטובר 2009
  7. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המשטרה חושדת: מאגר המידע של בתי המשפט נפרץ, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2012
    יניב קובוביץ, עודד ירון, מחדל האבטחה באתר בתי המשפט: חשש לחיי עדים ושיבוש חקירות, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2012
    ההאקר "הלמו" חשוד שהוציא אלפי מסמכים חסויים מבתי המשפט, באתר ynet.
  8. ^ אלי סניור ומאור בוכניק, לעיניו של ההאקר: הולילנד, עד המדינה וענת קם, באתר ynet, 10 בספטמבר 2012.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.