נטע אלוני
 | |
| נטע אלוני ב-2011 | |
| לידה |
1945 (בן 79 בערך)  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
  | |
נטע אלוני (נולד ב-1945) הוא מלחין ישראלי של מוזיקה קלאסית בת זמננו.
השכלה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטע אלוני למד במשך חמש שנים לימודי קומפוזיציה ותאוריה עם המלחין הישראלי פרופסור אנדרה היידו, והשתלם עם המלחין ראובן סרוסי. כמו כן הוא השתלם במשך שנתיים במסגרת לימודי קומפוזיציה באוניברסיטת בר-אילן עם המלחינים בטי אוליברו וגדעון לבינסון.
יצירות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלוני כתב יצירות קאמריות, מקהלתיות וסולניות. חלק מיצירותיו הוקלטו על ידי רשות השידור ומשודרות במסגרת קול המוסיקה ובקונצרטים בארץ ובעולם. יצירתו "את כולי סיפרתי עד תום" לקול ולאנסמבל כלי, ייצגה את רשות השידור בתחרות הרוסטרום הבינלאומית של רשויות שידור.[1] הוא זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2013. מנימוקי ועדת הפרס: "יצירותיו של נטע אלוני מצטיינות באנינות טעם. [...] יצירותיו מפגינות תחושה ברורה של מרחב מוזיקלי ושליטה ביד אמן של מבנה ומרקם צלילי."[2]
עבודות שראו אור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלוני הוציא עד כה חמישה תקליטורים:
- רגעים עם עצמי (1996) הכולל יצירות לפסנתר ולחליל בביצוע הפסנתרנית אורה רותם-נלקן והחלילנית הישראלית עדית שמר.
- חמש יצירות קוליות (2000) לקול ואנסמבלים כליים. היצירות מושרות על ידי מירה זכאי, אסתי קינן ואביטל רז.
- ללא הפוגה (2007) הכולל יצירות על טהרת הבייאן (אקורדיון כפתורים) בביצוע נגן הבייאן יבגני מיכאלינקו.
- החדרים הריקים (2012) הוא אלבום כפול המקיף יצירות שכתב בין השנים 1999–2012. האלבום כולל חמישיית כלי קשת, שני מחזורי שירים לקול ופסנתר, יצירות קאמריות להרכבי כינור ופסנתר ולצ'לו ובייאן, וכן יצירות סולניות. היצירות שבאלבום הוקלטו במרכז למוזיקה במשכנות שאננים שבירושלים.
- היום שאחרי (2017) הוא אלבום כפול המקיף יצירות שנכתבו בין השנים 2017-2014. האלבום כולל שתי יצירות מקהלה, יצירות לפסנתר סולו, מחזורי שירים לקול ולפסנתר, יצירה לכלי נשיפה מעץ, יצירות לצ'לו, קונטרבס ופסנתר ובייאן סולו. האלבום הוקלט בחלקו במרכז למוזיקה במשכנות שאננים שבירושלים ובקונסרבטוריון "שטריקר" שבתל אביב. בין מבצעי היצירות נמנים מבצעים בולטים כגון: "חמישיית תל אביב", "מקהלת גארי ברתיני", זמרת המצו סופרן איילת אמוץ-אברמסון, הפסנתרנית עפרה יצחקי והפסנתרן רון טרכטמן.
ביקורות שהתפרסמו על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבקר המוזיקה הקלאסית של עיתון עכבר העיר, רפי לביא, כתב על אלבומו של נטע אלוני, חמש יצירות קוליות: "שורה תחתונה: מרתק. מוזיקה אופיינית למחצית השנייה של המאה ה-20. היא לא 'נחמדה', לא כזאת שאפשר לקרוא איתה עיתון. אי אפשר להישאר אדיש כלפיה. בחלק מהמוזיקה יש מתח דרמטי מופנם, חלק אקספרסיבי עד כדי זעקה, אחרות נוגעות ללב ומלאות בתשוקה. אלוני אינו 'מחדש' במובן של להמציא טקטיקות שטרם היו, אבל הוא בהחלט מקורי, כלומר יש ליצירות, למרות ההבדלים ביניהן, מכנה משותף ייחודי: אופי. הביצועים מרגשים." (התפרסם ב"עכבר העיר - המדור הקלאסי", 21-26.03.2002)
חיים פרטיים ומקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטע אלוני יוצר וחי בירושלים. הוא פסיכואנליטיקאי פעיל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נטע אלוני, דף שער בספרייה הלאומית
- נטע אלוני באיגוד הקומפוזיטורים בישראל
- מיצירותיו של נטע אלוני באתר Youtube.com
- סרטון באורך מלא של ביצוע היצירה "אצבעות הילדה שבתוך אצבעותיי - 3 שירי מקהלה" (2017)
- סרטון וידאו של היצירה "בתהומות הצ'לו" משנת 2016, בביצועה של הצ'לנית אינה-אסתר יוסט-בן ששון
נעם בן זאב, תהומות הצ'לו של נטע אלוני, באתר הארץ, 20 ביולי 2013, קישור נוסף PDF- מידע על הזוכים בפרס היצירה לקומפוזיטורים לשנת 2013 מטעם ראש הממשלה, משרד התרבות
