נח בשבע שגיאות

"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות. אלה יכולות להיות שגיאות כתיב או ניסוח, ובמובן הרחב יותר של הביטוי – שגיאות המעידות שהכותב אינו מבין מאומה בתחום עליו הוא כותב. גם על משימה פשוטה שאינה מבוצעת כהלכה ניתן להחיל ביטוי זה.

היסטוריה

מקור הביטוי הוא ככל הנראה מיידיש, המשתמשת באותיות א, ו, י ו-ע בתור אותיות ניקוד, בדומה לשפות לועזיות אחרות. מילים שאולות מעברית, ושמות מקראיים בכלל זה, נכתבות ביידיש בכתיב העברי המקורי, ולא בכתיב היידי המקובל. את המילה ”נֹחַ” אפשר לכתוב ביידיש כמילה ארוכה, שגויה, בת שבע אותיות (לדוגמה: "נאוייעך" כאשר ההגיה היא יידישאית - נויֶח), ומכאן נולד הביטוי היידישאי: "(ער שרייבט) נח, מיט זיבן גרייזן", שתרגומו: "(הוא כותב) נח בשבע שגיאות", וכוונתו – עומס שגיאות בדבר שאפילו תינוק של חדר יודע.

בקרב יהודי מזרח אירופה וישראל במאה הקודמת^{[דרושה הבהרה]}, נהגו ללעוג לקומוניסטים היהודים שהתגוררו בבירוביג'ן, "בבירוביג'אן כותבים נח עם שבע שגיאות". זאת בשל האורתוגרפיה הסובייטית של היידיש, שהתעלמה ממקורן העברי של המילים וכתבה גם מילים ממקור עברי בכתיב פונטי התואם את ההגייה היידית. כך למשל, בטאון המפלגה הסובייטית ביידיש (מקבילו של ה"פראוודה") נכתב "עמעס", במקום "אמת". הלצה נוספת על חשבון כתיב זה הייתה האמירה: "אַזוי פיל אמת זאָגן די קאָמאָניסטן, ווי גליַיך זיי קענען שריַיבן אמת!" (יידיש: "כל כך הרבה אמת אומרים הקומוניסטים, כשם שכותבים הם נכון/ביושר [המילה 'גליַיך' משמשת לשתי האפשרויות] את המילה אמת"). כאמור, שתיהן מהוות שימוש נוסף לאמירה היידישאית עתיקת היומין.

בדומה לביטוי "יהודי-עברי" זה, מסופרת בדיחה רוסית על יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה. נתיניה של יקטרינה נהגו ללעוג לה, כי עקב מוצאה הגרמני-פרוסי, שליטתה בשפה הרוסית הייתה נמוכה. כדוגמה לכך סיפרו, כי את שמו של מרק הכרוב העממי הרוסי "שְצִ'י", הנכתב ברוסית "щи" בשתי אותיות, מאייתת הקיסרית גם באלפבית רוסי בשמונה אותיות, כפי שהיא נכתבת בשפת אמהּ הגרמנית: "Schtschi", ופי ארבעה מגודלה האמיתי באיות הרוסי.