נחמיה קין

נחמיה קין
לידה	28 ביוני 1925; רומניה
פטירה	5 במאי 2008 (בגיל 82); רמת גן ישראל
תאריך עלייה	1941
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה ; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1943?–1974 (כ־31 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	קצין אספקה ראשי; נספח צה"ל באיטליה, שווייץ ויוגוסלביה; היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון; ראש אגף האפסנאות;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות ; מבצע קדש ; מלחמת ששת הימים ; מלחמת ההתשה ; מלחמת יום הכיפורים

נחמיה קין (28 ביוני^[1] 1925 – 5 במאי 2008) היה אלוף בצה"ל, ראש אגף האפסנאות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר טורדה, טרנסילבניה, שברומניה בשנת 1925. בפברואר 1941, בגיל 16, העפיל מנמל קונסטנצה עם אחיו הבכור, יוסף, על סיפון אוניית המעפילים "דאריין 2". האונייה הגיעה לנמל חיפה לאחר חודש והשניים נשלחו למחנה המעצר בעתלית. למד בבית ספר חקלאי במגדיאל. עבד כמסגר עבור הצבא הבריטי. לחם במסגרת ההגנה וצה"ל. במלחמת העצמאות היה מפקד מוצב באזור קיבוץ גבעת חיים, במסגרת גדוד 132 של חטיבת אלכסנדרוני.

שירת כקצין שלישות בגדוד 53 של חטיבת גבעתי ושל חטיבה 17. אחר כך שירת במטכ"ל כקצין מטה לארגון מילואים, כעוזר קצין שלישות של פיקוד המרכז, כמזכיר הפיקוד העליון, כראש לשכת ראש אכ"א בשנים 1951–1954 וכראש ענף תנאי שירות.

לאחר מבצע קדש מונה לקצין השלישות של פיקוד המרכז ובהמשך מונה לראש ענף באגף המטה.

שימש במגוון תפקידים באגף האפסנאות ובשנת 1964 מונה לקצין אספקה ראשי בדרגת אל"ם.^[2]

בין השנים 1966‏–1969 שימש בתפקיד נספח צה"ל באיטליה, שווייץ ויוגוסלביה. הואשם על ידי ממשלת שווייץ כי היה שותף למבצע הברחת תוכניות הייצור של מטוס המיראז' 5 ששימשו את התעשייה האווירית לייצור מטוס הנשר. הוא הוכרז כאישיות בלתי רצויה בשווייץ, יחד עם צבי אלון, הנספח הצבאי באיטליה.

בשנת 1969 מונה ליועץ כספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, והועלה לדרגת תת-אלוף.^[3]

באוקטובר 1972 מונה לראש אגף האפסנאות בדרגת אלוף^[4] ושימש בתפקיד בזמן מלחמת יום הכיפורים.^[5] השתחרר משירות צה"ל בשנת 1974, ולאחר שחרורו שימש כעוזר ראש אג"א בחירום.

שימש כמנכ"ל "כיתן" והשלים תואר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל.

ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל^[6]. בערוב ימיו לקה במחלת אלצהיימר.

נפטר בגיל 83 ב-5 במאי 2008 בבית החולים שיבא בתל השומר. הותיר את רעייתו, אלה, והילדים מרים ומשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא נחמיה קין בוויקישיתוף

עדות אלוף נחמיה קין, ראש אגף אפסנאות, ישיבות קמ"ט, ק"ן בפני ועדת אגרנט, 18 באוגוסט 1974, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
עדות אלוף נחמיה קין, ראש אגף אפסנאות, בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
הודעת דובר צה"ל על פטירתו(הקישור אינו פעיל)
נחמיה קין, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אתר "Billiongraves"
^ אל"מ נחמיה קין - קצין אספקה ראשי, על המשמר, 16 בפברואר 1964
^ תת-אלוף נחמיה קין - היועץ הכספי לרמטכ"ל, דבר, 15 ביוני 1969
^ חילופים בראשות אג"א וחיל הרפואה, דבר, 1 באוקטובר 1972
^ עדות נחמיה קין בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004

[1] אתר "Billiongraves"

[2] אל"מ נחמיה קין - קצין אספקה ראשי, על המשמר, 16 בפברואר 1964

[3] תת-אלוף נחמיה קין - היועץ הכספי לרמטכ"ל, דבר, 15 ביוני 1969

[4] חילופים בראשות אג"א וחיל הרפואה, דבר, 1 באוקטובר 1972

[5] עדות נחמיה קין בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

[6] אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]