נחל ראש פינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל ראש פינה
מבט מהנחל על המושבה ראש פינה
מבט מהנחל על המושבה ראש פינה
מידע כללי
אורך 11 קילומטרים
שפך נהר הירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נַחַל רֹאשׁ פִּנָה הוא נחל בגליל העליון המנקז את המורדות המזרחיים של הר כנען. תחילתו בהר כנען ממנו הוא יורד לתחומי המושבה ראש פינה ונשפך לירדן ההררי. לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין גיא-אוני, עין פינה ועין כדן. חלקו העליון של הנחל הוא שמורת טבע מוכרזת ששטחה הוא 273 דונם והיא הוכרזה ב-31 ביולי 2007.[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ נחל ראש פינה זורם במורדותיו המזרחיים של הר כנען, ממערב למזרח, ומנקז לתוכו 2 גאיות תלולים. הגאיות מתחילים מאזור שכונת קריית שרה בצפת ונפגשים כ-200 מטר מעל עין גיא-אוני. משם ערוץ הנחל זורם דרך 3 המעיינות ודרך ראש פינה עד לנהר הירדן. אורכו של תוואי הנחל מצפת ועד הירדן הוא כ-13.2 ק"מ. בחלקו שבין הר כנען לראש פינה יורד הנחל באופן תלול יחסית כ־400 מטרים תוך כ־2 ק"מ. עם זאת, הבדלי הגובה לא יצרו מפלים ושיפועים חדים מדי, כך שהתאפשרה סלילת דרך בנחל. דרך זו, שקישרה בין צפת לטבריה דרך ראש פינה וג'עוני, הייתה ברובה מרוצפת אבנים אולם ג'יפים וטרקטורונים אשר נסעו באין מפריע בשנות ה-90 ובעיקר בעשור הראשון של שנות ה-2000 (עד 2007) פגעו קשות בדרך ואף יצרו קוליסים עמוקים שבחלקים מסוימים של הנחלים גרמו להטיית זרימתו אל הדרך. מאחר שדרך זו תלולה וקשה יחסית, נסלל בתקופת מלחמת העולם הראשונה כביש ראש פינה - צפת (כיום כביש 8900), שקישר בין טבריה, ראש פינה וצפת במסלול בעל שיפוע מתון יותר. קטעים קצרים מריצוף האבנים של הדרך הישנה קיימים עד היום.

בראש פינה עובר הערוץ בחלקה העליון של המושבה, עד לאזור המרכז המסחרי הישן, שם הוא נכנס לתוך תעלה שאורכה 80 מטר, מגיח החוצה ל-30 מטרים ואז נכנס שוב לתעלה שאורכה כ-120 מטרים. לאחר מכן, יוצא הנחל שוב לערוץ פתוח וזורם דרך שכונת השקדים (הרחבה ב'). הנחל יוצא מהשכונה בסמוך אחד מהבתים בחלק הצפוני של השכונה וממשיך בשדה לכיוון בית הקירור רפקור שם הוא חוצה את כביש 90 בתעלה שמתחת לכביש. הנחל בהמשך עובר בסמוך לשדה"ת מחניים, ומגיע עד למאגר מים מצפון-מערב לכפר הנשיא, בו נאגרים המים ורק העודפים זורמים במורד הנחל עד לירדן. חלקו התחתון של הנחל ידוע בשמו הערבי: ואדי שעיון (وادي شعيون) והוא נשפך לירדן בסמוך למצד עטרת.

חלקו העליון של הנחל בין צפת לראש-פינה באורך כ-1.3 ק"מ נחלק לשני חלקים: החלק התחתון בתחום שיפוט המועצה המקומית ראש פינה, בקרקעות מינהל מקרקעי ישראל הוכרז כשמורת טבע רשמית בקיץ 2007, שטח זה גודלו 273 דונם. חלקו העליון של הנחל גודלו 863 דונם, נמצא בתחום שיפוט עירית צפת, כולל קרקעות פרטיות רבות, והליכי אישורו כשמורה מתעכבים.

מים (הידרולוגיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין כדן
מעיין פינה

לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין גיא-אוני, עין פינה ועין כדן. מרבית מי המעיינות מנוצלים נכון לשנת 2014 ומבני אבן שהוקמו עליהם בעבר עדיין קיימים במקום.

בנחל יש שלושה מעיינות אשר כולם נובעים בתוך מבנים סגורים עתיקים אשר נבנו סביבם על מנת להגן על המים מזיהום. חלק ממי המעיינות זורמים בגרביטציה אל המושבה והעודפים זורמים אל מחוץ למעיינות אם כי בשנים האחרונות פחות ופחות מים מוזרמים אל המושבה ועל-כן הנחל זורם לאורך כל השנה. המעיין הראשון (התחתון), נקרא עין כדן. כ-300 מטר מעליו נובע עין פינה, אשר חלק ממימיו נתפסים ומובלים בצינור גרביטציה לחלקה העליון של המושבה. המעיין השלישי, כ-300 מטר מעל עין פינה, נקרא עין גיא אוני.

שימוש המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי-החיים אשר שוכנים באגן הניקוז של הנחל, מגיעים אליו על-מנת להרוות את צמאונם והדבר חשוב כמובן בייחוד בחודשי הקיץ. מבחנת בני-האדם, מים אלו שימשו כמקור חיים עבור תושבי ג'עוני וראש-פנה. ב-2 העשורים הראשונים של המאה ה-21 עלה מספר התושבים מ-2200-2300 ל-3000-3400 תושבים ונבנו מתקני התפלה לאורך מישור החוף; על-כן מקבלת המושבה תוספת מים ממקורות נוספים. מצב זה איפשר, כאמור לשאוב פחות מים ולתת לנחל לזרום לאורך כל השנה. על אף ההסכם שנחתם בין רשות הטבע והגנים למועצה המקומית ראש פינה על שחרור המים לטבע, עדיין שואבת מועצת ראש פינה מים מהנחל. בממוצע שואבים בתקופות הקיץ סדר גודל של כ- 200-250 קו"ב ליום. ובעונות גשומות מגיעים ל-500-600 קו"ב ליום. בממוצע רב שנתי כ- 300-350 קו"ב ליום.[2] המים מובלים על קו גובה באמצעות כוח הכבידה לחלקה העליון של המושבה, מוכנסים למתקן סינון ומועברים כמי שתייה לשימוש השכונות העליונות של המושבה.

מסלע וקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט אל מורדות הר כנען, ניתן לראות את הסלעים החשופים ללא צמחייה עצית

המביט למעלה אל עבר הר כנען, יוכל להבחין כי לא צומחים בו עצים, זאת מכיוון שנחל ראש פינה מתחתר בהר כנען הבנוי ברובו מסלעי גיר קשה מתקופת האאוקן התיכון. חלקו העליון של הנחל מאופיין בגושי סלע גדולים מתצורת בר כוכבא היוצרים מצוקים תלולים. הקרקע המתפתחת בסלעי האאוקן מכילה חרסית בזמן שהיא נרטבת היא נעשית בוצית וכשהיא מתייבשת היא מתכווצת ומתפוררת.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנחל ראש פינה מוצאים שלושה בתי גידול עיקריים: מורד ההר, צמחי בוסתנים וצמחיית נחלים.

צמחי נחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטל קדוש
גרגיר הנחלים

אחת התופעות המעניינות היא שבנחל ראש פינה לא גדלים צמחי נחלים נפוצים כמו קנה, ערבה והרדוף ואין הסבר ברור לתופעה. תופעה דומה מתרחשת גם בשני נחלים אחרים בגליל המערבי. נחל בצת שופע בהרדופים ואילו בנחל כזיב הסמוך לו, ההרדופים חסרים. צמחי המים שפוגשים בנחל הם פטל קדוש, ברוניקת המים, ערברבה, גרגיר הנחלים ותאנה (פיקוס התאנה).

רוב צמחי הנחל פורחים בקיץ, היתרון של מים זמינים מאפשר להם פריחה בלעדית בעונה זו כך שהם נהנים מחרקים מאביקים ומאריכים את תקופות הצימוח עד הקיץ.

בוסתני עצי פרי ופריחת עצי השקד במורדות הצפוניים של נחל ראש פינה.

צמחי בוסתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו של הנחל הקרוב לראש פינה, גדות הנחל רחבות מאוד ולכן מאפשרות גידול של עצי בוסתנים הגדלים ממורדות ההר ועד קרוב לנחל. העצים לא גדלים באופן טבעי ונשתלו בעבר על ידי תושבי הכפר הערבי ג'עוני שחיו במקום לפני תושבי ראש פינה. רוב עצי הבוסתנים הם עצי פרי: שקד, צבר, רימון וזית אך לפעמים רואים גם עצים טבעיים כמו האשחר הארץ ישראלי והעוזרר קוצני. באזורים המוצלים, בעיקר במפנה הצפוני הסלעים מכוסים בטחב.

צמחי מורד ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריחת החלמוניות במורדות המצוקים בנחל ראש פינה

מורדות נחל ראש פינה בנויים מסלעי גיר מתקופת האאוקן. הקרקע המתפתחת בסלעי האאוקן מכילה חרסיות שסופחות מעט מים, ועל כן הקרקע מתייבשת במהירות. לכן נעדרות מהר כנען חברות של צמחי החורש והיער כפי שהיינו מצפים מאזור שכמות המשקעים בו גבוהה. חברות הצומח העיקריות במקום זה הן של צמחים עשבוניים, שהבולטים שבהם חיטת הבר (אם החיטה) שעורת התבור, שעורת הבולבוסין, עיריוני צהוב וצהרון מצוי. כמו כן ניתן למצוא במורדות נחל ראש פינה חד שנתיים כמו: חרדל, חטוטרן מצוי[3], לקוקיה כרתית[4], פעמונית קיפחת[5] ומרגנית השדה.

בחלקו העליון של הנחל על הגדה הצפונית נמצאים ריכוזים של חלמונית גדולה הפורחת באמצע נובמבר-תחילת דצמבר ואילו בחלקו התחתון של הנחל על הגדה הדרומית נמצאים ריכוזי פריחה של גביעונית הלבנון.

גילוי אם החיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסן תשס"ז, אפריל 2007, התכנסו בראש פינה כ-100 חוקרי חיטה, לכנס בינלאומי שעסק במחקרים גנטיים על החיטה, במלאת 100 שנה לגילויה של אם החיטה על ידי אהרון אהרונסון.[6] בתאריך 18 ביוני 1906 התגלה לראשונה המקור לחיטה התרבותית כ-9,000 שנה לאחר שהפכה החיטה לגידול חקלאי.[7]

החיטה הנה אחד משלושת מיני הדגנים החשובים כמקור מזון. גילוי החיטה בנחל ראש פינה על ידי אהרון אהרונסון, הביא לו ולמקום פרסום עולמי.[8]

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקבות חזיר בר

נחל ראש-פינה עשיר בבעלי חיים המצויים בבתי גידול שונים. בתי גידול לחיים בנחל ראש פינה 3 מעיינות המאפשרים לבע"ח מימים לחיות בו. באזור המעיינות ניתן למצוא בעונת החורף את הדו חי הייחודי- סלמנדרה מצויה.

בנחל נמצא גם בעלי חיים החיים בתוך המים ועל המים כמו: רצי מים ושטצדאים. קרוב לנחל אפשר למצוא בעלי חיים הנהנים ממי הנחל למשל: צבי ארץ ישראלי חזיר בר, צבי יבשה ודרבנים לאחרונה החלו להגיע גם זאבים אפורים לנחל ראש פינה בהמשך להתפשטותם מהגולן לגליל.
זאבים אלה נמצאים במעקב וניטור על מנת שהאוכלוסייה שלהם לא תגדל יתר על המידה ותיפגע בבעלי חיים בסכנת הכחדה, כמו כן על גדות הנחל ובסביבתו נמצא שפע של פרוקי רגליים וחרקים כמו: עכביש, דובון מנומר ועוד.

מצוקי הנחל מהווים גם הם בית גידול לבעלי חיים כמו: שפני סלע ועופות דורסים. נחל ראש פינה הוא שמורה וחל בו איסור מוחלט לצוד בעלי חיים.

שמירת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו העליון של נחל ראש פינה מצפת ועד המושבה ראש פינה הוכרז כשמורת טבע בשנת 2007 במטרה לשמור על מסדרון אקולוגי שהוא מעבר חופשי מהשפעת אדם המחבר בתי גידול טבעיים ומאפשר לבעלי חיים לחצות בבטחה מכשולים מעשה אדם כגון כבישים, תעלות ומסילות רכבת. באתר רשות הטבע והגנים[9] פורסם שהחל מתאריך 15 במרץ 2014 ישוחררו מי המעיינות: עין כדן, עין פינה ועין גיא אוני, לתוך ערוץ הנחל במשך כל השנה במטרה לשקם את בתי הגידול בנחל. בנוסף לשטח המוכרז מוצעת הרחבה לשטח השמורה בסך של 1136 דונם.[1]

במקביל לשחרור חלקי של מי המעיינות נסגר שביל הטיול העובר בנחל מהר כנען לצפת לתנועת רכבי שטח, וכיום השביל מיועד למטיילים רגליים בלבד. עם זאת, בתחילת שנות ה-2000 נמתח קו מתח גבוה מעל הואדי אשר משמיע רעשים חזקים לעיתים קרובות. ניתן לשמוע רעשים אלו גם בתוך המושבה. עם השנים, ככל הנראה בשל סיבה זו (אך לא באופן מוכח מעבר לכל ספק), התמעטו הצבאים באזור הואדי וכיום ניתן לראותם רק בשלוחות שסביבו.

הבעיות המאיימות על השמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שכונת קרית-שרה מתרחבת צפונה, אל תוך השטח שבין גבולותיה הנוכחיים ועד למכלאת הבקר אשר ליד הצוקים. זיהום הנחל כתוצאה מכך (אלא אם יינקטו אמצעים מרחיקי לכת), הוא רק עניין של זמן. כמו כן, שכונה זו, תחסום את נתיב המעבר של בעלי-חיים מעל הצוקים, ותיאלץ אותם לרדת לתוך הואדי בתוואי שעלול להוות צוואר בקבוק עבור טורפים כגון תנים וזאבים, אשר ינצלו זאת. פגיעה זו עלולה להיות קריטית עבור הצבאים שבאזור.
  2. בנחל מתקיימת רעייה מבוקרת של פרות. היתרון בכך הוא צמצום נזקי שרפות אך קיים גם חיסרון: פגיעה במארג המזון הטבעי בשמורה ופגיעה באיכות מי הנחל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל ראש פינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שמורת נחל ראש פינה באתר טבע ונופים בישראל
  2. ^ ציטוט-רן בנצ'יק איש המים של הרשות המקומית
  3. ^ חטוטרן מצוי, באתר "צמח השדה"
  4. ^ לקוקיה כרתית, באתר "צמח השדה"
  5. ^ פעמונית קיפחת, באתר "צמחיית ישראל וסביבתה"
  6. ^ ציטוט ד"ר דידי קפלן-אקולוג.
  7. ^ אופנהימר ה', ר', אבן-ארי מ', 1940, צמח מערב הירדן, עזבון אהרונסון, שורת כתבים היוצאת לאור מאת אלכס ורבקה אהרנסון, נסח מקובץ החברה הבוטנית בג'ניבה, הוצאת קרן אהרנסון, זכרון-יעקב.
  8. ^ מנחם בן אריה, אכרי ישראל, חשון תשל"א; פורסם: ניב ד', עורך, ראש פנה בת מאה, הוצאת המועצה המקומית ראש פנה, 1980.
  9. ^ נחל ראש פינה באתר רשות הטבע והגנים