נחל עין גב II
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות |
התרבות הנאטופית  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°46′59″N 35°39′23″E / 32.782958°N 35.656261°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   נחל עין גב II | |
  | |
נחל עין גב II הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי בצפון ישראל, בו נחשף כפר משלהי התרבות הנאטופית. האתר ממוקם בטרסה הצפונית של נחל עין גב, כשני ק"מ ממזרח לכנרת, על השיפולים הדרומיים של רמת הגולן. החפירות באתר חשפו כפר נאטופי הכולל מבנה בית קברות גדול ומורכב, מספר גדול של מבני אבן ומתקנים ייחודיים.
לפי שלושה תאריכי פחמן-14, האתר מתוארך לתקופה שבין 12,550 ו-12,000 שנה לפני זמננו (תאריכים מכוילים). תיארוך זה מעיד על שיוך האתר לתרבות הנטופית המאוחרת, כפי שעולה גם ממחקר כלי הצור וממאפיינים נוספים של התרבות החומרית באתר[1].
חשיבותו של האתר הוא באופי הממצא הארכאולוגי ובמיקום הגאוגרפי שלו. הממצא שנחשף באתר מעיד על סממנים נאטופיים מובהקים, אך גם יש בו אלמנטים המזכירים את תרבויות ראשית התקופה הנאוליתית של הלבנט. בבקע הירדן אתרים נאטופיים אחרים בני אותה התקופה, שייתכן ומשקפים אוכלוסייה מקומית בבקע לקראת סוף הנאטופית ותחילת התקופה הנאוליתית. בשל כך נחל עין גב II הוא אתר מפתח לחקר המעבר מאורח חיים של ציד ולקט שמאפיין את התקופה האפיפלאוליתית לחיים של חקלאות וגידול בעלי חיים שמאפיינים את התקופה הנאוליתית.
פרויקט החפירות והמחקר באתר נמשך בימים אלו על ידי משלחת חפירות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
היסטוריית החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר התגלה לראשונה על ידי דודי בן-עמי מקיבוץ עין גב, שהרבה לטייל באזור והיה אחראי לגילוי של אתרים רבים. האתר נחשף בשל חפירתה של עמדה צבאית שפנתה לגבול הסורי, ויצרה חתך עמוק שבו התגלו ממצאים רבים. בשנת 1973 בוצעה חפירת בדיקה על ידי עופר בר-יוסף. תוצאות בדיקה זו פורסמו במאמר בשנת 2000[2]. החפירות בנחל עין גב II חודשו בשנת 2010 על ידי ליאור גרוסמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף פעולה עם חוקרים מישראל ומחוצה לה ותלמידי מחקר.
ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החפירות באתר חשפו שרידים אדריכליים מרובים שמשקפים תוכנית יישובית מורכבת. השרידים הארכיטקטוניים הם ברובם של מבנים מעוגלים גדולים, המגיעים לכ-5 מטר בקוטרם ובנויים משילוב של אבן גיר ובזלת. במקרים רבים המבנים נבנו עם שני קירות חיצוניים מקבילים, ובמקרים אחדים אבנים שטוחות הונחו בצורה אופקית על ראש הקיר הפנימי על מנת ליצור ספסל.
עד כה נחפרו כשישה מבנים, וידועים מעל עשרה בשטח האתר.
כלי הצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומרי הגלם לסיתות כלי הצור הם בעיקר חלוקי נחל שמקורם בוואדי ובחופי הכנרת. מכלול הצור כולל עדויות לכל שלבי הסיתות. מרבית תוצרי הסיתות באתר הם נתזים (אנ'), דבר המאפיין את התרבות הנאטופית והתרבויות של הנאולית הקדם-קראמי א' באזור. אחוזי הלהבים והלהבונים שווים בתדירותם, מאפיין טיפוסי יותר לתעשיות הנאולית הקדם-קראמי א' מאשר לאפיפלאולית.
כלי הצור השכיחים ביותר הם כלי הקידוח (מקדחים ומרצעים). אחריהם הכלים השכיחים ביותר הם המיקרוליתים, והלהבונים המשובררים ובעלי הגב. יתר הכלים כוללים נקרים, שקערוריות וכלים משוננים, קטימות ומגרדים. לא התגלו באתר כלים טיפוסיים לנאולית הקדם-קראמי א'[3].
התמחות במלאכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר התגלו מכלולים עשירים של פריטי אמנות ומלאכות ייחודיות, למשל תכשיטים, כלי אבן מגיר וכן כלי אבן ועצם בעלי חריטות. כמות החרוזים, יחד עם מכלול כלי הקידוח ופריטים קדוחים נוספים, מראים על תעשייה נרחבת של ייצור תכשיטים.
חרוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מהתכשיטים הם חרוזי דיסק או חרוזים בעלי צורה גלילית העשויים ממגוון רחב של חומרים, אך רובם עשוי מצדפים. חרוזי הדיסק עשויים לרוב מצדפי Cardium שמקורם מן הים התיכון וממחשוף גאולוגי בסמוך לאתר. באתר התגלו פסולות ייצור וחרוזים בשלבים שונים של ייצור ועיבוד, מה שמעיד על כך שייצרו את החרוזים באופן מקומי. מכלולים דומים של חרוזי-דיסק התגלו בעינן ובחוזוק מוסא, גם הם אתרים מהנאטופית המאוחרת בעמק הירדן[1].
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעל 20 פריטי אמנות שלמים ושבורים התגלו באתר. מכלול פריטי האמנות כולל פריטי עצם בעלי חריטות, פריטי אבן עם חריטות ייחודיות וכן ממצא נדיר: פנים אנושיות מפוסלות בחלוק אבן[4]. התכשיטים ופריטי האמנות שהתגלו בנחל עין גב II משקפים סגנונות מקומיים, עם היבטים ייחודיים לאתר. פריטי האמנות חולקים מאפיינים רבים עם ממצאים מהתרבות הנאטופית הקדומה, אך יש להם גם מאפיינים סגנוניים המשותפים להם ולאמנות של תרבויות הנאולית הקדום[5].
ייצור טיח-גיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
החפירות בנחל עין גב II חשפו מופע מוקדם של פיתוח טכנולוגי חדשני: ייצור של טיח גיר באיכות מעולה ובכמות גדולה. טיח הגיר, באיכויות ושיטות הפקה שונות, ידוע בדרך כלל מהתקופה הנאוליתית הקדם-קירמית ב' בלבנט. לאחר מחקר במספר שיטות גאו-ארכאולוגיות (מינרלוגיות ומיקרומורפולוגיות), שוחזר רצף הייצור של הטיח באתר[6].
דיאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכלול עצמות בעלי-החיים בנחל עין גב II משקף ניצול מוגבר של הסביבות הטבעיות בעמק הירדן ודרום הגולן. שיטות הציד האינטנסיביות משתקפות בניצול מגוון רחב של מינים, שפע של מיני בעלי-חיים קטנים (צבים וארנבות) ודגש על ציד צבאים צעירים. באתר ישנם גם שפע של עדויות לניצול של בעלי-חיים ממקורות המים הקרובים (דגים ועופות מים)[1].
קבורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבורות נמצאו במספר אזורים באתר, אך ריכוז הקבורות המשמעותי ביותר נמצא בצפון האתר, במבנה 5.
במבנה 3 נמצאה קבורה יחידה של אישה, מתחת לקיר המבנה, שכנראה היה כבר נטוש בעת הטמנתה. מקום הקבורה נבחר בקפידה, וכלל את פירוק קיר האבן, הנחת הגופה ובניית הקיר מחדש. מנח הקבורה של האישה היה מכווץ עד מאוד, מה שמעלה את האפשרות כי הגוף נכבל או נעטף בחומר אורגני בעת ההטמנה.
במבנה 5 התגלה בית קברות גדול ומורכב. לפחות ארבעה נקברים נחשפו בבור קבורה שנחפר בחתך הבדיקה. בבסיס הבור נקברה אישה צעירה במנח מכווץ. סביב כל גופה, ובמיוחד מתחת לראשה, היה חומר לבן קשה, שמעיד כי בעת הטמנתה כוסתה בטיח גיר. עצמותיהם של שני נקברים אחרים נמצאו מפוזרות מסביב לקבורה[1].
נקברים רבים נוספים נמצאו בבורות קבורה שנחפרו אל תוך שכבת הטיח המכסה את כל שטח בית הקברות. בורות אלה מהווים את השלב השני של קבורות במבנה. עד כה, החפירות אפשרו להגדיר את גבולות שכבת הטיח שמכסה את כל אזור הקבורה וניגשת לקיר המונומנטלי של מבנה 5. ההיקף המלא של בית הקברות ועומק השכבות בו טרם ידועים בשלמותם[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחל עין גב II באתר המכון לארכאולוגיה ולימודי המזרח הקדום הקרוב.
- איתי בלומנטל, על ייצור טיח הגיר בנחל עין גב II, פורסם 5 דצמבר 2019 באתר ynet.
- ליאור גרוסמן, התרבות הקדומה ששופכת אור על תחילת הציוויליזציה האנושית, פורסם 15 אוקטובר 2015 באתר קרן הלאומית למדע.
- ארכאולוגים גילו ישוב פרהיסטורי המחבר בין תקופת האבן הקדומה לחדשה, פורסם 4 מרץ 2016 באתר הידען.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Grosman, L., Munro, N.D. Abadi, I., Boaretto, Shaham, D., Belfer-Cohen, A. & Bar-Yosef, O., 2016. Nahal Ein Gev II, a late Natufian community at the sea of galilee, PLoS ONE, 11(1), pp. 1–32
- ^ Bar-Yosef, O. and Belfer-Cohen, A. 2000. Nahal Ein Gev II - A Late Epi-Paleolithic Site in the Jordan Valley’, Journal of the Israel Prehistoric Society, 30, pp. 49–71
- ^ Abadi, I., and L. Grosman. 2019. Sickle blade technology in the Late Natufian of the Southern Levant. In Near Eastern Lithic Technologies on the Move. Interactions and Contexts in Neolithic Traditions, edited by L. Astruc, C. McCartney, F. Briois and V. Kassianidou. Nicosia: Astrom Editions Limited.
- ^ Grosman, L., Shaham, D., Valletta, F. Abadi, I., Goldgeier, H., Klein, N., Dubreuil, L. & Munro, N.D., 2017 ‘A human face carved on a pebble from the Late Natufian site of Nahal Ein Gev II’, Antiquity, 91(358).
- ^ Shaham, D., and L. Grosman. 2019. Engraved stones from Nahal Ein Gev II – portraying a local style, forming cultural links. In Near Eastern Lithic Technologies on the Move. Interactions and Contexts in Neolithic Traditions, edited by L. Astruc, C. McCartney, F. Briois and V. Kassianidou. Nicosia: Astrom Editions Limited.
- ^ 1 2 Friesem, D. E., Abadi, I., Shaham, D. & Grosman, L., 2019. Lime plaster cover of the dead 12,000 years ago – new evidence for the origins of lime plaster technology, Evolutionary Human Sciences 1
| אתרי התרבות הנאטופית בישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת הנחל • מערת כבארה • מערת רקפת • נחל אורן |  |
| אתרים בגליל | מערת היונים • מערת חילזון תחתית • עינן | |
| אתרים בבקע הירדן | נחל עין גב II • חוף שחף | |
| אתרים ביהודה | מערת שוקבא • חתולה | |
| אתרים בנגב | ראש חורשה • ראש צין | |
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה |  |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |