נחלת שמעון
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
 ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך ייסוד | 1891 |
| על שם | שמעון הצדיק |
| קואורדינטות | 31°47′27″N 35°13′42″E / 31.7907°N 35.22823889°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   נחלת שמעון | |
  | |
נחלת שמעון היא שכונה יהודית במזרח ירושלים בין שכונת שייח ג'ראח ושכונת בית ישראל. השכונה הוקמה ממערב לדרך שכם. שמה הוענק לה עקב קרבתה למערת שמעון הצדיק, אשר נמצאת ממזרח לאותו הרחוב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכונת נחלת שמעון הוקמה בשנת 1891 כחלק מתהליך היציאה מהחומות[1]. התגוררו בה בני עדות שונות, כמו תימנים, חלבים וגאורגים (גורג'ים), ולכל עדה היה בית כנסת משלה. בתקופת המנדט, דמי השכירות בשכונה היו מהנמוכים בירושלים[2], וגרו בה ובבתי נבון שמצפון למערת שמעון הצדיק הסמוכה כמאה משפחות יהודיות.
ב-1930 הוקמה בסמוך שכונת שייח' ג'ראח עבור משפחות ערביות מבוססות ומכובדות. ככלל, היחסים בין תושבי השכונה ושכונת בתי נבון הסמוכה לבין שכניהם הערבים היו תקינים.
מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1948, ערב סיום השלטון הבריטי בארץ ישראל, הידרדר מאוד מצבה הביטחוני של השכונה. עזיבת משפחת נשאשיבי את ביתה בשייח' ג'ראח הסמוכה סימנה את התגברות כוחם של הקיצונים מבין הערבים והתקפות על השכונה גברו. ב-14 במרץ 1948 פקדו הבריטים על תושבי שכונות "שמעון הצדיק" ו"נחלת שמעון" לעזוב במהירות את בתיהם. תושבי השכונה פונו לבית מנדלבאום ולבית ספר אליאנס (כי"ח) ליד שוק מחנה יהודה.
בד' בניסן ה'תש"ח (13 באפריל 1948) נהרגו בשיירת הדסה 78 אנשי צוות בית החולים "הדסה" ואנשי ההגנה ליד השכונה הנטושה. כוחות "הראל" (פלמ"ח) שחשו לעזרתם נהדפו על ידי הבריטים. בחול המועד פסח כבש הפלמ"ח את שייח' ג'ראח ושטח השכונות היהודיות. הבריטים הכריחו אותם לסגת בתואנה שציר התחבורה העובר שם נחוץ להם ונתנו את מילתם שיעדכנו לכשיסיימו להעביר את גייסותיהם שם. לבסוף בעוזבם עדכנו רק את הערבים שמיהרו והשתלטו על המקום.
במלחמת העצמאות כבש הצבא הירדני את השכונה, וזו נותרה בשליטה ירדנית עד מלחמת ששת הימים.
אחרי מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרשת הבתים בשמעון הצדיק
השכונה ממוקמת בסמוך לקו העירוני, אבל נמצאת במזרח ירושלים, ולכן הייתה בלתי-נגישה לאזרחי ישראל. בתיה הנטושים של השכונה נתפסו על ידי "האפוטרופוס לנכסי אויב" של ירדן, והוא שיכן בהם פליטים פלסטינים.
בסוף שנות התשעים של המאה ה-20 החלו יהודים להתיישב בבתי נבון, הסמוכים למערת שמעון הצדיק. המתיישבים רכשו את הזכות לגור בבתים אלו מוועד הקהילה הספרדית בירושלים, הבעלים של השטח[3]. בשנת 2009 התקיימו מאבקים משפטיים בסופם שלושה בתים נוספים יושבו בידי יהודים. כניסת הדיירים היהודים לבתים בלב השכונה הערבית התבצעה בתמיכת תנועות ימין שראו בהחזרת הבתים לידי יהודים תיקון עוול מתמשך, אך עוררה התנגדות בקרב מדינות העולם[4], ובקרב תושבי השכונה ופעילי שמאל, אשר הביעו את עמדתם בתהלוכות, הפגנות ומשמרות מחאה על בסיס שבועי[5]. בשנים 2020 ו-2021 ניתנו בבית משפט השלום[6] ובבית המשפט המחוזי[7] פסקי דין נוספים לפינוי דיירים מוגנים תושבי המקום. הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וטרם ניתן פסק דין.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונה כהן, חכם גרשון מנחלת שמעון; פרקי הווי ירושלמי, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1968
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ב קלוגר. ירושלים שכונות סביב לה., תשל"ט
- ^ ועד הקהלה העברית בירושלים, דואר היום, 4 באפריל 1935
- ^ מאת נדב שרגאי, תוכנית: תושביה הערבים של שכונת שמעון הצדיק יפונו מבתיהם, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2001
- ^ עקיבא אלדר, האמריקאים דורשים מישראל למנוע פינוי תושבי שייח ג'ראח, באתר הארץ, 19 באפריל 2009
- ^ רוני מלול, המשטרה עצרה 20 מפגינים בשייח ג'ראח, באתר nrg, 22 בינואר 2010
- ^ ת"א (שלום י-ם) 52633-12-10 נחלת שמעון בע"מ נ' אלקורד רפקה עבדאללה (נבו 08.10.2020), באתר www.nevo.co.il
- ^ ע"א 57595-11-20 ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ, 15.5.2021
