נחושתית הקוצים

נחושתית הקוצים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	חיפושיות
תת־סדרה:	Polyphaga
משפחה:	זבליתיים
תת־משפחה:	נחושתיות (Cetoniinae)
סוג:	Protaetia
מין:	נחושתית הקוצים
שם מדעי
Protaetia cuprea ‏Fabricius 1775
שמות נוספים
נחושתנית הקוצים, Potosia cuprea

נחושתית הקוצים - דרך מקטב מעגלי ימני הצבעים הססגוניים נעלמים

נחושתית הקוצים (שם מדעי: Protaetia cuprea, שם נרדף: Potosia cuprea, שם עממי באנגלית: Copper Flower Chafer או פשוט Copper Chafer) היא מין של חרק הנמנה בסדרת החיפושיות ושייך למשפחת הזבליתיים. זוהי חיפושית גדולה (כ-2 ס"מ אורך) הבולטת בצבעה הירוק בעל ברק הנחושת. הנחושתית נחשבה ליפה והמרשימה שבזבליות ישראל.

מאפיינים

למין Protaetia cuprea תפוצה רבה הן באירופה והן באסיה כאשר כל אוכלוסייה מפגינה צבעים וכתמים שונים. בארץ ישראל (ובאזור הלבנט) מצוי תת-המין Protaetia cuprea ignicollis. בצפון הארץ מצוי המין נחושתית מגוונת (Protaetia judith) שלו מספר מופעי צבע, כולל כחול וירוק, כך שאפשר לבלבל אותו עם נחושתית הקוצים. המין הקרוב נחושתית סגולה (Protaetia mirifica) כככל הנראה לא מצוי בארץ, אך פרט ממנו קיים באוסף האב שמיץ. בארץ מין דומה השייך לאותה תת-משפחה (נחושתיות, Cetoniinae) ושמו Cetonia delagrangei אך זה נדיר ביותר וידועים ממנו פרטים בודדים בלבד.

צבעה של נחושתית הקוצים הוא ירוק מתכתי עם ברק זהבי נחושתי חזק, בייחוד על צדו העליון של החזה הקדמי, וסגול נוצץ בצידה התחתון. בחלק מהפרטים צבע החזה אדום-נחושתי (נפוץ יותר בצפון הארץ). באזורנו ידועה אברציה שזכתה לשם camilla בה צבע החיפושית ירוק-כחול עד כחול אך זו נדירה מאוד ותועדה מישראל פעם אחת בלבד.

צבעה של הנחושתית הוא צבע פיזיקלי - מבני. בכסותית של הנחושתית יש מבנה באוליגנד - מבנה של שכבות דקות מסובבות בצורה ספירלית. מבנה זה מחזיר אך ורק אור מקוטב מעגלית נגד כיוון השעון ובאורכי גל מסוימים המקנים לה את צבעה הירוק והנחושתי. אם מתבוננים על הנחושתית דרך מקטב מעגלי בכיוון השעות, היא הופכת לחומה-שחורה מכיוון שהמקטב מסנן את האור המוחזר מהחיפושית.

התפקיד של מבנה הבאוליגנד הוא לספק לנחושתית עמידות בפני נפילות ומכות. מבנה מסובב עמיד יותר מכיוון שהוא בעל דרגות חופש תנועה רבות יותר וגם מכיוון שסדקים אינם מתפתחים בו בקלות.

אורכה של נחושתית הקוצים הוא 18–23 מ"מ, והיא נפוצה באביב על צמחים שונים, בעיקר על תפרחות של קוצים, (כגון גדילן מצוי) אך גם על חרציות. הבוגרים ניזונים בעיקר מאבקה ומצוף. נחושתית הקוצים פעילה בשעות היום.

רוב הזמן כנפי התעופה מקופלות תחת כנפי החפייה הירוקות המספקות להן הגנה. בזמן התעופה עצמה רק כנפי התעופה פרושות וכנפי החפייה מונחות על הגב. מפרץ שולי כנפי החפיה המאפשר החזקת כנפי התעופה פרושות, למרות שכנפי החפייה סגורות. כנפי החפייה נפתחות בעיקר בזמני ההמראה והנחיתה, כאשר הנחושתית פורשת את כנפיה או מקפלת אותן.

מחזור חייהם בעלי גלגול מלא. הזחלים מתפתחים ברקב צמחי המצוי באדמה או בתוך עצים נשירים. המין מקים בארץ דור אחד בשנה כאשר שיא הפעילות הוא באביב בחודשים אפריל-מאי.

גלריה

• 
  נחושתית הקוצים בראשון לציון, ישראל 2019
• 
  נחושתית בישרש, ישראל 2018
• 
  נחושתית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
• 
  נחושתית הקוצים בשדה, ישראל 2009
• 
  נחושתית הקוצים, ישראל 2023

לקריאה נוספת

• עזריה אלון (עורך), יהושע קוגלר (כותב), החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 - חרקים: עמ' 176–177 ותמונה בעמ' 22.
• החיפושית שהתחפשה: איך נעלם הצבע של הנחושתית?

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחושתית הקוצים בוויקישיתוף

• נחושתית הקוצים, באתר NCBI (באנגלית)
• נחושתית הקוצים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• נחושתית הקוצים, באתר GBIF (באנגלית)
• נחושתניות באתר הטבע של עוז ריטנר
• Protaetia, the beautiful flower chafers, המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון), דרך ארכיון האינטרנט
• צחי אבנור, נחושתית הקוצים בישראל, פליקר