נזקי רעש
נזקי רעש אלו תופעות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת, מקוטעת או פתאומית לרעשים מזיקים או לזיהום רעש (אם לשניות ספורות ואם לאורך מספר שנים). רעש הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות המודרנית (תעשייה, כבישים סואנים, מכשירים טכנולוגיים). המודעות להשפעותיו השליליות הן מבחינה פיזית (על חלקים שונים בגוף), הן מבחינה פסיכולוגית עלתה בשנים האחרונות. פגיעה במערכת השמיעה היא הפגיעה הנפוצה ביותר בחשיפה לרעשים מזיקים. ההתפתחות התעשייתית של העולם המודרני גורמת לעלייה חדה ברמת הרעשים המזיקים לאדם, אך המודעות לסכנות בקרב הציבור אינה גבוהה. זאת משום שהנזק שבחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר ולא מיידי.
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קול משמעו תנודה של גוף כלשהו, התנודה יוצרת גל. גל קול מוגדר על ידי תדירות ועוצמה.
- תדירות: מספר הפעמים בהן הגוף מיצר תנודות בשנייה, נמדד ביחידות מידה של הרץ (Hz). בני האדם מסוגלים לשמוע צלילים בתדירות של 20 עד 20,000 Hz (התדירות היא שקובעת את גובה הצליל).
- עוצמה: גודל התנודות שיוצר הגוף, נמדד ביחידות מידה של דציבל (dB).
גל הקול חודר אל תוך האוזן וגורם לתנודה בעצמות השמע באוזן התיכונה, הללו מעבירות את הקול אל השבלול בו מצוי נוזל ותאי שערה. התנודה מזיזה את תאי השערה אשר יוצרים גירוי עצבי המועבר אל המוח, מקום הגירוי בשבלול מלמד את המוח מהי תדירות הצליל.
תאי השערה רגישים במיוחד ועלולים להיהרס או להישבר בחשיפה לרעש מזיק. עם שבירתם תאי השערה אינם מגיבים עוד לתנודות גלי הקול החיצוניים. התוצאה היא פגיעה זמנית או לחלופין ירידה תמידית בשמיעה אשר הולכת ומעמיקה עם כל חשיפה נוספת לרעשים מזיקים ואיננה ניתנת לשיקום.
את הרעש מודדים ביחידות של דציבלים (dB), ככל שמספר הדציבלים גדל כך עוצמת הרעש גוברת.
הגדרת סוג הרעש[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש להבחין בין מספר סוגי רעש כאשר הגבוהים שבהם גורמים להשפעות פיזיות ונפשיות:
- רעש מפריע: רעש שעוצמתו יותר מ-60 דציבלים.
- רעש הפוגע באיכות החיים: רעש שעוצמתו גבוהה מ-65 דציבלים.
- רעש מזיק: רעש גבוה מ-70 דציבלים.
- סף הכאב: רעש בעוצמה 130 דציבלים ומעלה.
רעש מזיק מוגדר כרעש חזק או גבוה מאוד, בנוסף להשפעות פיזיות ונפשיות (לחץ, דופק לב גבוה, כיווץ שרירים) רעש מסוג כזה פוגע במערכת השמיעה של האדם.
סולם עוצמות רעש/צליל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סוג הרעש/צליל | עוצמת הרעש ב-dB |
|---|---|
| פעימת לב | 10 |
| לחישה | 20-10 |
| שיחה רגילה | 60-50 |
| תנועה בכביש | 80-70 |
| צופר מכונית | 85-90 |
| רעש תעשייה/ השחזה | 100 |
| נסיעה בנגמ"ש | 105 |
| הרצת מנוע טנק | 115 |
| מוזיקה במועדון לילה | 95-120 |
| ירי באקדח | 140 |
| מטוס סילון | 150 |
| ירי ברובה M16 | 160 |
| ירי בתותח נ"ט | 175 |
| עוצמת הרעש ב-dB | זמן מותר לחשיפה |
|---|---|
| 90 | 8 שעות |
| 95 | 4 שעות |
| 97 | 3 שעות |
| 100 | 2 שעות |
| 102 | 90 דקות |
| 110 | 20 דקות |
| 115 | 15 דקות |
על פי הוראות קרפ"ר, משך הזמן המותר לאדם להיות חשוף לעוצמה של 85 דציבל הוא 8 שעות ביממה.
מעל 85 דציבל, כל תוספת של 3 דציבל בעוצמת הרעש מחייבת להפחית בחצי את משך זמן החשיפה ביממה, על מנת למנוע פגיעה בשמיעה.
רעשים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל תדירות הופעת סוגי רעשים שונים בחיים המודרניים, קל מאוד להתעלם ואף לזלזל בכוח השפעת הרעש על גופנו.
להלן רעשים נפוצים כיום: האזנה למכשיר CD, MP3, IPOD בשימוש עם אוזניות, טלוויזיה, שימוש בטלפון נייד, רכבות או מטוסים חולפים, כבישים סואנים, רעש במהלך עבודות שיפוץ, פאבים רועשים או אולמי שמחות וגני אירועים.
קיים רעש פחות נפוץ שחשיפה אליו גוררת לפגיעה מיידית בשמיעה: חשיפה לקולות נפץ או לחלופין חשיפה לפיצוץ חזק.
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעות שליליות של רעש מפריע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השפעות גופניות: חשיפה לרעש מפריע (זמני או ממושך) גורמת להגברת קצב הנשימה, הגברת קצב פעימות הלב, הגברת צריכת האנרגיה בגוף, עליית לחץ הדם, הזעת יתר, פגיעה במערכת העיכול, עלייה ברמת האדרנלין בדם, עליה בריכוז השומנים בדם והתכווצות שרירים.
- השפעות פסיכולוגיות: רעש מפריע גורם לעייפות, מתח, פגיעה בכושר הריכוז ועצבנות.
השפעות שליליות של רעש מזיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעש מזיק משפיע ישירות על מערכת השמיעה: הדהוד בראש, כאבי ראש ואוזניים, חוסר שיווי משקל, זמזומי אוזניים (טינטון) התופעות יכולות להוביל להפרעות בשינה. מעבר לתופעות אלו, רעש מזיק יכול להביא לירידה בשמיעה. ליקוי שמיעה שמקורו בחשיפה לרעש, מתפתח לאט ומעמיק עם כל חשיפה נוספת, דבר הפוך מהדעה הרווחת שלפיה עם חלוף הרעש גם השפעותיו חולפות.
חשיפה מרובה לרעש בעוצמה גבוהה פוגעת בכושר השמיעה וגורמת לנזק בלתי-הפיך. ירידה בשמיעה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
קיימות שתי קבוצות באוכלוסייה אשר חשופות במיוחד לפגיעה בשמיעה כתוצאה מרעש:
- בני נוער וצעירים – חשופים לרעש מזיק במקומות בילוי, נוהגים לשמוע מוזיקה בעוצמה גבוהה.
- עובדים במקצועות התעשייה והבניין – חשופים לרעש מזיק במקום העבודה כתוצאה משימוש או שהייה על יד מכונות כבדות ורועשות.
רעש מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעש מטוסים הוא רעש הנגרם כתוצאה של מעבר כלי טייס כגון מטוסים אזרחיים, צבאיים, רחפנים ומטוסים קלים מעל ריכוזים של אוכלוסייה אזרחית. מקור הרעש יכול לנבוע מעצם מעברו של כלי הטיס באוויר וכתוצאה מפעילותם של מנועים ומכשירים שונים על כלי הטיס.
השפעות רעש מטוסים על הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב נשים בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיפה של נשים הרות לרעש מטוסים באופן עקבי, גורמת לירידה במשקל גוף הילוד ולנמיכות קומה בילדים. בנוסף, חשיפתם של נשים הרות לרעש מטוסים גורמת לצמצום הרוחב של כלי הדם, דבר המוביל לירידה בזרימת הדם לשליית העובר. כמו כן, אובחנו בקרב אימהות הרות עליה בלחץ הדם, הפרשה מוגברת של אפינפרין ונוראפינפרין, ותועדה הפחתה ברמת הלקטוגן - פוליפפטיד שלייתי האחראי לאספקת אנרגיה זמינה לעובר. [1]
בקרב ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרעש מטוסים השפעה שלילית על הציר הקוגניטיבי-רגשי-תפקודי בקרב ילדים המתבטא בחוסר שקט של הילדים, פגיעה ביכולות למידה/קריאה, פגיעה ביכולות זיכרון מגוונות כגון זיכרון אפיזודי (זיכרון לטווח ארוך), זיכרון עבודה (עיבוד של מידע חושי חדש), זיכרון פרוספקטיבי (של פעולות שיש לבצע בעתיד) ופגיעה משמעותית בריכוז וקשב.
כמו כן, נמצא כי חשיפה לרעש בעוצמה העולה על 60dB מעלה את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, כמו גם את הדופק. ובנוסף, מתבטאת בפעילות מוגברת של מערכת העצבים האוטונומית.
השפעות רעש מטוסים על אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיפה לרעש לטווח ארוך עשויה להשפיע על הבריאות הפסיכולוגית. מחקר שנערך בבית ספר במערב לונדון על 451 ילדים בסביבות נמל התעופה הית'רו בגילאי 8-11 גילו שיעורים גבוהים יותר של היפראקטיביות בקרב הילדים. מחקר נוסף שנערך על השפעות פסיכולוגיות בקרב מבוגרים מצא קשר בין עוצמת רעש המטוסים לעלייה של 28% בשימוש בתרופות נגד חרדה.
מחקר שניתח את הנתונים מצא קשר חיובי בין חשיפה לרעש מטוסים ודיכאון חד-קוטבי מאובחן. כלומר, עם עלייה ברמות הרעש של מטוס מצאה עלייה בסיכון לאבחנות של דיכאון.
כמו כן, עוררות חוזרת ונשנית של רעש פוגעת באיכות השינה באמצעות שינויים במבנה השינה, הכוללים קשיי הירדמות, יקיצה, הפחתה של שינה עמוקה, וזמן רב יותר בערות ושלבי שינה שטחיים.[4][5][6]
דרכים להפחתת רעש המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפחתת הרעש שמייצר המטוס, על ידי שיפורים טכנולוגיים שמפחיתים את רעש המנועים. תכנון שימושי קרקע, כך שתוגבל פעילות אנשים או מגורים באזורים החשופים לרעש מטוסים מוגבר.
נהלי תפעול מבצעיים להפעלת המטוסים כך שיפחיתו את הרעש לסביבה, כגון הכתבה של קצב הטיפוס אחרי ההמראה, או נתיבי הטיסה בהתייחס למקומות מאוכלסים.
הגבלות מבצעיות על הפעלת שדה התעופה, כגון הגבלות על שעות הפעילות או על הפעלת מסלולי המראה ונחיתה.[7][3]
חקיקה כנגד מפגעי רעש בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת הכרה בכך שסוגי רעש שונים גורמים לאי נוחות ומונעים את רווחת הציבור. הגוף המטפל בנזקי רעש במדינת ישראל הוא המשרד להגנת הסביבה.
בניסיון להקל על האזרחים חוקקו מספר חוקים ותקנות:
- החוק למניעת מפגעים, 1961 – לפיו קיים איסור לגרימת רעש חזק או בלתי סביר שעלול להפריע לנמצאים בקרבת מקור הרעש.
- תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), 1992 – מכוח החוק למניעת מפגעים הותקנו מספר תקנות אשר קובעות איסורים, חלקם מוחלטים וחלקם בין שעות מוגדרות, לביצוע מעשים העלולים לגרום לרעש.[8]
- תקנות רישוי עסקים, 2006 – התקן מד רעש באולמי שמחות ובגן אירועים, לפיו חייב כל אולם אירועים להתקין מד רעש כדי לבקר על גובה הדציבלים (התקנה מתייחסת לאולמי אירועים, במועדוני לילה אין כל פיקוח על גובה הדציבלים).
הסעיפים העוסקים במטרדים בפקודת הנזיקין אינם מזכירים את המונח "רעש", אולם הם מותירים מקום לפרש את המונח "מיטרד" באופן שרעש הוא אחד מסוגיו.
בפברואר 2022 הוחלט על הקמת יחידת רעש במשרד לאיכות הסביבה, בשיתוף המשטרה.[9]
דרכים להימנעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מודעות לנזקים וניסיון לצמצום זמן החשיפה – הורדת הווליום בנגני מוזיקה/רדיו ברכב, שימוש באוזניות קשת (חיצוניות) במקום אוזניות המוצבות בפנים האוזן, שימוש באטמי אוזניים בעת בילוי במקומות רועשים (מועדון לילה, אולם אירועים) ושימוש באוזניות מבודדות בעת עבודה במקום רועש (תעשייה, בניין).
- אם הרעש איננו זמני (מגורים ליד כביש סואן, נתיב טיסה בסמוך למגורים) – בדיקה של אמצעי בידוד ייעודיים (בידוד אקוסטי, מחיצות, משתיקי קול).
- איתור גורמי הרעש בסביבה (שיפוצים בבניין, שכן מרעיש) ופנייה לגורמים המתאימים אם הרעש חורג מהרמה או השעות המותרות.
חקיקה כנגד רעש מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוצאו מספר חקיקות המסדירות את ההתמודדות עם מפגעי רעש הנגרמים כתוצאה ממעבר מטוסים מעל אזורי מגורים:
- החוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961 (ידוע גם כחוק כנוביץ' ע"ש חבר הכנסת שמעון כנוביץ') - חוק העוסק בדרכי הטיפול והענישה הנוגעות למפגעים. מהווה את הבסיס לחוקים ותקנות נוספים העוסקים במפגעי רעש ואיכות סביבה.
- התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990 - תקנות אלה קובעות שורה ארוכה של הגדרות ותקנים טכניים בעיקרם, באשר לאופן מדידתו והגדרתו של רעש בלתי סביר. רעש החורג מן התנאים אשר נקבעו בתקנות אלה יפורש קרוב לוודאי כמפגע רעש.
- תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג 1992 - התקנות למניעת מפגעים הותקנו מכוחו של החוק למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר). מכוחה של הסמכות שהוענקה לו קבע השר להגנת הסביבה תקנות אשר מסייעות לקבוע מה ייחשב למפגע רעש. התקנות כוללות שורה של מפגעים שונים ומתארות מתי ייחשב רעש למפגע ועבירה על החוק.
- חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) 1992 - חוק זה מאפשר לארגוני סביבה מסוימים אשר נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, להגיש תביעות אזרחיות כנגד כל גוף האחראי ליצירת מפגע סביבתי, לרבות מפגע רעש. החוק עוסק לרוב בהתמודדות עם גופים ורשויות הפוגעים בציבור רחב המיוצג בדרך כלל על ידי ארגון סביבתי כלשהו.
- לפי סע' 11 בחוק למניעת מפגעים - העובר על הוראות חוק זה דינו שישה חודשי מאסר או קנס. אם נעברה העבירה על ידי תאגיד דינו כפל קנס האמור.
- סע' 17 בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) - העובר על תקנות אלה דינו שישה חודשי מאסר או קנס או לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 שני העונשים כאחד."[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' גוטליב, א.(1997). רעש כמפגע סביבתי – תגובות בני נוער למטרדי רעש. מתוך העיתון: ירוק כחול לבן, מהדורת אוגוסט-ספטמבר
- ירחון המשרד לאיכות הסביבה: הביוספירה. כרך כ"ד 9-10, מהדורת יוני-יולי
- קלצ'קו, ש. ומדאורי, ג.(1993). אקולוגיה ואיכות הסביבה. ירושלים
- מפגעי רעש בסביבה והדרכים להפחתתם (1995), מאמר מתוך פרסומים של המכון לגהות ובטיחות (2003)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר שרה יצחקי, [http://www.noairport.org.il/wp-content/uploads/2018/03/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%D7%99.pdf המשמעויות הבריאותיות של הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל נייר עמדה – תקציר], באתר לא לשדות התעופה בעמק יזרעאל!, 2018
- ^ פרופ' אברהם אביטל, ד"ר איילת אביטל מגן, [http://www.noairport.org.il/wp-content/uploads/2018/03/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A2%D7%A9-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf השפעות רעש מטוסים על היבטים בריאותיים בילדים: סקירת מחקרים ממצה מהעולם], באתר לא לשדות התעופה בעמק יזרעאל!, 2018
- ^ 1 2 ארגון התעופה הבינלאומי (ICAO), ICAO ENVIRONMENTAL REPORT 2016. AVIATION AND CLIMATE CHANGE, ICAO, 2016
- ^ Julia Kuhlmann, Sonja Jeram, Susanne Bartels, Barbara Ohlenforst & Dirk Schreckenberg, Impact of Aircraft Noise on Health, SpringerLink, 31/1/2022
- ^ Dr Charlotte Clark, Aircraft noise effects on health, Queen Mary - University of London, 05/2015
- ^ The Civil Aviation Authority, Aircraft noise and health effects: Recent findings, Civil Aviation Authority, 03/2016
- ^ הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות כלל ארצית בנושא חשיפה לרעש מטוסים, דו"ח ממצאים והמלצות, באתר מנהל התכנון, 05/2022
- ^ רפורמת הרעש, אתר המוסד לבטיחות וגהות
- ^
צפריר רינת, די עם הרעש הזה!: האם ניתן למגר את אחד המפגעים החמורים בישראל?, באתר הארץ, 28 בפברואר 2022
- ^ חדשות איכות הסביבה, חוק הרעש: החוקים שמגנים עליכם מפני מטרדי רעש (זכותון), באתר סביבה, 2022
