נוער מד"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ארגון נוער מגן דוד אדום
לוגו נוער מד"א
לוגו נוער מד"א
תחום הצלת חיים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון מגן דוד אדום
מקום פעילות כל הארץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי בישראל. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות ופועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות.

בארגון נוער מד"א פועלים כ־14,000 בני נוער בגילאי 15 עד 18[1].

נוער מד"א מוכשרים כמגישי עזרה ראשונה (מע"רים) כחלק מצוות האמבולנסים הלבנים וניידות לטיפול נמרץ של מד"א, מסייעים בהדרכות עזרה ראשונה לאוכלוסייה, בד בבד עם הפעילות ההומניטרית בקהילה, בה הם עוסקים בחינוך וחיזוק ערכי התנועה, באמצעות הפעלות בתחומים מגוונים הקשורים להצלת חיי אדם, סיוע לנזקקים על ידי איסוף מזון למשפחות נזקקות בחגים, וסיוע לכלל האוכלוסייה בעתות משבר.

בתחילת ההתנדבות הם עוברים קורס מערים 60 שעות הנקרא "קורס 60". בפועל הקורס נמשך כ-130 שעות. הקורס משמש להכשרתם כמגישי עזרה ראשונה באמבולנסים ובניידות טיפול נמרץ.

קורסי הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמבולנס של מגן דוד אדום

קיימים מספר קורסים המכשירים את החניכים בארגון.

קורסי הכשרה בסיסיים:

  1. פרחי מד"א (נאמני עזרה ראשונה), 22 שעות
  2. מגישי עזרה ראשונה (מע"ר), 60 שעות

קורסי הכשרה מתקדמים:

  1. מפעילי תאר"ן (תחנת אירוע רב-נפגעים)
  2. מסייעי אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ).
  3. קורס מאמני החייאה ועזרה ראשונה (מדריכים א')
  4. קורס מדריכי החייאה ועזרה ראשונה (מדריכים ב')
  5. מסייעי מוקד[דרוש מקור]

לאחר שהמתנדבים עוברים את קורס המע"רים הבסיסי הם מתחילים להשתלב בצוותי האמבולנס. ההשתלבות נעשית באופן הדרגתי, כאשר בשלב ראשון מלווה כל מתנדב חדש במתנדב ותיק החונך אותו. מתנדבי הנוער פועלים במסגרת תפקידם כחלק מצוותי האמבולנסים. המתנדבים נדרשים לסייע בטיפול אקטיבי בנפגעים. בסוף שנת ההתנדבות הראשונה יכול המתנדב לצאת לקורסי הקיץ, מביניהם התאר"ן, מדריכים א' או מדריכים ב', ובנוסף קיימת האופציה לאחר שנה לעבור את קורס מסייעי האט"ן. בנוסף, עוסק הארגון בפעילויות הומניטריות כגון איסוף מוצרי מזון לנזקקים בחגים, טקסים, הדרכות לציבור הרחב ועוד.

בני הנוער ככל אנשי רפואת החירום, נתקלים לעיתים במראות קשים, משום כך ניתנת עזרה נפשית במידת הצורך[2].

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב המתנדבים הוותיקים בתחנות ובמרחבים השונים קיימת האפשרות למתנדבי הנוער לקבל תפקיד אשר מהווה חלק מניהול המתנדבים - עזרה לעובדי מד"א האחראים עליהם.

תפקידי הנוער במד"א:

  • יו"ר ועד מתנדבי הנוער בתחנה.
  • אחראי סידור משמרות הנוער באמבולנסים ואמבולנס טיפול נמרץ.

התנהלות בשגרה ובחירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי הנוער מתנדבים למשמרת בהתאם לשיבוץ, המשמרות מחולקות למשמרות בנות 8 שעות כל אחת, בוקר (7:00-15:00), תגבור (12:00-20:00) ערב (15:00-23:00) ולילה (22:30-7:00). בני הנוער אינם יכולים להתנדב במשמרות הלילה כלל, ובמשמרות הבוקר והתגבור רק בחופשים על פי תקנות משרד החינוך או באישור מהבית ספר.

בכל אמבולנס משמרת רגיל יהיו 1–3 מתנדבי נוער יחד עם נהג האמבולנס כאשר הוא איש הצוות הבכיר ובכל אמבולנס טיפול נמרץ יהיו 1–2 מתנדבי נוער בהתאם לצורך ביחד עם נהג האמבולנס והפרמדיק.

משמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי הנוער משתתפים בטיפול בכל סוגי האירועים בהם מטפלים צוותי האמבולנס. כחלק מעבודתם במקום האירוע, מתנדבי הנוער מסייעים לנהג האמבולנס בטיפול הראשוני הניתן לחולה בביתו במהלך הפינוי לבית החולים. למתנדבי הנוער חל איסור על כניסה לאירועים אשר עלולים להוות להם סכנה. מתנדבי הנוער מורשים להתנדב למשמרות ערב בלבד.

בחופשות מהלימודים רשאים המתנדבים להתנדב גם למשמרות הבוקר והתגבורים.

לכל מתנדב מותר לבצע משמרות כדרך קבע בתחנות הסמוכות למגוריו בלבד, מעבר מתחנה לתחנה נעשה רק באישור אחראי המתנדבים של אותו מרחב.

אבטחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי הנוער משתתפים באבטחת אירועים אסטרטגיים או רבי משתתפים בהם נדרשת נוכחות כוחות ההצלה. אירועים כגון: הופעות, אירועי בידור, עצרות והפגנות.

בחירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעת חירום אסורה הפעילות על כל מתנדבי הנוער בתחנות מד"א.

חל איסור על מתנדבי הנוער להגיע לאירוע רב נפגעים (גם על אלו שעברו קורס תאר"ן), זירת פשע/אסון (דקירה, ירייה, קטטה), אירוע חומרים מסוכנים ואירוע טרור/פח"ע או כל אירוע אחר אשר יכול להוות סכנה למתנדבים.

מד"א מפעיל מערך תמיכה וליווי למתנדבים, ובמסגרתו מזה כעשר שנים נסקר מערך מתנדבי הנוער באופן קבוע באמצעות שאלונים ייעודיים הבודקים את רמת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ופועלים "מתערבים ראשוניים" שעברו הכשרה ייעודית לזיהוי מתנדבים הסובלים ממצוקות נפשיות עקב חשיפה לאירועים קשים לצורך הפנייתם להמשך טיפול.

בעת התפרצות נגיף הקורונה החלו מתנדבי הנוער לשמש כמוקדנים במוקד החירום המשותף של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות.

ביקורת על פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים עלו טענות לגבי פגיעות מיניות של נערות שהתנדבו במסגרת מד"א והתרחשו על פי הטענות על ידי נהגי אמבולנס, פרמדיקים ומתנדבים ובעקבות סדרת תחקירים אף התקיים דיון בכנסת בנושא[3].

כיון שבמד"א ניתן להתנדב מגיל 15 במסגרת מחויבות אישית או עצמאית, בשנים האחרונות גברה הביקורת על מערך ההתנדבות שמאפשר חשיפת נוער צעיר למראות קשים וטראומטיים, ובד בבד מתבסס על פעילותם. בנוסף, העדר מערך משמעותי פעיל של תמיכה נפשית במתנדבים (יחס פסיכולוגים\מתנדבים של כ-1 ל-1000, לכל היותר) והעדר מערכת מיון מועמדים להתנדבות על בסיס פרופיל נפשי-אישיותי - אינו מונע את התפתחותם של קשיים וחרדות אלו.

כמו כן, רווחת הטענה שריבוי מתנדבי נוער כחלק דומיננטי בהרכב צוותי אמבולנס (לעיתים קרובות אמבולנס "לבן" מאכלס כשלושה מגישי עזרה ראשונה צעירים, עד גיל 18, וחובש בוגר אחד בלבד, שהוא גם נהג האמבולנס) פוגם בצורה משמעותית באיכות הטיפול הרפואי שניתן לציבור - זאת ביחס לאלטרנטיבה המקובלת ברוב מדינות העולם המערבי (בהן צוותי אמבולנס מאוישים על ידי בוגרים בעלי הכשרה פרא רפואית מתקדמת בלבד - חובשים בכירים או פרמדיקים - והנוער כלל אינו מצוי במסגרות אלו).

המתנגדים לביקורת טוענים מנגד, כי אילו היה נאסר בחוק לשתף בני נוער במסגרת הארגון מחמת הבעיות הכרוכות בכך, הייתה הנהלת מד"א נקלעת לקשיים תקציביים חמורים ולמחסור חריף בכוח אדם. זאת, בהיעדר מימון ממשלתי שבכוחו להעסיק כוח אדם בוגר ומקצועי בתחום הרפואה.

מתנגדים אחרים לביקורת טוענים כי בחשיפה למקרי פציעה, חולי ומוות, קיים אלמנט מבגר ומחשל. ככלל, טענה זו שנויה במחלוקת בקרב פסיכולוגים, והמחקר אינו חד משמעי לגביה, אך נוטה שלא להסכים עימה.

מדי מתנדבי הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי המע"ר (מגיש עזרה ראשונה) זהים לשאר מדי עובדי ומתנדבי מד"א, חולצה בצבע לבן ומכנסיים בצבע כחול-כהה שעליהם פס אפור מחזיר אור. על החולצה מופיע פס אדום, בנוסף לפס האפור מחזיר האור שנמצא על שרוול החולצה של כל מדי עובדי ומתנדבי מד"א (מלבד עובדי מנהלה במד"א שחסרי פסים על מדיהם).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר אליעזר יפה, "מודל לסיווג מתנדבי נוער של ארגון בריאות הנחשפים לטרור למניעת תסמינים בתר-חבלתיים (PTSD)", מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון, מרץ 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך המועצה הלאומית להתנדבות בישראל
  2. ^ אתי וייסבלאי, התנדבות בני נוער בפעילות שעלולה לעורר מצוקה או לגרום סיכון, הכנסת, מרכז מחקר ומידע
  3. ^ מתלוננת על אונס: הדיון עודד אותי להיחשף הועדה לקידום מעמד האשה, 27 בינואר 2016