נוויל מרינר
 | |
| לידה |
15 באפריל 1924 לינקולן, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 2016 (בגיל 92) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז, הקולג' המלכותי למוזיקה, Lincoln Christ's Hospital School |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
כינור |
| חברת תקליטים |
Éditions de l'Oiseau-Lyre, Philips Classics Records, EMI, דקה רקורדס, פיליפס רקורדס |
| צאצאים |
אנדרו מרינר |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סר נוויל מרינר (באנגלית: Sir Neville Marriner; 15 באפריל 1924 - 2 באוקטובר 2016) היה מנצח וכנר בריטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרינר נולד בלינקולן ולמד בקולג' המלכותי למוזיקה ובקונסרבטואר של פריז. הוא ניגן בכינור בתזמורת פילהרמוניה ובתזמורת הסימפונית של לונדון לפני שיצא להנקוק, מיין בארצות הברית ללמוד ניצוח אצל פייר מונטה, בבית הספר שמונטה הקים שם. בשנת 1956 ייסד את האקדמיה של סנט מרטין בשדות והוציא הקלטות רבות עם התזמורת בניצוחו. הוא ניצח על תזמורת מינסוטה משנת 1979 עד 1986 ועל תזמורת רדיו שטוטגרט משנת 1986 עד 1989. הוא קיבל תואר אבירות בשנת 1985.
מרינר ניצח על מגוון רפרטוארי רחב, אבל נודע ביותר כפרשן של מוזיקת בארוק. הוא בחר ועיבד את המוזיקה, המופיעה בסרט "אמדאוס" ופיקח על הקלטת הפסקול מעמדת שליטה באקדמיה של סנט מרטין אין דה פילדס.
בנו הוא הקלרינטן אנדרו מרינר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוויל מרינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נוויל מרינר, באתר ספוטיפיי
נוויל מרינר, באתר AllMusic (באנגלית)
נוויל מרינר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נוויל מרינר, באתר Discogs (באנגלית)
נוויל מרינר, באתר Songkick (באנגלית)- נוויל מרינר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
| הקודם: לא היה |
מנצח ראשי, האקדמיה של סנט מרטין בשדות 1959 - 2011 |
הבא: ג'ושוע בל |
| הקודם: סטניסלב סקרובצ'בסקי |
מנצח ראשי, תזמורת מינסוטה 1979 - 1986 |
הבא: אדו דה וארט |
| הקודם: סרג'יו צ'ליבידאקה |
מנצח ראשי, תזמורת רדיו שטוטגרט 1986 - 1989 |
הבא: ג'אנלואיג'י ג'למטי |
