נווה (מושב)
| מאמינים בנגב | |
 מרכז היישוב ובית הכנסת הזמני
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 100 מטר |
| תאריך ייסוד | 2008 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,333 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.5% בשנה |
| אוכלוסייה (הערכה) | 550 |
(למפת צפון הנגב רגילה)   נווה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
נווה (נָוֶה) הוא מושב דתי לאומי בחבל שלום. היישוב הוקם ב-2008 בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות על ידי משפחות מהיישוב המפונה בני עצמון (עצמונה) ומשפחות נוספות מרחבי הארץ שהצטרפו אליהן.
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת תשס"ה (2005), הועברו למושב יתד כשליש מתושבי היישוב עצמונה מגוש קטיף כמקום מעבר זמני עד בניית יישוב עצמאי. המתיישבים החליטו להקים את יישובם בחולות חלוצה מתוך רעיון הפרחת השממה, וכן עקב סמיכות האזור לשטחים החקלאיים המעובדים של המשק השיתופי.
המשפחות עברו מיתד לנווה החל מסתיו תש"ע-תשע"א (2010) ועד סוף קיץ תשע"א (2011). ביישוב מתגוררות כ-150 משפחות נכון לשנת תשפ"ג (2023).
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכינה הקדם-צבאית עצם, אשר לאחר תוכנית ההתנתקות עברה עם התושבים מעצמונה ליתד, עברה באפריל 2011 לאתר זמני בנווה. בדצמבר 2011 נחנך הקמפוס החדש והקבוע של המכינה ביישוב. הקמפוס נבנה מכספי פיצויים ומתרומות נוספות.
בנוסף למכינה פועלים ביישוב גם "ישיבה תיכונית נווה", "אולפנת חלוצה", תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, גנים ופעוטון. באלול תשע"ח הוקמה ביישוב הישיבה הגבוהה ישיבת ממדבר מתנה בראשות הרב מרדכי (מוטי) הס רב היישוב. בשנת תשפ"א עברה ליישוב ישיבת חלוצי דרור. לקראת שנת תשפ"ד הוקמה בישוב ישיבה קטנה לאומית בראשות הרב יוסף וייסברט.
תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תושבי היישוב עוסקים בעיקר בחינוך ובחקלאות. היישוב הקים, בשותפות עם היישובים בני נצרים, דקל ואוהד, פרויקט אנרגיה סולארית שהוא בין הגדולים במדינה, המשתרע על שטח של 1,000 דונם וכולל שדה סולארי המתקדם מסוגו.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[3]
חקלאות ישובית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקר החקלאות של המושב שייכת לאגודה שיתופית בה חברים תושבי הישוב שעומדים בתנאים מסוימים.
בבעלות הישוב חממות לגידול ירקות עלים ללא חרקים, חממות לגידול אננס גידולי שדה, מטעים (לימון ואבוקדו), רפת (בשותפות), לולים (בשותפות), שדה סולארי (בשותפות), חברת בניה ומאפיית מצות (בשותפות).
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופיו הדתי של היישוב ברובו הוא תורני לאומי. רוב תושבי היישוב משתייכים לזרם ישיבות הקו בראשות הרב צבי טאו. רב היישוב הוא הרב מרדכי הס, ביישוב מתגורר הרב רפי פרץ שר החינוך לשעבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מושב נווה, באתר המועצה האזורית אשכול
- נווה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תיירות נווה בפייסבוק.
- אתר חלוצי דרור
נווה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
| ||||||||||||
| יישובים שהוקמו או הורחבו עבור שיכון מפוני תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| יישובים חדשים | באר גנים • בני דקלים • בני נצרים • גני טל • כרמי קטיף • נווה • נטע • נצר חזני • שבי דרום • ניצן ב' | |
| יישובים שהורחבו | אבני איתן • בוסתן הגליל • בית חגי • בת הדר • טנא עומרים • יד בנימין • יד חנה • כרמיה • מבקיעים • משכיות • נווה ים • ניצן • פלמחים • שוקדה • תלמי יפה | |
| שכונות חדשות | שכונת הנשיא הרצוג באשקלון • שכונת נצר אריאל באריאל | |
| יישוב שאוכלס מחדש | שומריה | |
