נובה (מוזיקה אנדלוסית)

נוּבָּה היא יצירה במוזיקה האנדלוסית הצפון אפריקנית, הכוללת סולם מוזיקלי ומערכת חוקים שעל פיהם נבנית היצירה, בדומה למקאם המקובל במוזיקה הערבית והמזרחית. הנוּבָּה האנדלוסית, שונה בכמה דברים ממערכת המקאמים ערבית, כדוגמא- המוזיקה האנדלוסית עובדת יותר על מודוסים מוזיקלים, גם מערכת המקאמים, בנויה על מודוסים. אבל בנוּבָּה אנדלוסית, כמעט ואין עיסוק ברבעי טונים, ושמיניות טונים. אלא לרוב חצאי טונים וטונים שלמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מוזיקה אנדלוסית

על פי חוקרי ההיסטוריה של המוזיקה, מסורת מוזיקלית זו נוצרה בספרד לפני כ-1150 שנה, על ידי המוזיקאי הפרסי עלי אבן נאפיע שהיה מכונה "זיריאב". עם השלמת הרקונקיסטה חדלה המוזיקה האנדלוסית מלהתקיים עוד בספרד, והמשיכה להתקיים בארצות צפון אפריקה בשל הקשרים התרבותיים עם ספרד המוסלמית, והתעצמה בהן בהשפעת ההגירות המוריות הגדולות שהביאה הרונקיסטה. קיימות שלוש מסורות במוזיקה האנדלוסית: ההתוניסאית, האלג'יראית והמרוקאית; כל אחת מהמסורות מייצגת מספר מסוים של נובות בעלי סגנון ייחודי משלה, המיוחס למקומות שונים בספרד. עם זאת, השתיים הראשונות אינן חפות מהשפעות עות'מאניות. מקובל לחשוב שבאופן מסורתי היו 24 נובות שנוצרו על ידי זיריאב, ומבוססות על 24 מודוסים (סולמות מוזיקליים) הנקראים "טובוע" (ביחיד - "טבע"), כנגד 24 שעות היממה. כיום קיימות 13 נובות הידועות בשלימותן, הכוללות קטעים מסוימים של נובות שאינן ידועות בשלימותן.

צורה וביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לסוויטה במוזיקה המערבית, לכל נובה מספר פרקים מוזיקליים (הפרק מכונה "מיזאן"). הנובה מורכבת מ-5 פרקים שלכל אחד מהם מערכת קצבית קבועה, כשבין פרק לפרק מבוצע אלתור המוכנה "בייתין". היצירה מבוצעת על ידי מקהלת זמרים ומקהלת נגנים המנגנים על דרבוקה, תוף מרים, עוד, כינור ורבאב.

בדומה למקאם במוזיקה הערבית והמזרחית, הנובה אינה מייצגת רק סולם מוזיקלי הייחודי לה, אלא גם מערכת כללים שעל פיהם מבוצעת היצירה. עם זאת, בשונה מהמוזיקה הערבית והמזרחית, הנובה עושה שימוש בצלילים של טונים וחצאי טונים, לא ברבעים ושמיניות, על הנייר, אבל בשעת הביצוע ודרך הטיפול של הסילסולים האנדלוסים נוֹצָרִים רבעי טון, ושמיניות טון.

סולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הנוּבּוֹת: מרוקאי:

1. ראצ'ד, ראצ'ד-דיל, זרקא, אלעושאק.

2. מָזְ'מוּם, עָרְק אל עג'ם.

3. עִירָ֫אק.

4. סִיכָּא-סְפָּנְיוֹל. סחלי, רמל מיא.

5. שִׂיגָא.

6. חיג'אז אל כביר, חיג'אז אל משרקי, זידאן, חִיגָ'אז אל מָדִּיד.

7. איסתהלאל,איסתהלאל - דִּיל*.

8. גריבאת אל חוסיין.

9. אל - מיא.

10. חִיצָאר (חִיסָאר).

11. אִינְסָאד (משרקי).

12. אל - איצבהאן.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם הנובה / האלא	תיאור מוזיקלי	מאפיינים	תווים וצלילים	מרווחים
רמל אל מייא (ער') (מרוקו)	מבוצעת על סולם דיאטוני ששורשו רה וזהה במערכת הצלילים שלו למודוס (מוזיקה) דוריאן.		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { d2 e4 f4 g4 a2 b4 c4 d4 }}$	טון, חצי, טון, טון, טון, חצי, טון
חיג'אז אל כביר (ער') (מרוקו)	מבוצעת על הטון- רה, בסולם הדומה לסולם פריגיש (מקאם חיג'אז), רק שבהרבה מן המקרים מוגבה הצליל השישי בסולם ברבע טון, במקום ההנמכה של חצי טון שבפריגיש / כמו בסולם פריגיש שהצליל השישי מונמך בחצי טון. בסולם זה מנוגנת גם הנובה "זידאן" האלג'ירית.		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { d2 ees4 fis4 g2 a2 b4 c4 d2 }}$	חצי, טון וחצי, חצי, טון, חצי, טון, טון. אם הסולם עם רבעי טונים: חצי, טון וחצי, חצי, טון, שלושת רבעי, שלושת רבעי, טון.
חיג'אז אל משרקי (ער') (מרוקו)	מבוצעת על סולם מז'ור על רה עם הנמכה של הצליל השביעי של הסולם בחצי טון, סולם הזהה במרווחיו למודוס (מוזיקה)מיקסולידי]] ולסולם של הנובות- "זרקא", ו-"אל עושאק". הנובה ''חיג'אז אל משרקי'', בת משפחה של הנובה ''רמל אל מייא''.		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { d2 e4 fis4 g4 a2 b4 c4 d2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, חצי, טון
ראצ'ד דיל (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם דו מז'ור		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { c2 d4 e2 f4 g a2 b4 c2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
עָראק אל עָגַ'ם (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם סול מז'ור.		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { g'2 a4 b2 c4 d2 e fis4 g2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
אלמיא (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על דו מז'ור		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { c2 d4 e2 f4 g2 a4 b c2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
ראצ'ד (ער') (מרוקו)	סולם פנטטוני		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { d2 e4 g4 a2 b4 \| d4 a2 g4 e4 d2 c d }}$	טון, טון וחצי, טון, טון, וירידה של - טון, טון, טון וחצי, טון, טון, ועליה של טון
גריבת אל חוסיין (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על דו מז'ור		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { c2 d4 e2 f4 g a b c2 \| c b4 a 2g f4 e d c2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
אל איסבהאן (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם דיאטוני ששורשו רה (הזהה לסולם של "רמל אל מייא"), במעט מחלקי נגינתו זהה לנובה רמל אל מייא, ובחלק גדול יותר בנגינתו זהה לנובה / מקאם עיראק (מקביל למקאם ביאת המזרחי).		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { d2 e4 f4 g4 a2 b4 c4 d2 }}$	טון, חצי, טון, טון, טון, חצי, טון
אל אעושאק (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם דיאטוני ששורשו סול - מודוס מיקסולידי (הזהה לסולם של "חיג'אז אל משרקי").		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { g'2 a4 b2 c4 d2 e4 f g2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, חצי, טון
אל איסתהלאל (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על דו מז'ור		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { c2 d4 e f g2 a4 b4 c2 }}$	טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
זידאן	גם היא מבוצעת על הטון- רה, בסולם הדומה לסולם פריגיש, (מקאם חיג'אז), רק שבהרבה מן המקרים מוגבה הצליל השישי בסולם ברבע טון, במקום ההנמכה של חצי טון שבפריגיש / כמו בסולם פריגיש שהצליל השישי מונמך בחצי טון. בסולם זה מנוגנת גם הנובה "חיג'אז אל כביר''.		$\relative c' { \override Staff.BarLine #'stencil = ##f { d2 ees4 fis4 g2 a2 b4 c4 d2 }}$	חצי, טון וחצי, חצי, טון, חצי, טון, טון. אם הסולם עם רבעי טונים: חצי, טון וחצי, חצי, טון, שלושת רבעי, שלושת רבעי, טון.
עיראק	מבוצעת על הטון- רה, מקבילה ברובה למקאם ביאת המזרחי. פעמים שהיא מקבילה לנובה סיכא - ספניול. לפעמים לנובה רמל מיא, לפעמים לנובה חיג'אז אל משרקי, לפעמים לנובה אל מיא, ולפעמים לנובה סיכא - ג'ירי. ולעיתים מקבילה הנובה אל איסבהאן, גם היא לנובה עיראק.		https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/transcoded/2/2b/Arabic-scale_bayati.ogg/Arabic-scale_bayati.ogg.mp3	שלושת רבעי, שלושת רבעי, טון, טון, חצי, טון טון.

במסורת יהודי מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שיר ידידות

במסורת הליטורגית של יהודי מרוקו נעשה שימוש נרחב בנובות, בעיקר ב-שירת הבקשות המרוקאית, המוסודרת לפי 11 ה"אלות" (נובות) הידועות במרוקו. יתירה מזאת, ישנם קטעי מוזיקה אנדלוסית שהשתמרו בעיקר אצל יהודי מרוקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא נובה בוויקישיתוף

הנובה האנדלוסית; הזמנה לפיוט
נובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הדגמות ונגינת הנובה האנדלוסית: https://youtube.com/playlist?list=PLqLeyhwWfYNCpLcAxEz7eLMdG-KUk_x6v&si=NYyjKRjsPNLq_O5l