נבחרת ארגנטינה בכדורגל
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | "לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים) | ||
| התאחדות | התאחדות הכדורגל הארגנטינאית | ||
| השתייכות | CONMEBOL | ||
|
דירוג פיפ"א (4 באפריל 2024) |
1  | ||
| - ניקוד פיפ"א | 1,858.00 | ||
| - דירוג שיא | 1 (נמדד במרץ 2007) | ||
| - דירוג שפל | 24 (נמדד באוגוסט 1996) | ||
| מאמן | ליונל סקאלוני | ||
| קפטן | ליונל מסי | ||
| מירב השערים | ליונל מסי (106) | ||
| מירב ההופעות | ליונל מסי (180) | ||
| אצטדיון ביתי | המונומנטל | ||
| האתר הרשמי | |||
| תלבושת | |||
| |||
| משחק בינלאומי ראשון | |||
 אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה  (מונטווידאו, אורוגוואי; 20 ביולי 1902) | |||
| הניצחון הכי גדול | |||
ארגנטינה 12 - 0 אקוודור  מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942 | |||
| ההפסד הכי גדול | |||
 צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958 אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959 ארגנטינה 0 - 5 קולומביה  בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993  בוליביה 6 - 1 ארגנטינה לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009  ספרד 6 - 1 ארגנטינה מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018 | |||
| גביע העולם בכדורגל | |||
| הופעות | 18 (הראשונה ב-1930) | ||
| ההישג הטוב | זכייה (3 פעמים; 1978, 1986, 2022) | ||
| קופה אמריקה | |||
| הופעות | 43 (הראשונה ב-1916) | ||
| ההישג הטוב | זכייה (15 פעמים) | ||
נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים (בספרדית: Selección de fútbol de Argentina) מייצגת את ארגנטינה מאז 1901 והיא אלופת העולם המכהנת. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת הנבחרות הטובות בעולם, ולזכותה שלוש זכיות בגביע העולם (1978, 1986 ו-2022), 15 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.
הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-1 בעולם, נכון ל-4 באפריל 2024; הניקוד הוא 1,858.00 - ללא שינוי לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.
מלך השערים של נבחרת ארגנטינה הוא ליונל מסי עם 106 שערים.[3][4] מסי הוא גם שיאן ההופעות בנבחרת (178).[3][4]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1894, והיא הוותיקה מבין התאחדויות הכדורגל באמריקה הדרומית ואחת הוותיקות בעולם.
השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה השתתפה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930 אי פעם, בו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שהוליכה 1:2 במחצית. השחקן הארגנטינאי גיז'רמו סטאבילה סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.
באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי. מלך שערי הטורניר, דומינגו טראסקוני, היה גם הוא ארגנטינאי.
ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים לאחר הפסד 3:2 לשוודיה.
לאחר מכן החלה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי ולא אפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שהנבחרת נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה להשתתף בגביע העולם רק ב-1958.
ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).
מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני, שלא דיבר ספרדית, נימק את החלטתו בכך שהתרשמותו הייתה שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.
הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.
1978–1993: עידן הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, ונעזרה ביתרון הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 1:3. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך שערי הטורניר.
החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.
דייגו ארמנדו מראדונה הודח ברגע האחרון מהסגל למונדיאל על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.
במונדיאל 1982 שנערך בספרד העיניים היו נשואות למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.
ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 2:3 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.
המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.
ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכות דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.
ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה במשך 28 השנים הבאות עד זכייתה בטורניר הקופה אמריקה ב-2021.
1993 ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.
בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.
במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק.
בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.
בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.
לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.
ב-2019 מונה ליונל סקאלוני למאמן הנבחרת. הוא הוליך את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה 2021 אחרי ניצחון בגמר על ברזיל 0–1 משער של אנחל די מריה ובכך זכתה הנבחרת בתואר ראשון מאז 1993. קפטן הנבחרת ליונל מסי זכה בתוארו הראשון במדיה, תוך כדי שהוא כובש ארבעה שערים (סיים כמלך השערים) ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר.
מונדיאל 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]
במונדיאל 2022, ארגנטינה הופתעה על ידי ערב הסעודית במשחקה הראשון בשלב הבתים עם הפסד 2:1, אך בהמשך ניצחה את מקסיקו ופולין (0–2 בשני המשחקים) והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. בשמינית הגמר ארגנטינה גברה על אוסטרליה 1-2 בזכות שערים של חוליאן אלברס וליונל מסי שכבש 5 שערים בטורניר ובכך עקף את שיאו של מראדונה עם 9 שערים בגביעי העולם. ברבע הגמר סיימה ארגנטינה בתיקו 2-2 עם הולנד וגברה עליה 3-4 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. בחצי הגמר הביסה ארגנטינה את קרואטיה 0-3 והעפילה למשחק הגמר. בגמר המונדיאל ניצחה ארגנטינה 2–4 בפנדלים את נבחרת צרפת וזכתה במונדיאל בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שהמשחק הסתיים בתוצאה 3-3. ליונל מסי הכריז שהגמר היה משחקו האחרון במונדיאלים.[5]
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה זכתה 15 פעמים בטורניר הקופה אמריקה והיא שיאנית הזכיות יחד עם אורוגוואי. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.
משנת 1993 עד שנת 2021 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.
נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).
גביע העולם בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1930 |
מקום שני | 5 | 4 | 0 | 1 | 18 | 9 |
 1934 |
סיבוב ראשון | 1 | 0 | 0 | 1 | 2 | 3 |
 1938 |
פרשה | ||||||
 1950
| |||||||
 1954
| |||||||
 1958 |
סיבוב ראשון | 3 | 1 | 0 | 2 | 5 | 10 |
 1962 |
סיבוב ראשון | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 |
 1966 |
רבע גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 4 | 2 |
 1970 |
לא העפילה | ||||||
 1974 |
סיבוב שני (רבע גמר) | 6 | 1 | 2 | 3 | 9 | 12 |
| 1978 |
מקום ראשון | 7 | 5 | 1 | 1 | 15 | 4 |
| 1982 |
סיבוב שני (רבע גמר) | 5 | 2 | 0 | 3 | 8 | 7 |
| 1986 |
מקום ראשון | 7 | 6 | 1 | 0 | 14 | 5 |
 1990 |
מקום שני | 7 | 2 | 3 | 2 | 5 | 4 |
 1994 |
שמינית גמר | 4 | 2 | 0 | 2 | 8 | 6 |
| 1998 |
רבע גמר | 5 | 3 | 1 | 1 | 10 | 4 |
  2002 |
סיבוב ראשון | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 |
| 2006 |
רבע גמר | 5 | 3 | 2 | 0 | 11 | 3 |
 2010 |
רבע גמר | 5 | 4 | 0 | 1 | 10 | 6 |
| 2014 |
מקום שני | 7 | 5 | 1 | 1 | 8 | 4 |
 2018 |
שמינית גמר | 4 | 1 | 1 | 2 | 6 | 9 |
 2022
|
מקום ראשון | 7 | 4 | 2 | 1 | 15 | 8 |
 2026
|
|||||||
| סה"כ | 18/22 | 88 | 47 | 17 | 24 | 152 | 101 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1916 |
מקום שני | 3 | 1 | 2 | 0 | 7 | 2 |
| 1917 |
מקום שני | 3 | 2 | 0 | 1 | 5 | 3 |
| 1919 |
מקום שלישי | 3 | 1 | 0 | 2 | 7 | 7 |
| 1920 |
מקום שני | 3 | 1 | 2 | 0 | 4 | 2 |
| 1921 |
מקום ראשון | 3 | 3 | 0 | 0 | 5 | 0 |
| 1922 |
מקום רביעי | 4 | 2 | 0 | 2 | 6 | 3 |
| 1923 |
מקום שני | 3 | 2 | 0 | 1 | 6 | 6 |
| 1924 |
מקום שני | 3 | 1 | 2 | 0 | 2 | 0 |
| 1925 |
מקום ראשון | 4 | 3 | 1 | 0 | 11 | 4 |
| 1926 |
מקום שני | 4 | 2 | 1 | 1 | 14 | 3 |
 1927 |
מקום ראשון | 3 | 3 | 0 | 0 | 15 | 4 |
| 1929 |
מקום ראשון | 3 | 3 | 0 | 0 | 9 | 1 |
| 1935 |
מקום שני | 3 | 2 | 0 | 1 | 8 | 5 |
| 1937 |
מקום ראשון | 6 | 5 | 0 | 1 | 14 | 5 |
| 1939 |
פרשה | ||||||
| 1941 |
מקום ראשון | 4 | 4 | 0 | 0 | 10 | 2 |
| 1942 |
מקום שני | 6 | 4 | 1 | 1 | 21 | 6 |
| 1945 |
מקום ראשון | 6 | 5 | 1 | 0 | 22 | 5 |
| 1946 |
מקום ראשון | 5 | 5 | 0 | 0 | 17 | 3 |
| 1947 |
מקום ראשון | 7 | 6 | 1 | 0 | 28 | 4 |
| 1949 |
פרשה | ||||||
| 1953
| |||||||
| 1955 |
מקום ראשון | 5 | 4 | 1 | 0 | 18 | 6 |
| 1956 |
מקום שלישי | 5 | 3 | 0 | 2 | 5 | 3 |
| 1957 |
מקום ראשון | 6 | 5 | 0 | 1 | 25 | 6 |
| 1959 |
מקום ראשון | 6 | 5 | 1 | 0 | 19 | 5 |
| 1959 |
מקום שני | 4 | 2 | 1 | 1 | 9 | 9 |
| 1963 |
מקום שלישי | 6 | 3 | 1 | 2 | 15 | 10 |
| 1967 |
מקום שני | 5 | 4 | 0 | 1 | 12 | 3 |
| 1975 | סיבוב ראשון | 4 | 2 | 0 | 2 | 17 | 4 |
| 1979 | סיבוב ראשון | 4 | 1 | 1 | 2 | 7 | 6 |
| 1983 | סיבוב ראשון | 4 | 1 | 3 | 0 | 5 | 4 |
| 1987 |
מקום רביעי | 4 | 1 | 1 | 2 | 5 | 4 |
| 1989 |
מקום שלישי | 7 | 2 | 3 | 2 | 2 | 4 |
| 1991 |
מקום ראשון | 7 | 6 | 1 | 0 | 16 | 6 |
| 1993 |
מקום ראשון | 6 | 2 | 4 | 0 | 6 | 4 |
| 1995 |
רבע גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 8 | 6 |
| 1997 |
רבע גמר | 4 | 1 | 2 | 1 | 4 | 3 |
 1999 |
רבע גמר | 4 | 2 | 0 | 2 | 6 | 6 |
| 2001 |
פרשה | ||||||
| 2004 |
מקום שני | 6 | 4 | 1 | 1 | 16 | 6 |
 2007 |
מקום שני | 6 | 5 | 0 | 1 | 16 | 6 |
| 2011 |
רבע גמר | 4 | 1 | 3 | 0 | 5 | 2 |
| 2015 |
מקום שני | 6 | 3 | 3 | 0 | 10 | 3 |
| 2016 |
מקום שני | 6 | 5 | 1 | 0 | 18 | 2 |
| 2019 |
מקום שלישי | 6 | 3 | 1 | 2 | 7 | 6 |
| 2021 |
מקום ראשון | 7 | 5 | 2 | 0 | 12 | 3 |
| 2024
|
העפילה | ||||||
| סה"כ | 43/47 | 202 | 127 | 42 | 33 | 474 | 182 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | השתתפה בתור | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 1992
|
זוכת קופה אמריקה 1991 | מקום ראשון | 2 | 2 | 0 | 0 | 7 | 1 |
| 1995
|
זוכת קופה אמריקה 1993 | מקום שני | 3 | 1 | 1 | 1 | 5 | 3 |
| 1997
|
לא העפילה | |||||||
| 1999
| ||||||||
| 2001
| ||||||||
| 2003
| ||||||||
| 2005
|
סגנית קופה אמריקה 2004 | מקום שני | 5 | 2 | 2 | 1 | 10 | 10 |
| 2009
|
לא העפילה | |||||||
| 2013
| ||||||||
| 2017
| ||||||||
| סה"כ | 3/10 | 10 | 5 | 3 | 2 | 22 | 14 | |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
הנבחרות הצעירות של ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנבחרת עד גיל 17[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17
הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).
הנבחרת עד גיל 20[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20
הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.
הנבחרת האולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).
שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-17 בנובמבר 2023.
- שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.[6]
שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שחקן | הופעות | שערים | שנים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | ליונל מסי | 180 | 106 | 2005–הווה |
| 2 | חאבייר מסצ'ראנו | 147 | 3 | 2003–2018 |
| 3 | חבייר זאנטי | 145 | 5 | 1994–2011 |
| 4 | אנחל די מריה | 136 | 29 | 2008–הווה |
| 5 | רוברטו אז'אלה | 115 | 7 | 1994–2007 |
| 6 | ניקולאס אוטמנדי | 109 | 6 | 2009–הווה |
| 7 | דייגו סימאונה | 106 | 11 | 1988–2002 |
| 8 | סרחיו אגוארו | 101 | 41 | 2006–2021 |
| 9 | אוסקר רוג'רי | 97 | 7 | 1983–1994 |
| 10 | סרחיו רומרו | 96 | 0 | 2009–2018 |
מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שחקן | שערים | הופעות | יחס | שנים |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ליונל מסי | 106 | 180 | 0.59 | 2005–הווה |
| 2 | גבריאל בטיסטוטה | 56 | 78 | 0.72 | 1991–2002 |
| 3 | סרחיו אגוארו | 41 | 101 | 0.41 | 2006–2021 |
| 4 | הרנן קרספו | 35 | 64 | 0.55 | 1995–2007 |
| 5 | דייגו מראדונה | 34 | 91 | 0.37 | 1977–1994 |
| 6 | גונסאלו היגוואין | 31 | 75 | 0.41 | 2009–2018 |
| 7 | אנחל די מריה | 29 | 136 | 0.21 | 2008–הווה |
| 8 | לואיס ארטימה | 24 | 25 | 0.96 | 1961–1967 |
| 9 | לאופולדו לוקה | 22 | 45 | 0.49 | 1975–1981 |
| דניאל פסארלה | 70 | 0.31 | 1976–1986 |
קפטנים שזכו בגביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שחקן | הופעות | שערים |
|---|---|---|---|
| 1978 | דניאל פסארלה | 70 | 22 |
| 1986 | דייגו מראדונה | 91 | 34 |
| 2022 | ליונל מסי | 180 | 106 |
מאמני הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקור:[7]
| שנים | מאמן | Pld | W | D | L | GF | GA | GD | W % | תארים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1921 | פדרו קלומינו[8] |
1 קופה אמריקה (1921) | ||||||||
| 1924–1925 | אנחל ואסקז |
13 | 6 | 6 | 1 | 19 | 9 | 10 | 46.15% | 1 קופה אמריקה (1925) |
| 1927–1928 | חוסה לאגו מילאן |
13 | 8 | 3 | 2 | 44 | 15 | 29 | 61.54% | 1 קופה אמריקה (1927) 1 מדליית כסף אולימפית (אמסטרדם 1928) |
| 1929–1930 | פרנסיסקו אולסאר, חואן חוסה טראמולה |
11 | 7 | 2 | 2 | 29 | 13 | 16 | 63.64% | 1 קופה אמריקה (1929) |
| 1934 | פליפה פסקוצ'י |
1 | 0 | 0 | 1 | 2 | 3 | -1 | 0% | |
| 1934–1937 | מנואל סיאונה |
10 | 7 | 1 | 2 | 20 | 8 | 12 | 70% | 1 קופה אמריקה (1937) |
| 1938–1939 | אנחל פרננדס רוקה |
4 | 3 | 0 | 1 | 11 | 6 | 5 | 75% | |
| 1939–1958 | גיז'רמו סטאבילה |
115 | 77 | 20 | 18 | 290 | 129 | 161 | 66.96% | 6 קופה אמריקה (1941, 1945, 1946, 1947, 1955, 1957) |
| 1959 | ויקטוריו ספינטו, חוסה באריירו, חוסה דלה טורה |
6 | 5 | 1 | 0 | 19 | 5 | 14 | 83.33% | 1 קופה אמריקה (1959) |
| חוסה מנואל מורנו |
5 | 2 | 1 | 2 | 11 | 13 | -2 | 40% | ||
| 1960 | גיז'רמו סטאבילה |
10 | 6 | 1 | 3 | 16 | 15 | 1 | 60% | 1 אליפות פאן-אמריקאית (1960) |
| 1960–1961 | ויקטוריו ספינטו |
10 | 5 | 3 | 2 | 23 | 12 | 11 | 50% | |
| 1961 | חוסה ד'אמיקו |
2 | 1 | 0 | 1 | 6 | 3 | 3 | 50% | |
| 1962 | חואן קרלוס לורנסו |
5 | 2 | 2 | 1 | 4 | 4 | 0 | 40% | |
| נסטור רוסי |
1 | 1 | 0 | 0 | 3 | 1 | 2+ | 100% | ||
| ג'ימי לופס |
2 | 1 | 1 | 0 | 2 | 1 | 1 | 50% | ||
| 1963 | הוראסיו טורס מרטינס |
8 | 4 | 1 | 3 | 20 | 17 | 3 | 50% | |
| חוסה ד'אמיקו |
2 | 1 | 0 | 1 | 6 | 3 | 3 | 50% | ||
| 1964–1965 | חוסה מריה מינלה |
15 | 9 | 5 | 1 | 31 | 8 | 23 | 60% | |
| 1965 | אוסוולדו סובלדיה |
1 | 0 | 1 | 0 | 1 | 1 | 0 | 0% | |
| 1966 | חואן קרלוס לורנסו |
6 | 2 | 2 | 2 | 5 | 6 | -1 | 33.33% | |
| 1967 | ג׳ים לופס |
5 | 4 | 0 | 1 | 12 | 3 | 9+ | 80% | |
| כרמלו פראונה |
2 | 0 | 0 | 2 | 1 | 3 | -2 | 0% | ||
| 1967–1968 | רנאטו צ׳זריני |
5 | 1 | 1 | 3 | 5 | 8 | -3 | 20% | |
| 1968 | חוסה מריה מינלה |
8 | 2 | 3 | 3 | 13 | 13 | 0 | 25% | |
| 1969 | אומברטו מאסקיו |
4 | 1 | 3 | 0 | 4 | 3 | 1 | 25% | |
| אדולפו פדרנרה |
4 | 1 | 1 | 2 | 4 | 6 | -2 | 25% | ||
| 1970–1972 | חואן חוסה פיצוטי |
23 | 10 | 8 | 5 | 35 | 28 | 7 | 43.48% | |
| 1972–1973 | אומר סיבורי |
15 | 8 | 4 | 3 | 28 | 18 | 10 | 53.33% | |
| 1974 | ולדיסלאו קאפ |
10 | 3 | 3 | 4 | 15 | 19 | -4 | 30% | |
| 1974–1983 | ססאר לואיס מנוטי |
81 | 43 | 20 | 18 | 156 | 82 | 74 | 53.09% | 1 גביע העולם בכדורגל (1978) |
| 1983–1990 | קרלוס בילארדו |
83 | 28 | 31 | 24 | 91 | 77 | 14 | 33.73% | 1 גביע העולם בכדורגל (1986) |
| 1990–1994 | אלפיו באסילה |
48 | 25 | 17 | 6 | 75 | 44 | 31 | 52.08% | 2 קופה אמריקה (1991, 1993) 1 גביע הקונפדרציות (1992) 1 פיינליסימה (1993) |
| 1994–1998 | דניאל פסארלה |
55 | 32 | 13 | 10 | 98 | 42 | 56 | 58.18% | |
| 1999–2004 | מרסלו ביילסה |
69 | 43 | 16 | 10 | 127 | 61 | 66 | 62.32% | |
| 2004–2006 | חוסה פקרמן |
27 | 14 | 7 | 6 | 50 | 33 | 17 | 51.85% | |
| 2006–2008 | אלפיו באסילה |
28 | 14 | 8 | 6 | 44 | 25 | 19 | 50% | |
| 2008–2010 | דייגו מראדונה |
24 | 18 | 0 | 6 | 47 | 27 | 20 | 75% | |
| 2010–2011 | סרחיו בטיסטה |
17 | 8 | 6 | 3 | 30 | 17 | 13 | 47.06% | |
| 2011–2014 | אלחנדרו סאבלה |
41 | 26 | 10 | 5 | 76 | 33 | 43 | 63.41% | |
| 2014–2016 | חרארדו מרטינו |
29 | 19 | 7 | 3 | 66 | 18 | 48 | 65.52% | |
| 2016–2017 | אדגרדו באוסה |
8 | 3 | 2 | 3 | 9 | 10 | -1 | 37.5% | |
| 2017–2018 | חורחה סמפאולי |
15 | 7 | 4 | 4 | 27 | 21 | 6 | 46.67% | |
| 2018– | ליונל סקאלוני |
57 | 37 | 15 | 5 | 113 | 35 | 78 | 64.91% | 1 קופה אמריקה (2021) 1 פיינליסימה (2022) 1 גביע העולם בכדורגל (2022) |
סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגל הנבחרת לקראת צמד משחקי הידידות נגד פנמה וקוראסאו. ההופעות והשערים מעודכנים ל-29 במרץ 2023. לאחר המשחק נבחרת קוראסאו.
שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוף שנות ה-80, שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני העשורים הראשונים של שנות ה-2000 והדור הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיאים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הניצחון הגבוה ביותר: 12–0 נגד אקוודור, (22 בינואר 1942, קופה אמריקה 1942)
- ההפסד הגבוה ביותר: 1–6 נגד צ'כוסלובקיה (15 ביוני 1958, מונדיאל 1958)
- רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד: 36 (27 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו. 2 ביולי 2019–22 בנובמבר 2022)
- רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון: 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים.10 ביולי 1989–8 במאי 1990)
- רצף הניצחונות הארוך ביותר: 9 (29 בינואר 1941–25 בינואר 1942)
- רצף ההפסדים הארוך ביותר: 3
- ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
- ליונל מסי הוא שיאן ההופעות במשחקי הגביע העולמי עם 26 הופעות.
- ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים. והוא גם הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 13 שערים.
- גבריאל בטיסטוטה הוא השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
- במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
- ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990: 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
- חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
- ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת ארגנטינה בכדורגל- נתוני נבחרת ארגנטינה באתר הרשמי של מונדיאל 2018
נבחרת ארגנטינה בכדורגל, ברשת החברתית פייסבוק
נבחרת ארגנטינה בכדורגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נבחרת ארגנטינה בכדורגל, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
- ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
- ^ 1 2 תיעוד הופעות ליאונל מסי במדי נבחרת ארגנטינה, מאת רוברטו ממרוד. נבדק ב-2 באוקטובר 2023, באותו זמן היה מעודכן ל-14 ביולי 2023.
- ^ 1 2 תוצאת משחק ארגנטינה - אקוודור במוקדמות גביע העולם 2026 באתר פיפ"א. נכון ל-2 באוקטובר 2023, המשחק הזה לא מתועד ברשימה של רוברטו ממרוד.
- ^ Matias Grez, Lionel Messi confirms final will be last World Cup game ever as Argentina overpowers Croatia 3-0, CNN, 2022-12-13 (באנגלית)
- ^ Argentina national football team statistics and records: appearances, www.11v11.com
- ^ "ARGENTINA NATIONAL TEAM ARCHIVE". Rec.Sport.Soccer Statistics Foundation.
- ^ Entrenadores campeones de la Copa América con la Celeste y Blanca
| כדורגל בארגנטינה
| ||
|---|---|---|
| ניהול | התאחדות הכדורגל הארגנטינאית • קבוצות • אצטדיונים • תחרויות | |
| תחרויות ליגה | הליגה הראשונה • ליגה שנייה • ליגה שלישית (מטרופוליטנה) • ליגה שלישית (פדראל) • הליגה הרביעית (מטרופוליטנה) • הליגה הרביעית (פדראל) • הליגה החמישית | |
| תחרויות גביע | גביעים לאומיים בעבר ובהווה • גביע ארגנטינה • הסופר קאפ הארגנטינאי • גביע הליגה הארגנטינאית • טרופאו דה קמפאונס | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • עד גיל 20 • עד גיל 17 • נבחרת הנשים | |
| נבחרות הכדורגל של אמריקה הדרומית (CONMEBOL) | |
|---|---|
|