נארה (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 יפן | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ | הונשו | ||
| מושל | שוגו אראי | ||
| רשות מחוקקת |
האסיפה המחוזית של נארה  | ||
| בירת המחוז | נארה | ||
| על שם |
Nara | ||
| שטח | 3,691.09 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
הר האקיו | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 1,319,305 (1 במרץ 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 378.43 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 34°41′07″N 135°49′59″E / 34.685194444444°N 135.83294444444°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
| www.pref.nara.jp | |||
  | |||
מחוז נארה (ביפנית: Nara-ken ;奈良県) הוא מחוז באי הונשו, יפן. בירת המחוז היא העיר נארה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור מחוז נארה הוא אחד העתיקים בהיסטוריה היפנית. מחוז נארה הנוכחי נוצר ב-1887, כשנפרד ממחוז אוסקה, ושמו שונה מנחלת יאמטו.
עד תקופת נארה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור היה ידוע כמרכז פוליטי עוד במאות השלישית ורביעית, ושליטיו שאפו לאחד את כל יפן. בתקופות מאוחרות יותר הוקמו באזור מחוז נארה מספר בירות קיסריות, שנבנו לפי הדגם של הבירות הסיניות של אותה עת, בתבנית שתי וערב.
חצר הקיסר טיפחה קשרים עם שושלת סווי ועם שושלת טאנג מסין, ושלחה תלמידים כדי ללמוד את התרבות הגבוהה של סין. במאה ה-7 הגיעו לנארה מהגרים רבים, רבים מהם מחצי האי הקוריאני
תקופת נארה ותקופת הייאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 784 העביר הקיסר קאמו את הבירה לנגאוקה-קיו בנחלת ימשירו, ועשור לאחר מכן להייאן קיו, ובכך נפתחה תקופת הייאן. על מעבר הבירה, שמרה נארה על השפעתה הפוליטית, ולקראת סוף התקופה הורה המצביא טאירה נו קיומורי לבנו לדכא את יריביו הפוליטיים בנארה, שנתמכו על ידי הקיסר. בתגובה העלה בנו את המקדשים טודאי-ג'י וקופוקו-ג'י באש ב-1180, ובכך חיסל את המרכז הפוליטי בנארה.
עם עליית מינמוטו נו יוריטומו לכס השוגון ותחילת תקופת קמקורה, נהנה המחוז מתמיכת השליט החדש. מקדש קופוקו-ג'י, שהיה מקדש הבית של בית פוג'יווארה, הפך למקדש הראשי של נחלת יאמטו, ומסביב למקדש זה ולטודאי-ג'י החלה להתפתח עיירה.
ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת שתי החצרות הקיסריות, שהחלה ב-1336, הביאה חוסר יציבות לנארה. בעוד הקיסר גו-דאיגו בחר את מקום מושבו ביושינו, התגלעה בקופוקו-ג'י מחלוקת לגבי המועמד לכס הקיסר. לאחר כניעת הענף הדרומי ב-1392 שב השקט לנארה, אך המאבק החליש את המקדש, והכוח החל לעבור לסמוראים, שהחלו לכבוש לעצמם שטחים.
תקופות סנגוקו ואדו עד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת סנגוקו נשאבה נחלת יאמטו ללחימה. טודאי-ג'י שוב נשרף ב-1567, כשמצונאגה הישהידה כבש את הנחלה מידי משפחת מיושי, ולאחר מכן קיבל אותה באופן רשמי מאודה נובונאגה. בהמשך החליפה הנחלה מספר ידיים עד שלבסוף הייתה תחת שליטת שוגונות טוקוגאווה, בעוד השוגון שולט ישירות בעיר נארה, ודאימיו אחרים שולטים על האזורים האחרים של הנחלה. במאה ה-18 החלו להתפתח בנחלה תעשייה ומסחר, שנכללה בכלכלת אוסקה, שהייתה הבירה הכלכלית של יפן באותה עת. הקשר הכלכלי בין נראה ואוסקה ממשיך אף כיום, שכן רבים מתושבי נארה עובדים ולומדים באוסקה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוז נארה מהווה חלק ממישור קנסאי, והוא שוכן במרכז חצי האי קיאי. אין למחוז גישה לים והוא גובל במחוז וקאיאמה ובאוסקה במערב, במחוז קיוטו בצפון, ובמחוז מיאה במזרח. מרבית שטח המחוז הוא הררי, ורק 23% מהשטח הכולל מיושב. 17% שטח המחוז מוקדש לפארקים לאומיים.
במרכז המחוז עובר הקו הטקטוני של מרכז יפן, החוצה את המחוז ממזרח למערב, לאורך נהר יושינו. החלק הצפוני של הקו פעיל מאוד, ופעילות טקטונית עדיין מעצבת את טופוגרפיה של האזור. בחלק הדרומי של הקו שוכנים הרי קיאי, החולשים על כ-60% משטח המחוז. במערב מפריד רכס אובקו בין נארה לווקאיאמה, ובמזרח מפריד בין נארה למיאה רכס דאיקו, ובו הר אודאיגהארה, שבו שוכנים חלק מהאתרים הקדושים ודרך העולים לרגל ברכס הרי קיאי, המהווה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחוז נארה 12 ערים:
|
|
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת מחוז נארה מתבססת בעיקר על תעשייה, שירותים ונדל"ן, אך תיירות היא אחת מהתעשיות החשובות של המחוז. במחוז שוכנים שלושה אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו: המונומנטים ההיסטוריים של נארה העתיקה, האתרים הקדושים ודרך העולים לרגל ברכס הרי קיאי והמונומנטים בודהיסטיים באזור הוריו-ג'י.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נארה (ביפנית)
נארה, ברשת החברתית פייסבוק- נארה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נארה (יפן : מחוז), דף שער בספרייה הלאומית- האתר הרשמי של מחוז נארה
| מחוזות יפן
| ||
|---|---|---|
| חבל הוקאידו | הוקאידו (סאפורו) | 
|
| חבל טוהוקו | אאומורי (אאומורי) • איווטה (מוריאוקה) • מיאגי (סנדאי) • אקיטה (אקיטה) • יאמאגטה (יאמאגטה) • פוקושימה (פוקושימה) | |
| חבל קאנטו | איבראקי (מיטו) • טוצ'יגי (אוצונומיה) • גונמה (מאבאשי) • סאיטאמה (סאיטאמה) • צ'יבה (צ'יבה) • מחוז טוקיו (טוקיו) • קנאגאווה (יוקוהמה) | |
| חבל צ'ובו | ניאיגטה (ניאיגטה) • טויאמה (טויאמה) • אישיקווה (קנאזווה) • פוקואי (פוקואי) • יאמאנאשי (קופו) • נאגנו (נאגנו) • גיפו (גיפו) • שיזואוקה (שיזואוקה) • אאיצ'י (נגויה) | |
| חבל קנסאי | מיאה (צו) • שיגה (אוצו) • קיוטו (קיוטו) • אוסקה (אוסקה) • היוגו (קובה) • נארה (נארה) • וקאיאמה (וקאיאמה) | |
| חבל צ'וגוקו | טוטורי (טוטורי) • שימאנה (מצואה) • אוקיאמה (אוקיאמה) • הירושימה (הירושימה) • ימאגוצ'י (ימאגוצ'י) | |
| חבל שיקוקו | טוקושימה (טוקושימה) • קאגווה (טקמאצו) • אהימה (מצויאמה) • קוצ'י (קוצ'י) | |
| חבל קיושו | פוקואוקה (פוקואוקה) • סאגה (סאגה) • נגסאקי (נגסאקי) • קוממוטו (קוממוטו) • אויטה (אויטה) • מיאזאקי (מיאזאקי) • קגושימה (קגושימה) • אוקינאווה (נהה) | |
| טוקיו | ||
| טוקיו | מטרופולין טוקיו • 23 הרבעים של טוקיו | |