נאו-פשיזם

נאו-פשיזם (באנגלית: Neo-fascism) היא אידאולוגיה המשתייכת לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה וכוללת רעיונות מתוך אידאולוגיית הפשיזם. המונח "נאו-פשיזם" יכול לתאר קבוצות המביעות הערצה לבניטו מוסוליני ולתקופת איטליה הפשיסטית או מנהיגים ומשטרים פשיסטיים אחרים. נאו-פשיזם מתאפיין לרוב בלאומנות, מדיניות של נייטיביזם ואנטי-הגירה, אנטי-קומוניזם והתנגדות לדמוקרטיה פרלמנטרית ולדמוקרטיה ליברלית. מבחינה פוליטית, קבוצות נאו-פשיסטיות מזוהות עם הימין הקיצוני.^[1]^[2]

האשמות שקבוצה מסוימת היא נאו-פשיסטית יכולות לעורר תגובות חריפות, במיוחד כאשר המונח משמש ככינוי גנאי לעמדות פוליטיות, בדומה לכינוי הגנאי "פשיסט". משטרים אחדים של התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה כונו "נאו-פשיסטיים" בשל טבעם האוטוריטרי, וההשפעות הפשיסטיות על האידאולוגיות והטקסים שניהלו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פשיזם באירופה

על פי ז'אן-איב קאמי וניקולס לבורג, התנועה הנאו-פשיסטית התחילה לקבל תאוצה ב-1942, לאחר שגרמניה הנאצית פתחה במבצע ברברוסה והחליטה לכוון את התעמולה שלה על רקע פרו-אירופאי. אירופה הפכה אז למיתוס ולאוטופיה של הנאו-פאשיסטים, שזנחו תיאוריות קודמות של אי-שוויון גזעי במסגרת הגזע הלבן וחלקו עמדה משותפת של לאומניות לאחר מלחמת העולם השנייה.^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Beast Reawakens by Martin A. Lee, (New York: Little, Brown and Company, 1997, ISBN 0-316-51959-6)
Fascism (Oxford Readers) by Roger Griffin, 1995, ISBN 0-19-289249-5
Fascism in Britain: A History, 1918-1985 by Richard C. Thurlow (Olympic Marketing Corp, 1987, ISBN 0-631-13618-5)
Fascism Today: A World Survey by Angelo Del Boca (Pantheon Books, 1st American edition, 1969)
Free to Hate: The Rise of the Right in Post-Communist Eastern Europe by Paul Hockenos (Routledge; Reprint edition, 1994, ISBN 0-415-91058-7)
The Dark Side of Europe: The Extreme Right Today by Geoff Harris, (Edinburgh University Press; New edition, 1994, ISBN 0-7486-0466-9)
The Far Right in Western and Eastern Europe by Luciano Cheles, Ronnie Ferguson, and Michalina Vaughan (Longman Publishing Group; 2nd edition, 1995, ISBN 0-582-23881-1)
The Radical Right in Western Europe: A Comparative Analysis by Herbert Kitschelt (University of Michigan Press; Reprint edition, 1997, ISBN 0-472-08441-0)
Shadows Over Europe: The Development and Impact of the Extreme Right in Western Europe edited by Martin Schain, Aristide Zolberg, and Patrick Hossay (Palgrave Macmillan; 1st edition, 2002, ISBN 0-312-29593-6)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא נאו-פשיזם בוויקישיתוף

ליאור פרידמן, לפי ההיסטוריון רוברט פקסטון, הפשיזם יכול לחזור, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
זאב שטרנהל, נאו-פשיזם בסוף המאה ה-20, "סביבות", חוברת 33, דצמבר 1994
נאו-פשיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Roger Griffin, "Interregnum or Endgame?: Radical Right Thought in the ‘Post-fascist’ Era," The Journal of Political Ideologies, vol. 5, no. 2, July 2000, pp. 163-78
^ ‘Non Angeli, sed Angli: the neo-populist foreign policy of the "New" BNP', in Christina Liang (ed.) Europe for the Europeans: the foreign and security policy of the populist radical right (Ashgate, Hampshire, 2007). ISBN 0754648516

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Roger Griffin, "Interregnum or Endgame?: Radical Right Thought in the ‘Post-fascist’ Era," The Journal of Political Ideologies, vol. 5, no. 2, July 2000, pp. 163-78

[2] ‘Non Angeli, sed Angli: the neo-populist foreign policy of the "New" BNP', in Christina Liang (ed.) Europe for the Europeans: the foreign and security policy of the populist radical right (Ashgate, Hampshire, 2007). ISBN 0754648516

[1]

[2]