מתן שמות לכוכבי שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוכב השביט שביט מקנוט, קרוי על שם המגלה רוברט מקנוט. השביט מזוהה גם כשביט הגדול של 2007 ויש לו זיהוי ייעודי C/2006 P1.

במהלך ההיסטוריה, כוכבי השביט נצפו בשמיים, ויש תיעוד של מעברם. עם זאת, לאורך השנים, השתמשו במספר שיטות שונות כדי להעניק שם לכוכבי השביט. כתוצאה מכאן, יש מספר רב של כוכבי שביט המוכרים ביותר משם אחד.

השיטה הראשונה הנפוצה הייתה זיהוי כוכבי השביט לפי השנה בה הם נראו. לדוגמה, כוכב השביט הראשון המתועד שהתגלה על ידי טלסקופ, נקרא בתחילה כוכב השביט הגדול של 1680 (היום ידוע גם ככוכב שביט קירך, על שם האסטרונום הגרמני גוטפריד קירך (אנ')).

מאוחר יותר התפתחה נורמה של לתת שם לכוכבי השביט לפי האנשים המזוהים עם גילויים, כמו שביט הייל-בופ, או על שם אלו שביצעו את המחקר הראשון המקיף על כוכב השביט, כמו שביט האלי.

עם התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, ועלייה משמעותית במספר כוכבי השביט שהתגלו, נוצר צורך לאפיין שיטה חדשה לזיהוי כוכבי השביט. שיטה זו זיהתה את כוכב השביט לפי מועד הפריהליון של מסלולו והסדר שבו הוא עבר אותו מוסכמה זו הייתה בשימוש עד שנת 1994, שבה, לאחר עלייה משמעותית בגילוי וצורך לאפיון מחדש פותחה מוסכמה בינלאומית חדשה. השיטה הנוכחית נותנת זיהוי לפי סוג המסלול ולפי זמן גילוי כוכב השביט (לדוגמה C/2012 S1). האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הוא היחיד שאחראי על מתן שמות לכוכבי שביט וסיווגים באופן רשמי.

כוכבי שביט המזוהים לפי שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב השביט הגדול של ינואר 1910, הנקרא לפי התאריך בו הוא הופיע

בעבר, לפני שהייתה שיטה מוסכמת להענקת שמות לגופים שמימיים, היו נקראים כוכבי השביט במגוון דרכים. לפני המאה ה-20 רוב כוכבי השביט זוהו לפי השנה שהם הופיעו, לדוגמה "כוכב השביט של 1702" (אנ').

כוכבי שביט בהירים במיוחד וגרמו לעניין הקהל הרחב, מעבר לקהילת האסטרונומיה, נקראו "אדירים", לדוגמת "כוכב השביט הגדול של 1680" או "כוכב השביט הגדול של 1882". אם היה יותר מכוכב שביט כזה במהלך שנה קלנדרית, נוסף לשם את שם החודש בו הוא הופיע כמו "כוכב השביט הגדול של ינואר 1910", (אנ').

כוכב השביט הגדול של 1577 אשר נראה מעל פראג ב-12 ביולי 1577, חריטה מאת יירי דשיצקי

כוכבי שביט הנקראים על שם אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מכוכבי השביט המוקדמים המוזכרים בהיסטוריה הוא כוכב השביט של הקיסר (Caesar's Comet) הנקרא על שם יוליוס קיסר. שביט זה נצפה במשך 7 ימים, ונראה זמן קצר לאחר רציחתו. בהירותו ונראתו של כוכב שביט זה הביא לפרשנות על הפיכתו לאל של יוליוס קיסר.

מתן שמות על שם החוקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט האלי, הנקרא על שם אדמונד האלי, הראשון שחישב את מסלולו. השביט מסומל רשמית בתור 1P/האלי ו-1P/1682 Q1.

לאחר שהאסטרונום אדמונד האלי הוכיח כי כוכבי השביט של 1531, 1607, 1682 הם בעצם אותו כוכב שביט והצליח לחזות בהצלחה את חזרתו ב-1759, שביט זה נודע כ"שביט האלי" לאחר מותו.

בצורה דומה, שני השביטים הבאים אשר מסלולם חושב להיות מחזורי, נודעו על שם האסטרונומים שחישבו את מסלולם ולא על שם מי שגילה אותם - שביט אנקה (אנ') על שם המתמטיקאי והאסטרונום יוהאן אנקה (אנ') ושביט ביאלה על שם ויליאם ביאלה (אנ').

עם חלוף הזמן כוכבי שביט מחזוריים היו נקראים על שם המגלים ואילו שהופיעו רק פעם אחת נקראו על פי השנה בה הם נצפו.

מתן שמות על פי המגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט הולמס, קרוי על המגלה אדווין הולמס (אנ') שמו הרשמי הוא 17P/הולמס.

כוכב השביט הראשון אשר נקרא אחר מי שגילה אותו ולא מי שחישב את מסלולו הוא שביט פיי (השביט הרביעי המחזורי שנתגלה (אנ')), השביט נתגלה ב-1843 על ידי Hervé Faye ונקרא על שמו.

עם תחילת המאה ה-20 נוהג זה נעשה נפוץ ועדיין קיים. כוכב שביט יכול להקרא על שם עד שלושה מגלים, העובדים יחדיו או שגילו אותו בנפרד זה מזה. לדוגמה כוכב השביט צ'וריומוב-גרסימנקו אשר גילו אותו בתצפיות שונות בלתי תלויות באותו זמן, או שביט סוויפט-טאטל, שהתגלה בנפרד על ידי לואיס סוויפט ב-16 ביולי 1862 ועל ידי הוראס טאטל ב-19 ביולי 1862.

בשנים האחרונות שביטים רבים התגלו בשיתוף פעולה של צוותים גדולים של אסטרונומים. במקרים אלו השביט המתגלה יקרא על שם הפרויקט או הטלסקופ שבו התגלה כוכב השביט. לדוגמה C/2011 L4 (פאנסטארס) נקרא על שם הטלסקופ בו הוא התגלה. לדוגמה, 160P / LINEAR התגלה על ידי פרויקט LINEAR (תוכנית לינקולן לגילוי גופים קרובי ארץ) (אנ'). השביט IRAS-Araki-Alcock (אנ'), אשר נכון ל-2017, כוכב השביט שהכי התקרב לכדור הארץ, התגלה באופן עצמאי על ידי צוות טלסקופ החלל IRAS ואסטרונומים חובבים גניצ'י אראקי וג'ורג' אלקוק.

בעבר כאשר מספר כוכבי שביט התגלו על ידי אותו אדם, או קבוצת אנשים, היה נוסף מספר סידורי לשמות המגלים (עבור כוכבי שביט תקופתיים). לדוגמה: כוכב השביט שומייקר-לוי 9 הוא הכוכב השביט התשיעי שהתגלה על ידי יוג'ין שומייקר, קרוליין שומייקר ודייוויד לוי.

נכון ל-2017, לא מקפידים על אבחנה זו לאור כמות התגליות הרבות של הטלסקופים (לדוגמה PanSTARRS או ISON) לכן היום המספור השיטתי לפי המוסכמה הבינלאומית הוא המבחין בין האסטרואידים.

מוסכמה בינלאומית לזיהוי כוכבי שביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הזיהוי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1994, עם גילוי השביט היו נותנים זיהוי זמני המורכב משנת התגלית ואות המציינת את סדר הגילוי באותה שנה.

לדוגמה שביט בנט (Bennet) היה השביט התשיעי שהתגלה בשנת 1969 ולכן קיבל את הזיהוי 1969i. לאחר שיש מספיק תצפיות לזיהוי המסלול כי לחשב את הפריהליון שלו, הוא קיבל זיהוי לפני שנת הפריהליון ואחריו ספרות המציינות את הסדר של מעבר הפריהליון. כך 1969i שינה את שמו לכוכב שביט 1970II כיוון שהוא השביט השני שעבר פריהליון בשנת 1970.

השיטה הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

C/2004 Q2, השביט השני שהתגלה בחצי השני של אוגוסט 2004. ידוע גם בשם שביט מכהולץ על שם האסטרונום דונלד מכהולץ

הגידול בזיהוי כוכבי שביט והזמן החולף בין התצפיות הראשונות לחישוב המסלול וקביעת מועד הפריהליון הביא לשינוי מוסכמות. כתוצאה מכך, בשנת 1994 האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר שיטה חדשה למתן שמות של כוכבי השביט.

הזיהוי של כוכבי השביט נקבע לפי השנה בה הם נתגלו ולאחריה אות המציינת את חצי החודש שבו נתגלה ומספר המציין את סדר הגילוי בתקופה זו (באופן הזהה לזיהוי אסטרואידים), כך למשל השביט הרביעי שהתגלה במחצית השנייה של חודש פברואר 2006 יקבל את הזיהוי 2006 D4.

לזיהוי מתווספת קידומת של אות המציינת את אופיו של שביט:

  • P/ מציין כוכב שביט מחזורי (מחזורי מוגדר ככל כוכב שביט עם מסלול בעל זמן מחזור של פחות מ-200 שנים או שיש תצפיות מאושרות ממעבר פריהליון קודם).[1]
  • C/ מציין שכוכבי שביט שאינם מחזוריים (מחזורי לפי ההגדרה הקודמת).
  • X/ מצביע על כוכב שביט אשר אין תיעוד אמין על מסלולו (בדרך כלל, שביט המוזכר במקורות היסטוריים)
  • D/ מציין כוכב שביט שנעלם, התפרק, או אבד.
  • A/ מציין אובייקט שזוהה בטעות ככוכב שביט, אבל הוא למעשה אסטרואיד או כוכב לכת מינורי.
  • I/ הוא גוף המגיע מחוץ למערכת השמש[2]

לדוגמה, שביט הייל-בופ מזוהה כ-C/1995 O1 (שביט מחזורי, הראשון שהתגלה בחצי השני של חודש יולי 1995). לאחר שיש יותר ממעבר פריהליון אחד אשר נצפה ומתועד, ניתן מספר המעיד על סדר גילויים. כך שביט האלי, שהוא כוכב השביט הראשון המזוהה כשביט מחזורי, יש את הזיהוי של 1P/1682 Q1.[1]

כוכבי שביט שהם גופים אשר הגיעו מחוץ למערכת השמש גם יכולים להיות מזוהים לפי השיטה הנוכחית, וגם לקבל שם ייעודי. הדוגמה הראשונה היה אומואמואה, אשר קיבל את הזיהוי הרשמי 1I/2017 U1 ('Oumuamua).

שילוב עם שיטת זיהוי אסטרואידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעמים לא ברור מתצפיות ראשוניות אם הגוף שהתגלה הוא כוכב שביט או אסטרואיד (אשר יקבל זיהוי של ה-Minor Planet Center כ-גופים קטנים במערכת השמש).

כל גוף שמימי שבהתחלה סווג כאסטרואיד ותוקן לכוכב שביט משלב את הזיהוי הראשוני לתוך הזיהוי של כוכב שביט. לדוגמה, P/2004 EW38 (Catalina–LINEAR).

במקרים אחרים, במידה ואסטרואיד ידוע מראה מאפיינים של כוכב שביט (כמו זנב או קומה), הוא יהיה מסווג תחת שתי השיטות ככוכב שביט וכאסטרואיד.

נכון ל-2017 יש רק שבעה גופים המזוהים ככוכב שביט וכאסטרואיד, 2060 כיירון (ידוע גם כ95P/כיירון), 4015 ווילסון–הרינגטון (107P/ווילסון–הרינגטון), 7968 אלסט–פיזארו (133P/אלסט–פיזארו), 60558 Echeclus (174P/Echeclus), 118401 LINEAR (176P/LINEAR), 323137 2003 BM80 (282P/2003 BM80) ו- 300163 2006 VW139 (288P/2006 VW139).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Cometary Designation System". Minor Planet Center. נבדק ב-2017-11-21.
  2. ^ NEW DESIGNATION SCHEME FOR INTERSTELLAR OBJECTS M.P.E.C. 2017-V17, מתאריך 6 בנובמבר 2017