מתי פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתי פרידמן
לידה 10 באוקטובר 1977 (בן 46)
כ"ח תשרי התשלח
טורונטו, קנדה
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, William Lyon Mackenzie Collegiate Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה מדיני-פוליטי
פרסים והוקרה פרס יצחק שדה לספרות צבאית
mattifriedman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתי פרידמן (נולד ב-10 באוקטובר 1977) הוא סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן נולד בטורונטו שבקנדה ב-1977, ועלה לישראל כשהיה בן 17, בשנת 1995. כחייל שירת כלוחם ומפקד בפלוגת נ"ט של חטיבת הנח"ל[1]. במסגרת השירות הוצב במוצב דלעת בגזרה המזרחית בדרום לבנון, דבר שהשפיע רבות על כתיבתו ועל המשך דרכו העיתונאית[2]. לאחר שירותו הצבאי למד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים[3].

שימש כתב של סוכנות הידיעות הבינלאומית AP, של המגזין "ג'רוזלם ריפורט" ושל אתר החדשות The Times of Israel[4].

במסגרת עבודתו העיתונאית שהה, בין השאר, בלבנון, מרוקו, קהיר, וושינגטון, מוסקבה וגאורגיה.

כתבותיו פורסמו במקורות רבים, בין היתר: וול סטריט ג'ורנל, הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט.

כיום הוא עצמאי ומתמקד בכתיבת ספרים. הוא מתגורר בירושלים ואב לארבעה[5].

באוגוסט 2014 פרסם פרידמן את המאמר: An Insider’s Guide to the Most Important Story on Earth[6] במגזין "טאבלט". המאמר זכה ללמעלה מ-60 אלף שיתופים. המאמר מנתח את האופן בו התקשורת העולמית סיקרה את המלחמה בעזה. מאמר זה מנסה להאיר את הכישלון רחב הממדים של הסיקור התקשורתי העולמי של המלחמה בעזה והוא אחד ההישגים המפתיעים בקריירה של פרידמן. בין היתר טוען פרידמן במאמר שהסכסוך הישראלי־פלסטיני מקבל ממדים מנופחים לחלוטין ביחס לגודלו ולחשיבותו, ושהאדרתו גורמת להצגה של ישראל באור שלילי מאוד, באופן שתורם לביסוס מעמדה כמחרחרת צרות מהגדולות בעולם. פרידמן טוען כי העולם לא מגיב לאירועים כפי שהם מתרחשים, אלא לדרך שבה הם מתוארים בתקשורת[7].

המאמר תורגם למספר שפות נוספות, בהן עברית[8]. מאמר המשך התפרסם במגזין האמריקני האטלנטיק[9].

באפריל 2020 שודרה בכאן 11 הסדרה שיצר (ביחד עם ישראל רוזנר), מלחמה בלי שם. הסדרה עוסקת בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון, שמעולם לא כונתה "מלחמה", וסוקרת את 18 השנים שלאחר מלחמת לבנון הראשונה[10].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו יצאו לאור לראשונה באנגלית ולאחר מכן תורגמו לעברית ולשפות רבות נוספות.

ספרו הראשון, תעלומת הכתר, זכה בפרסים רבים: בשנת 2014 בפרס Sami Rohr, מדליית Sophie Brody של איחוד הספריות האמריקאי, פרס הספרות היהודית בקנדה, ואחרים. "תעלומת הכתר הוא סיפור אמיתי על הולכת שולל, על אובססיה ואמונה ועל אוצר תרבותי ורוחני יוצא דופן"[4]. הספר יצא לאור בישראל, אוסטרליה, הולנד, צרפת, גרמניה, צ'כיה, רוסיה ודרום קוריאה.

ספרו השני, דלעת, זכה גם הוא בפרסים ובין היתר נבחר באתר אמזון בין עשרת הספרים הטובים לשנת 2016[5]. באוקטובר 2017 זכה הספר דלעת בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]