מתיל ברומיד

מתיל ברומיד


כללי
נוסחה כימית	C H₃Br
שמות אחרים	ברומומתאן; מונוברומומתאן
מסה מולרית	94.94g/mol
מראה	גז חסר צבע בעל ריח של כלורופורם
מספר CAS	[74-83-9]
פיזי
נקודת התכה	93.66- C°
נקודת רתיחה	3.56 C°
צפיפות	3.974 g/l
מסיסות	15.22 gr/l

מתיל ברומיד (מכונה גם ברומומתאן) נוסחתו הכימית: $\ \mathrm {CH_{3}Br}$ , הוא תרכובת של פחמן, מימן וברום. מתיל ברומיד הוא גז חסר צבע ובעל ריח דומה לשל כלורופורם בריכוזים גבוהים. החומר משמש בתעשייה ובחקלאות כהדברה. בגלל פגיעתו בשכבת האוזון, נאסר השימוש בו בפרוטוקול מונטריאול על ידי 183 מדינות, לרבות ישראל. אמור לצאת משימוש (פרט לשימושים מאושרים) עד שנת 2005 במדינות המפותחות ועד שנת 2015 במדינות המתפתחות. מתיל ברומיד מופק על ידי הגבה של מתאנול עם חומצה הידרוברומית. בנוסף, התרכובת קיימת גם במקורות טבעיים, כמו באצות מסוימות ובצמחים מסוימים, כמו צמחים ממשפחת המצליבים. מדינת ישראל היא אחת מיצרניות מתיל ברומיד העיקריות בעולם. מפעל תרכובות ברום מייצר כשליש מכלל הייצור העולמי של מתיל ברומיד^[^{דרוש מקור]}.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד הקיצוץ בשימוש ובהפקה על פי ההסכמה שהושגה באמנת וינה 1985 ובעקבותיה בפרוטוקול מונטריאול ובהתאמות וינה, מתיל ברומיד שימש בצורה נרחבת לחיטוי קרקע והדברה. למרות שמתיל ברומיד מסוכן לשימוש, הוא נחשב בטוח יותר ויעיל יותר ממחטאי קרקע אחרים. מתיל ברומיד שימושי גם להפקה של כימיקלים אחרים, בהיותו גורם למתילציה.

פגיעה בשכבת האוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיל ברומיד מזיק פי 60 יותר לאוזון מאשר כלור, אפילו כמויות קטנות ממנו גורמות נזק גדול לשכבת האוזון. לאור זאת, נאסר השימוש בו בפרוטוקול מונטריאול על ידי 198 המדינות החברות באו"ם, לרבות ישראל. מתיל ברומיד יצא משימוש ^{[דרושה הבהרה]} (פרט לשימושים מאושרים) בשנת 2005 במדינות המפותחות ובשנת 2015 במדינות המתפתחות.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הגז נשאף בריכוזים גבוהים בפרק זמן קצר, הוא גורם לכאבי ראש, סחרחורת, בחילה, חולשה והקאה; שלעיתים באים לפני ריגוש מנטלי, עוותים, ואפילו מאניה אקוטית. שאיפה לאורך זמן של ריכוזים נמוכים גורמת לדלקת סימפונות ודלקת ריאות. מגע עם מתיל ברומיד נוזלי גורם לכוויות, גירודים ואודם, ושלפוחיות אחרי כמה שעות. גם הנוזל וגם הגז פוגעים בצורה חמורה בעיניים.