מתחם נבי שועייב

המונח "נבי שועייב" מפנה לכאן. לערך העוסק באישיות שעל שמה קרוי המקום, ראו יתרו.
מתחם נבי שועייב
النبي شعيب
מידע כללי
סוג קבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הגליל העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°48′19″N 35°27′02″E / 32.80525°N 35.45046°E / 32.80525; 35.45046
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נבי שועייב

מתחם נבי שועייב (ערבית: مقام النبي شعيب, בתעתיק מדויק: מקאם אלנבי שעיב) הוא אתר קדוש לדרוזים הנמצא בגליל, בסמוך לקרני חיטין. על-פי המסורת הדרוזית מדובר בקברו של הנביא שועייב, המזוהה עם יתרו המקראי. מדי שנה משמש האתר מוקד לעלייה לרגל בחג נבי שועייב הנמשך ארבעה ימים, החל מ-24 באפריל. במקום בנוי מבנה גדול, המהווה, פרט לציון הקדושה של מתחם הנביא שועייב, גם מקום לאכלוס אלפי העולים לרגל במהלך החג. כן נובע במקום מעיין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורות הדרוזית והמוסלמית באחרית ימיו עבר שועייב להתגורר במערה באזור חיטין. במערה זו מת בשיבה טובה. מאמיניו קברו אותו והקימו מצבה במקום הקבורה.[1]

מסורת דרוזית נוספת גורסת כי בלילה שלפני קרב חיטין חלם סלאח א-דין על מלאך, אשר הבטיח לו ניצחון בתנאי שלאחר הקרב ירכב עם סוסו מערבה. המלאך הבטיח כי מקום עצירתו של סוסו יהיה אתר קבורתו של שועייב. על פי מסורת זו, סלאח א-דין אכן רכב מערבה בתום הקרב, איתר את מקום קבורתו של שועייב, והדרוזים בנו את האתר במקום.

העדויות ההיסטוריות המוקדמות ביותר המזהות את המקום כמקום משכבו של שועייב הן עדויות של מטיילים והיסטוריונים מהמאה ה-12. מספר עדויות מפי מטיילים יהודים טוענות כי לא רחוק ממקום קברו של יתרו מצוי קברה של ציפורה.[1]

אתר נבי שועייב הורחב ושופץ לאורך השנים. החלק הישן ביותר במתחם שעדיין עומד בתחילת מאה ה-21, נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19, לאחר שמנהיגם הרוחני של הדרוזים, שייח' מוהנא טריף מג'וליס זימן אספת נכבדים לדיון בנושא בנייתו של מתחם חדש. משלחת נכבדים יצאה לסוריה ולבנון לגייס כספים לבניית המתחם. הקהילה הדרוזית בגליל ובהר הכרמל תרמה אף היא סכומי כסף נכבדים.

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל פרצה מחלוקת בין הדרוזים לבין המועצה המוסלמית העליונה לגבי השאלה מי בעל האפוטרופסות על האתר. לאחר קום מדינת ישראל העניקה המדינה אפוטרופסות מלאה לדרוזים על המתחם ועל מאה דונמים הסובבים לו. תחת הנהגתו של שייח אמין טריף, האתר שופץ והוספו לו מספר חדרים לאירוח העולים לרגל.

לפי המסורת היהודית קבור במקום יתרו, יוכבד אמו של משה רבנו וצפורה רעייתו, ונמצאת במקום טביעת כף רגלו של משה.[2]

עלייה לרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם על מנת להתברך במזל טוב.[1]

במקור לדרוזים לא היה תאריך קבוע לעלייה לרגל. כאשר הכירה ממשלת ישראל בחגים הדרוזיים באופן רשמי, תאריכי החג נקבעו כימים שבין ה-24 באפריל ל-28 באפריל.[3] במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתחם נבי שועייב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]