מתהאוס הצנהאור
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1924 בריקסן אים טאלה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוקטובר 2004 (בגיל 79) בריקסן אים טאלה, אוסטריה |
| מדינה |
אוסטריה  |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1943–1945 (כשנתיים) |
| דרגה |
.png){kind=small} גפרייטר (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
| צלף בדיוויזיה ההררית השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
מתהאוס הצנהאור (בגרמנית: Matthäus Hetzenauer; 23 בדצמבר 1924 – 3 באוקטובר 2004), היה צלף אוסטרי ששירת בוורמאכט בעת מלחמת העולם השנייה. הוא שירת בדיוויזיה ההררית השלישית בחזית המזרחית, ולזכותו נזקפה הריגת 345 חיילי אויב. הצליפה המרוחקת ביותר אותה ביצע, נערכה ממרחק 1,100 מטרים. בעת המלחמה ולאחריה זכה בעיטורים רבים, ביניהם צלב האבירים של צלב הברזל[1].
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודשים של שנת 1943 התאמן באימונים רגילים וכלליים, אך בחודשים מרץ-יולי 1944 התאמן בירי ובצליפה בשטיריה ולאחר מכן הוצב בדיוויזיה ההררית השלישית של הוורמאכט. כלי הנשק העיקרים שלו היו מאוזר K98 עם כוונת טלסקופית המגדילה פי 6, ורובה Gewehr 43 בעל כוונת המגדילה פי 4. שטח הפעילות שלו כלל את הרי הקרפטים, הונגריה וסלובקיה.
ב-6 בנובמבר 1944 נפצע קשה בקרב, ועל כן הוענק לו אות הפציעה לאחר שלושה ימים.
גפרייטר (דרגה שהייתה נהוגה בוורמאכט) הצנהאור קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-17 באפריל 1945. מפקד הדיוויזיה שלו המליץ עליו בגין מספר ההריגות הגבוה שלו, השקול כמעט לשתי פלוגות, וכן בגין הפגנת אומץ יוצאת דופן בשדה הקרב תוך כדי סיכון עצמי גבוה. ולטר נהרינג וקצין בכיר נוסף בוורמאכט אישרו את הענקת העיטור.
עם נפילת ברלין וגרמניה הנאצית, הצנהאור נפל בשבי הצבא האדום והיה כלוא במחנה שבויים סובייטי במשך חמש שנים.
לאחר המלחמה חזר הצנהאור להתגורר בבריקסן אים טאלה, שם הוא מת ב-3 באוקטובר 2004[2][3].
אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיטור צלב הברזל מדרגה שנייה (1 בספטמבר 1944) ומדרגה ראשונה (25 בנובמבר 1944).
- אות הפציעה בשחור (דרגה שלישית, 9 בנובמבר 1944).
- אות הסער של חיל הרגלים בכסף (13 בנובמבר 1944).
- אות הצלפים בזהב (3 בדצמבר 1944, אחד משלושה חיילים בלבד שזכו באות)
- "צלב האבירים" של צלב הברזל (17 באפריל 1945).