משרד פרסום

משרד פרסום הוא עסק הנותן שירותי פרסום ללקוחות. השירותים כוללים לרוב מחקרי שוק, בחירת מסרים פרסומיים וניסוח שלהם באופן יצירתי, מילולי וגרפי, הפקת קמפיין (תשדירים, מודעות או פרסומות מסוג אחר) והפצה שלו ועוד.

בעלי תפקידים במשרד פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשרד פרסום לרוב יהיו קיימים תפקידים אלו (או חלקם) במחלקות שונות:

המחלקה	שם התפקיד	תיאור התפקיד	הערות
מחלקת לקוחות	תקציבאי	במסגרת התפקיד התקציבאית או התקציבאי אחראיים על הקשר עם הלקוח ועל התיאום בין המחלקות השונות^[1]
מחלקת לקוחות	סופרוייזר	אחריות על מספר תקציבאים
מחלקת רעיונאות (קריאייטיב)	מנהל קריאייטיב	אחראי על צוותי הרעיונאות. בדרך כלל עבדו קודם לכן בתחום העיצוב או הרעיונאות
	רעיונאי מילולי (קופירייטר)	אחריות על ניסוח המסר הפרסומי בדרך יצירתית
	ארט דיירקטור	מעצב או רעיונאי חזותי, אחראי על הצד העיצובי בפרסום
מחלקת אסטרטגיה	פלנר	במסגרת התפקיד המתכנן (פלנר) או המתכננת אחראיים על חקר שוק ועל תהליך בחירת המסר הפרסומי
מחלקת אסטרטגיה	מידען	איסוף מידע ומחקרי שוק
מחלקת מיתוג		המחלקה ממונה על בניית זהות המותג של הלקוח	תפקידים שונים
סטודיו	מנהל סטודיו	אחריות על כל פעילות הסטודיו במשרד וחלוקת העבודה
סטודיו	גרפיקאים וביצועיסטים	אחריות על העיצוב הגרפי ותיקוני עיצובים
מחלקת הפקה	מפיק פרסומות	הפקה כוללת וביצוע של פרסומות לקמפיינים שונים	פרילנסרים בדרך כלל
מחלקת מדיה	מתכנן מדיה (באנגלית: Media Planner)	אחריות על תכנון רכש המדיה על פי פילוחי שוק
מחלקת מדיה	קניין (באנגלית: Media Buyer)	אחריות על רכש המדיה מול ערוצי התקשורת השונים בהתאם לקהל היעד של הלקוחות
שונות	טראפיק	אחריות על העברת המסמכים והתוצרים בין המחלקות השונות
שונות	חשבונאות	כספים, פקידות ומנהלה

תהליכי העבודה במשרד פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקשרות הלקוחות עם משרד פרסום מתבצעת בדרך כלל באמצעות צוות קבוע במשרד הפרסום שכולל נציגים שונים מכל מחלקה במשרד, כאשר כל מחלקה אחראית על שלב כלשהו בתהליך העבודה. ההתנהלות של משרד הפרסום מול הלקוחות תהיה בדרך כלל באחריות של מחלקת ניהול לקוחות (תקציבאות), שאמורה לנהל את עבודת הלקוח בתוך המשרד תוך הקפדה על איכות התהליך והתוצרים הסופיים וכן עמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו מראש^[2].

עבודה על קמפיין פרסומי מתחילה בדרך כלל מתוך דרישת הלקוח (זאת יכולה להיות עקב השקת מוצר חדש, צורך בקמפיין עונתי, פעילות פרסומית נקודתית, או מכרז בו הלקוח בוחר את משרד הפרסום שלו). הלקוח מעביר למחלקת הלקוחות בריף לקוח, הכולל את עיקרי הנתונים אודות הצרכים והתוצאות אותן הוא מבקש.
בשלב שני מחלקת הפלנינג (תכנון) עושה חקר שוק, חוקרת את קהלי היעד ומחליטה באמצעות איזה מסר יש לפנות אל אותם קהלים על מנת להשיג את התוצאות הרצויות. התוצר של שלב זה הוא בריף אסטרטגיה.
בשלב שלישי מחלקת האסטרטגיה מסבירה את בריף האסטרטגיה לצוות הרעיונאות או הקריאייטיב (בפגישת "בריפינג") אשר מנסח את המסר הפרסומי בצורה קריאייטיבית (במילים אחרות איך להגיד את המסר).
לאחר אישורים פנימיים מתבצעת פרזנטציה ללקוח לשם קבלת אישורו לתוצרים הקריאייטיבים.
עם אישור הקמפיין מופקים בריף מדיה המורה למחלקת המדיה להחליט איזו מדיה לרכוש, ובריף ביצוע המועבר לסטודיו או למחלקת ההפקה בהתאם לתוצר הביצועי של הקמפיין.
לאחר עליית הקמפיין לאוויר, מבצעת מחלקת הפלנינג מחקר אודות אפקטיביות הפרסום על מנת להפיק לקחים ולאשר אפקטיביות של הקמפיין.

משרדי פרסום בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. בסוף שנות ה-80 ובעיקר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בישראל) התרחב תחום הפרסום ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לישראל – הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים. מאז, רובם של משרדי הפרסום הפעילים בישראל, מקושרים בדרך זו או אחרת לתאגידי הפרסום הבינלאומיים.

בשנת 2015 בערך עבר התחום בארץ משבר בעקבות תהליכים שונים והתפתחויות בעולם המדיה, שהביא לשינויים מבניים בענף, בין היתר למיזוגים של משרדי פרסום שנחשבו בעבר מובילים בתחום^[3].

רוב משרדי הפרסום בישראל מאוגדים תחת איגוד הפרסום הישראלי. במהלך העשור האחרון עם התקדמות הטכנולוגיה והתגברות הפרסום הדיגיטלי תופס תחום הפרפורמנס נתח גדול מתקציבי הפרסום בישראל ואיתו קמו דור צעיר של חברות פרסום.