משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר אבי דיכטר
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
סגן שר משה אבוטבול
מנכ"ל אורן לביא
שמות קודמים משרד החקלאות
http://www.moag.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא משרד בממשלת ישראל האחראי על החקלאות והמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, מתן שירותים וטרינריים, שימור קרקע, ניקוז והגנת הצומח. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כגון מינהל מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, קרן קיימת לישראל, מכון וולקני, החטיבה להתיישבות ועוד.

מבנה וסמכויות המשרד שונו במקצת במהלך השנים (למשל: נציבות המים הייתה שייכת בעבר למשרד זה) ועד לממשלת ישראל העשרים וחמש נקרא "משרד החקלאות".

יעדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי המשרד לאורך השנים הושפעו מאופי התקופה, רצונותיו של שר החקלאות המכהן, שינויים באורחות החיים של אזרחי המדינה, פיתוחים טכנולוגיים והתפתחויות בסחר הבינלאומי, אך הגדרת מטרתו העיקרית נותרה בעינה מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת: "המדיניות הממשלתית בחקלאות חותרת להגיע לאספקה עצמית במזון לאדם ולחי, לצמצם את היבוא החקלאי, לפתח את הייצור החקלאי המיועד ליצוא..." (ויס, 1920, ע' 42).

יעדי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חקלאות מזינה: אבטחת האספקה של תוצרת חקלאית טרייה בכמות ואיכות נאותות ובמחיר הוגן
  • חקלאות מיישבת: פיתוח הכפר, עידוד הפריפריה, שמירת הקרקע החקלאית תוך חיזוק ערכי החקלאות, החברה והמורשת
  • חקלאות מקיימת: קידום התועלות הסביבתיות של החקלאות והמרחב הכפרי להגנה על החי והצומח, השטחים הפתוחים, מקורות המים והקרקע לטובת הציבור והדורות הבאים

מחוזות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחוז גליל גולן - (מחוז הצפון) - מחוז גליל גולן משתרע על השטח שבין גבול הלבנון בצפון, החרמון למבוא חמה במזרח, ראש הנקרה, אפק, במערב, ורכס יודפת בדרום. האזור חקלאי במהותו, ענפי החקלאות בהם עוסקים החקלאים מותאמים לאקלים המקומי תוך ניצול היתרונות היחסיים. תעשייה ותיירות שהתפתחו מתבססים על החקלאות ומשיקים לענפיה[1].
  • מחוז המרכז - משתרע על השטח שבין חיפה בצפון למקווה ישראל, יהוד ונחשונים בדרום, ובין נחל עירון שבמזרח לים התיכון במערב. מכלל בשטחים במחוז מוקצים לשימושים חקלאיים כ-600 אלף דונם.
  • מחוז הנגב - משתרע על כמחצית ממדינת ישראל, מהקו הצפוני של המועצה האזורית יואב וחוף אשקלון (דרומית לצומת קסטינה) ועד אילת בדרום. ממועצה אזורית אשכול במערב ועד לים המלח ולמועצה אזורית תמר במזרח. המחוז מתפרש על שטח של 13 מיליון דונם, מהם כמיליון דונם שטחי חקלאות, המהווים כ-44% מכלל שטחי החקלאות במדינת ישראל.
  • מחוז העמקים - הוא הגדול בין המחוזות בפעילות החקלאית ובכמות החקלאים הפעילים. במסגרת המחוז כ-6,500 חקלאים. המחוז פועל מצפון הכנרת עד צפון ים המלח, מהירדן עד שפלת החוף וכן עד מפרץ חיפה. למחוז שישה מרכזי פעילות עיקריים: עפולה, בית שאן, בקעת הירדן, עמק הירדן, זבולון ושומרון.
  • מחוז השפלה וההר - משתרע על שטח של 1,807 קמ"ר. בצפון – מחולון עד פתח תקווה ומועצה אזורית מודיעין. במזרח – לאורך הקו הירוק בשפלת יהודה, ירושלים ומועצה אזורית גוש עציון עד כרמי צור. בדרום – עד קריית גת, מועצה אזורית מטה יהודה ומועצה אזורית באר טוביה. במערב – עד חוף הים.

יחידות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשרד החקלאות מעל לעשרים יחידות, ביניהן:

  • דיג וחקלאות מים – היחידה פועלת מתוקף חוק פקודת הדיג משנת 1937 ונחלקת לארבע מחלקות: חקלאות מים פנימיים, חקלאות ימית, דיג ימי ופיקוח מעגנות. המחלקה מעודדת חיסכון במים וקובעת את מדיניות הדיג הישראלי.
  • השירותים הווטרינריים – יחידת סמך במשרד. תפקידה למנוע מחלות בעלי חיים ומחלות המשותפות לבני האדם ולבעלי חיים (לדוגמה מחלת הכלבת), פיקוח על יבוא ויצוא בעלי חיים, פיקוח על משחטות ובתי מטבחיים, רישוי וטרינרים ופיקוח על מזון מעובד מן החי, וכן על יישומו של חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים). יחידות אלו פזורות בכל רחבי הארץ.
  • "יחידת הפיצו"ח" (פיקוח צומח וחי) – מפקחת על מעבר סחורות חקלאיות מהרשות הפלסטינית לישראל ופועלת לשימור בריאות הציבור ע"י מניעת הפצת מחלות בעלי חיים ונגעי צמחים והגנה על רווחת בעלי החיים. יחידת הפיצו"ח מבצעת את פעולותיה תוך התאמה למציאות ולמצב במרחבי התפר, גדר הביטחון, נקודות ביקורת, שערים חקלאיים ומעברי סחורות.
  • השירותים להגנת הצומח ולביקורת (ppis) – זרוע לאכיפת חוקים ותקנות ולמתן שירותים מקצועיים בנושאי הגנת הצומח, ניטור ומניעת נגעי צמחים, וכן, ליבוא ויצוא של תוצרת חקלאית.
  • פקיד היערות – יחידה המפקחת מטעם המדינה על טיפול וניהול היערות. מאשרת את תוכניות העבודה ביערות ומפקחת על ביצוען. היחידה מפקחת, מנחה ומנהלת את נושא הגנת האילנות בכל מדינת ישראל ביער ומחוץ ליער.
  • שימור הקרקע וניקוז – תפקידו של אגף זה הוא לפתח ולשמור על כושר של קרקעות ישראל והשטחים הפתוחים, שיקום אדמות שניזוקו ולהנחות את רשויות הניקוז בתפקידן בהתאם לחוק. היחידה מסייעת לחקלאים ולמוסדות בפעולות שתכליתן: שימוש יעיל בקרקע, טיובה וניקוזה, תוך מניעת היסחפותה ושמירת איכותה ופוריותה; מחקר ופיתוח ידע, שיטות וכלים ליישום שימור הקרקע; הפצת הידע, תכנון והדרכה לאימוץ שימור הקרקע בקרב החקלאים ומעוניינים אחרים. אגף זה מופקד על תוכניות לניצול מי ביוב, שימור משאבי קרקע ומים והגנת שטחים חקלאיים משיטפונות. הוא פועל על פי גישה ניהולית מרחבית, המיישמת שיטות רבות שמטרתן מניעת דילול קרקע. בין הנושאים בהם מתמקד האגף:
    • הכנה ואישור של תוכניות נטיעה, מרעה, מאגרים ועוד.
    • עידוד, תכנון וביצוע מערכות השקיה חסכוניות במים ושימוש במי קולחין.
    • מתן המלצות ובחינות תוכניות בוועדות תכנון.
  • המועצה לזכויות מטפחים – היחידה אחראית על בחינה מקצועית של בקשות לרישום זנים חדשים בישראל, קיום קשרי חוץ עם הארגון הבינלאומי להגנה על זני צמחים חדשים (UPOV).
  • מנהלת תיאום וקישור – היחידה אחראית על ביצוע, תיאום וקישור עם הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ובעזה בתחומי הווטרינריה, הגנת הצומח, שיווק, העברת ידע וייעור.
  • הרשות לתכנון – אחראית על תכנון ופיתוח החקלאות ופיתוח התיישבות הכפר. בתחום החקלאות עוסקת הרשות לתכנון בתוכניות לפיתוח החקלאות ופועלת לקידום הקצאת גורמי יצור ומשאבים ליישובים חקלאיים, לאגודות חקלאיות ולחקלאים יחידים. בתחום פיתוח הכפר מופעלת "התוכנית לפיתוח הכפר" המעניקה מענקי סיוע לעידוד פיתוח המרחב הכפרי תוך שמירת ייחודו ואפיונו ומתן מענה לשינויים המתרחשים בהתיישבות הכפרית.
  • המרכז לסחר בין-לאומי ושיתוף פעולה (CFTIC) – מנהלת את הייבוא והייצוא בתחומי החקלאות, מהווה כתובת לנציגויות הזרות וליזמים בארץ ובעולם לפיתוח קשרים עסקיים, הן בסחר מוצרי חקלאות, והן בתשומות וידע. היחידה מעורבת בתהליכים אלו ומקיימת שיתוף פעולה וקשרי עבודה עם משרד הכלכלה, מכון היצוא, התעשייה הקיבוצית ועוד. זוהי גם המערכת המרכזית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר העוסקת בשיתוף פעולה טכני-חקלאי עם מדינות מתפתחות באפריקה, אמריקה הלטינית, אסיה, רוסיה, מזרח אירופה והמזרח התיכון.
  • שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) – יחידה זו עוסקת בהדרכת חקלאים, הדרכה ומתן הכשרה מקצועית לחקלאים, ייצור ידע באמצעות ניסיוניות שדה ותצפיות וייעוץ מקצועי ליחידות משרד החקלאות. דגש מיוחד ניתן לנושאים המבטאים תועלות ציבוריות וחברתיות, והמשרתים הן את החקלאים והן את האוכלוסייה.
  • לשכת המדען הראשי – אחראית על מחקר ופיתוח החקלאות הישראלית. המחקר והפיתוח משפיעים על תועלת ענפי החקלאות השונים, איכות התוצרת החקלאית והמחירים לצרכן.
  • מִנהל המחקר החקלאי – גוף המחקר החקלאי הגדול ביותר בארץ ובין הידועים מסוגו בעולם. תפקידיו העיקריים הם: סיוע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות שונות, תכנון וביצוע מחקר ופיתוח בנושאים חדשים ואסטרטגיים בחקלאות ובמדעי המזון, ארגון ויישום מחקר חקלאי בישראל.
  • החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה – עוסקת בייזום ביצוע מחקרים כלכליים, שבאמצעותם תקבע המדיניות הכלכלית החקלאית ויובנו המגמות והתהליכים המשפיעים על כלכלת חקלאות ישראל, פיתוח מודלים כלכליים שיסייעו בהערכה של השפעות חלופות מדיניות שונות על ענפי החקלאות, היבטים כלכליים בקידום רפורמות שונות של המשרד בענפי החקלאות השונים, היבטים שונים של מדיניות הפיקוח על המחירים, חקר שוקי היצוא ותכנון המדיניות התקציבית של המשרד.
  • המחלקה לניהול האיכות – אמונה על קידום האיכות תוך הערכה עצמית ארגונית, על ידי הנחלת מתודולוגיות ניהול מתקדמות, וזאת על מנת לקדם הטמעת תרבות ארגונית.
  • דוברות והסברה – מטפלת בתכנון וביצוע מערכות ההסברה ויחסי הציבור של המשרד. היחידה יוזמת, מתכננת ומארגנת את מערך ההסברה בכתב ובע"פ אודות מדיניות המשרד, תפקידיו ודרכי פעולותיו כפי שנקבעו על ידי הנהלת המשרד.
  • ייעוץ משפטי – עוסקת בחקיקה בתחום אחריותו של המשרד ובאכיפת החוק אשר באחריות המשרד.
  • ביקורת פנימית – פעילות בלתי תלויה שמטרתה לשפר את הארגון ופועלו. כמו כן מונה המבקר הפנימי כנציב תלונות הציבור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

מועצות ייצור ושיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל מועצת הצמחים
סמל מועצת הפירות, אחת המועצות שפעלו באופן עצמאי לפני האיחוד למועצת הצמחים
  • מועצת הצמחים - כוללת את ענף ההדרים, ענף הזית במועצת הצמחים, ענף הפירות וענף הירקות. המועצה הוקמה בשנת 2004 תוך איחוד ארבע מועצות יצור שפעלו כגופים נפרדים קודם לכן: מועצת הירקות, מועצת הפירות, מועצת פרי-ההדר ומועצת הפרחים, ובשלב מאוחר יותר צורפה כענף גם מועצת הזיתים. מועצת הצמחים מאגדת מעל 12,000 מגדלים ועוסקת בביטוח נזקי טבע, מחקר, הדברה ופרסום וקידום מכירות.
  • מועצת הדבש - עוסקת בשיפור איכות המוצר, מניעת זיופי דבש וביטחון הכוורת. המועצה מובילה תוכנית שיווקית לחינוך והגברת צריכת דבש, בניית קריטריונים לתו איכות והגברת שימושים לדבש.
  • מועצת היין והגפן - עוסקת בהיתרי נטיעה, מחקרים וייצוג הכורמים. יו"ר המועצה ממונה על ידי שר החקלאות.
  • מועצת החלב - הוקמה בשנת 1965 כחברה על פי החלטת הממשלה. משמשת גוף מקשר בין הגורמים השונים בענף החלב: ממשלת ישראל, ארגוני החקלאים, ארגוני מגדלי הבקר והמחלבות. תפקידיה הם שיווק, שיפור הרמה המקצועית והעלאת טיבו ואיכותו של החלב.
  • מועצת הכותנה - הוקמה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 כחברה ממשלתית, אך באמצע שנות השמונים הפכה לחברה בבעלות המגדלים. מסגרתה התנדבותית. תפקידה מתמקד בשיווק מאורגן של הכותנה הישראלית.
  • המועצה לענף הלול - מייצגת את המגדלים, המשווקים, הצרכנים ומשרדי הממשלה בנושאי ביצים ובשר עוף. תפקידה כולל איסוף נתונים וניתוח מגמות לגבי הענף, אישור ניוד והשבתת מכסות ביצי מאכל, עידוד צריכה בנקודות המכירה, מימון מחקרים לשיפור תהליכי היצור ושימור מערכת בריאות העוף.

נושאים ומידע חקלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל תוצרת אורגנית של המשרד
  • חקלאות אורגנית: חקלאות המתחשבת בערכי טבע ושימור קרקע ותורמת להגנת הסביבה עקב הימנעותה משימוש בכימיקלים אסורים (חומרי הדברה). ישנו פיקוח על תהליכי עיבוד, יצור ואחסון המבוצע על ידי "השירותים להגנת הצומח ולביקורת", גוף מוכר על ידי האיחוד האירופי לשיווק למדינות האיחוד.
  • חקלאות ירוקה: מעבר מהדברה קונבנציונלית (כימית) להדברה משולבת (כימית וביולוגית). המשרד מעודד חקלאים לעבור לשיטת הדברה זו, בעיקר על מנת להפחית שימוש בתכשירי הדברה, וכן מקיים מחקר בנושא.
  • גינון וגני נוי – מידע המאפשר לגדל גינות פרטיות תוך חיסכון במים.
  • פרויקט חבק עץ – מידע על חשיבותם של העצים הארנו, גיוס הציבור לשמירתם, מידע על הגנת עצים, המלצות לטיולי עצים ומידע על עצי ארצנו.
  • רווחת בעלי חיים וחיות מחמד – ריכוז מידע לניהול חכם ורגיש של בעלי חיים במשק החי ומידע על חיות מחמד, הכלים להגנתם ורווחתם, מידע על יבוא ויצוא בעלי חיים לחו"ל, על מחלת הכלבת ועוד.
  • תיירות חקלאית – מידע תיירותי על אטרקציות ברוח החקלאות המצויות ברחבי הארץ ומציעות בילוי באווירה חקלאית.
  • עובדים זרים: קביעת נורמות זכאות לעובדים שכירים ישראלים וכאלו שאינם ישראלים.
  • שנת שמיטה: משרד החקלאות בשיתוף הרבנות הראשית לישראל מספקים היתרי מכירה עבור הציבור היהודי שומר השמיטה והקמת אוצרות בית דין לממכר תוצרת חקלאית מותרת לאכילה לשומרי שמיטה.

שרי החקלאות וסגניהם[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי החקלאות בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
משרד החקלאות
1 אהרון ציזלינג

(1901-1936)

מפ"ם ה' באייר ה'תש"ח ט' באדר ה'תש"ט 14 במאי 1948 10 במרץ 1949 הזמנית
2 דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י ט' באדר ה'תש"ט כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 הראשונה
3 פנחס לבון

(1904-1976)

כ"א בחשוון ה'תשי"א ח' בתשרי ה'תשי"ב 1 בנובמבר 1950 8 באוקטובר 1951 השנייה
4 לוי אשכול

(1895-1969)

ח' בתשרי ה'תשי"ב ב' בתמוז ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952 השלישית
5 פרץ נפתלי

(1888-1961)

ב' בתמוז ה'תשי"ב י"ח בחשוון ה'תשט"ז 25 ביוני 1952 3 בנובמבר 1955
הרביעית
החמישית
השישית
6 קדיש לוז

(1895–1972)

י"ח בחשוון ה'תשט"ז ו' בכסלו ה'תש"ך 3 בנובמבר 1955 17 בדצמבר 1959 השביעית
השמינית
7 משה דיין

(1915-1981)

ו' בכסלו ה'תש"ך כ"ט בחשוון ה'תשכ"ה 17 בדצמבר 1959 4 בנובמבר 1964 התשיעית
העשירית
האחת עשרה
8 חיים גבתי

(1901-1990)

מפא"י
לא ח"כ
כ"ט בחשוון ה'תשכ"ה י"ג בסיוון ה'תשל"ד 9 בנובמבר 1964 3 ביוני 1974
מפא"י השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
החמש עשרה
השש עשרה
9 אהרון אוזן

(1924-2007)

י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 השבע עשרה
10 אריאל שרון

(1928-2014)

שלומציון ד' בתמוז ה'תשל"ז ה' באב ה'תשמ"א 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 השמונה עשרה
הליכוד

חרות

11 סגן רה"מ

שמחה ארליך

(1915-1983)

הליכוד

המפלגה הליברלית

ה' באב ה'תשמ"א ח' בתמוז ה'תשמ"ג

נפטר בכהונתו

5 באוגוסט 1981 19 ביוני 1983

נפטר בכהונתו

התשע עשרה
12 ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
ח' בתמוז ה'תשמ"ג ג' בחשוון ה'תשמ"ד 19 ביוני 1983 10 באוקטובר 1983
13 פסח גרופר

(1924-2013)

הליכוד

המפלגה הליברלית

ג' בחשוון ה'תשמ"ד ט"ז באלול ה'תשמ"ד 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 העשרים
14 אריה נחמקין

(1925-2021)

המערך השני

העבודה

ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ד בטבת ה'תשמ"ט 13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
15 אברהם כ"ץ-עוז

(1934-)

י"ד בטבת ה'תשמ"ט י"ח באדר ה'תש"ן

התפטר מתפקידו

22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990

התפטר מתפקידו

העשרים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
16 רפאל איתן

(1929-2004)

צומת י"ח בסיוון ה'תש"ן כ"ד בטבת ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 31 בדצמבר 1991 העשרים וארבע
17 ראש הממשלה

יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד כ"ד בטבת ה'תשנ"ב י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 31 בדצמבר 1991 13 ביולי 1992
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
18 יעקב צור

(1937-)

העבודה

לא ח"כ

י"ב בתמוז ה'תשנ"ב א' בתמוז ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
(16) רפאל איתן

(1929-2004)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 העשרים ושבע
צומת
19 ראש הממשלה

אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט כ"ג באב ה'תשנ"ט 6 ביולי 1999 5 באוגוסט 1999 העשרים ושמונה
20 חיים אורון

(1940-)

מרצ כ"ג באב ה'תשנ"ט כ"א בסיוון ה'תש"ס 5 באוגוסט 1999 24 ביוני 2000
(19) ראש הממשלה

אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
כ"א בסיוון ה'תש"ס י"ב באדר ה'תשס"א 24 ביוני 2000 7 במרץ 2001
21 שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
י"ב באדר ה'תשס"א כ"ז בחשוון ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 העשרים ותשע
22 ציפי לבני

(1958-)

הליכוד י"ב בטבת ה'תשס"ג כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 17 בדצמבר 2002 28 בפברואר 2003
23 ישראל כ"ץ

(1958-)

כ"ו באדר א' ה'תשס"ג י"ד בטבת ה'תשס"ו 28 בפברואר 2003 14 בינואר 2006 השלושים
24 זאב בוים

(1943-2011)

קדימה י"ח בטבת ה'תשס"ו ו' באייר ה'תשס"ו 18 בינואר 2006 4 במאי 2006
(21) שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
ט"ז בניסן ה'תשס"ו י"ד בשבט ה'תשע"א 4 במאי 2006 19 בינואר 2011 השלושים ואחת
העבודה
השלושים ושתיים
העצמאות
25 אורית נוקד

(1952-)

י"ד בשבט ה'תשע"א ז' בניסן ה'תשע"ג 19 בינואר 2011 18 במרץ 2013
26 יאיר שמיר

(1945-)

הליכוד - ישראל ביתנו
ישראל ביתנו
ז' בניסן ה'תשע"ג כ"ה באייר ה'תשע"ה 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 השלושים ושלוש
ישראל ביתנו
27 אורי אריאל

(1952-)

הבית היהודי
האיחוד הלאומי
כ"ה באייר ה'תשע"ה י"ט בחשוון ה'תש"פ 14 במאי 2015 17 בנובמבר 2019 השלושים וארבע
עצמאי

לא ח"כ

28 צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד כ"ג בטבת ה'תש"פ כ"ג באייר ה'תש"פ 20 בינואר 2020 17 במאי 2020
29 אלון שוסטר

(1957-)

כחול לבן
חוסן לישראל
כ"ג באייר ה'תש"פ ד' בתמוז ה'תשפ"א 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
30 עודד פורר

(1977-)

ישראל ביתנו ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'תשפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
31 אבי דיכטר

(1952-)

הליכוד ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

סגני שר במשרד החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה שר מכהן תחילת הכהונה סוף הכהונה ממשלה
יוסף אפרתי

(1897-1975)

מפא"י פרץ נפתלי 9 ביולי 1952 24 בדצמבר 1952 השלישית
זאב צור

(1911-1994)

אחדות העבודה קדיש לוז 5 בדצמבר 1955 17 בדצמבר 1959 השביעית
השמינית
אהרן אוזן

(1924-2007)

המערך
מפא"י
חיים גבתי 17 בינואר 1966 17 בנובמבר 1969 השלוש עשרה
העבודה
המערך
העבודה
הארבע עשרה
בן-ציון חלפון

(1930-1977)

22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974 החמש עשרה
ג'בר מועדי

(1919-2009)

המערך
קידמה ופיתוח
אהרן אוזן 24 במרץ 1975 20 ביוני 1977 השבע עשרה
קידמה ופיתוח
פסח גרופר

(1924-2013)

הליכוד
הליברלים
שמחה ארליך 11 באוגוסט 1981 10 באוקטובר 1983 התשע עשרה
מנחם בגין
מיכאל דקל

(1920-1994)

הליכוד
חרות
פסח גרופר 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 העשרים
אברהם כ"ץ-עוז

(1934-)

המערך
העבודה
אריה נחמקין 24 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
וליד חאג'-יחיא

(1936-2015)

מרצ
מפ"ם
יעקב צור 4 באוגוסט 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
גילה גמליאל

(1974-)

הליכוד ישראל כ"ץ 30 במרץ 2005 14 בינואר 2006 השלושים
משה אבוטבול

(1965-)

ש"ס אבי דיכטר 4 בינואר 2023 מכהן השלושים ושבע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מחוז הצפון