משפט RuSHA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
7 ביולי 1947, נאשמי משפט RuSHA קוראים את כתבי האישום

משפט RuSHA, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד אולריך גרייפלט ואח' (The United States of America vs. Ulrich Greifelt, et al.) היה השמיני מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר נידונו בפני בית דין צבאי אמריקאי בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

במשפט RuSHA עמדו לדין 14 נאשמים, כולם נושאי משרות בארגונים שונים של האס אס אשר היו אחראים ליישום תוכנית טיהור הגזע של גרמניה הנאצית: חברים במשרד הראשי לגזע והתיישבות של האס אסגרמנית: SS-Rasse- und Siedlungshauptamt, ובר"ת: RuSHA), משרד נציב הרייך לחיזוק הגרמניות (Reichskommissar für die Festigung des deutschen Volkstums) שבראשו עמד היינריך הימלר, משרד ההשבה למולדת של גרמנים אתנים (Volksdeutsche Mittelstelle, ר"ת: VoMi), ולבנסבורן. מוקד האישומים היה טיהור אתני ופעולות גירוש.

שופטי בית הדין היו, אב בית הדין לי ב. ווייט, שופט בית המשפט העליון של ג'ורג'יה, דניאל ט. אוקונור מבית המשפט העליון של מסצ'וסטס, וג'ונסון ט. קרופורד מאוקלהומה. התובע הראשי במשפט היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתבי האישום הוגשו ב-7 ביולי 1947 והמשפט נמשך החל מ-20 באוקטובר 1947 ועד 10 במרץ 1948.

האישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פשעים נגד האנושות על ידי יישום תוכניות ל"טוהר הגזע" על ידי חטיפת ילדים, אילוץ נשים הרות שאינן שייכות לגזע הארי להפיל, ביזה והגליה של אוכלוסיות ממקומות התיישבותן בשטחים כבושים ויישובם מחדש של "גרמנים אתנים" (Volksdeutsche) באותם שטחים, שליחת אנשים שקיימו יחסי מין בין-גזעיים למחנות ריכוז, ובאופן כללי השתתפות ברדיפת יהודים.
  2. פשעי מלחמה באותן נסיבות.
  3. חברות בארגון פשע, האס אס.

כל הנאשמים הואשמו בסעיפים 1 ו-2 בכתב האישום. אינגה וירמטץ לא הואשמה בסעיף 3 לכתב האישום. כל הנאשמים הכחישו את אשמתם.

הנאשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תפקיד גזר דין
אולריך גרייפלט

(Ulrich Greifelt)

ראש מטה נציבות הרייך לחיזוק הגרמניות מאסר עולם, מת ב-1949.
רודולף קרויץ

(Rudolf Creutz)

סגנו של גרייפלט 15 שנות מאסר. שוחרר ב-1955, מת ב-1970.
קונראד מאייר-הטלינג

(Konrad Meyer-Hetling)

מנהל משרד בנציבות הרייך לחיזוק הגרמניות נאסר לתקופת מעצרו (מ-27 במאי 1945); שוחרר עם מתן גזר הדין
אוטו שוורצנברגר

(Otto Schwarzenberger)

מנהל משרד בנציבות הרייך לחיזוק הגרמניות נאסר לתקופת מעצרו (מ-2 במאי 1945); שוחרר עם מתן גזר הדין.
הרברט היבנר

(Herbert Hübner)

ראש משרד פוזנן בנציבות הרייך לחיזוק הגרמניות ונציג RuSHA במערב פולין 15 שנות מאסר. שוחרר ב-1951.
ורנר לורנץ

(Werner Lorenz)

ראש VoMi 20 שנות מאסר. שוחרר ב-1955, מת ב-1974.
היינץ בריקנר

(Heinz Brückner)

ראש מטה VoMi נאסר לתקופת מעצרו (מ-27 במאי 1945); שוחרר עם מתן גזר הדין
אוטו הופמן

(Otto Hofmann)

ראש RuSHA עד 20 באפריל 1943 ואחר כך ראש האס אס בדרום מערב גרמניה 25 שנות מאסר. שוחרר ב-1954, מת ב-1982.
ריכרד הילדברנדט

(Richard Hildebrandt)

מחליפו של הופמן כראש RuSHA נידון ל-25 שנות מאסר. ב-1948 הוסגר לפולין, שם נשפט שוב, נידון לעונש מוות והוצא להורג ב-1952.
פריץ שוואלם

(Fritz Schwalm)

ראש מטה RuSHA וראש "משרד ההגירה" בלודז' 10 שנות מאסר. שוחרר ב-1951.
מקס זולמן

(Max Sollmann)

ראש לבנסבורן נאסר לתקופת מעצרו (מ-6 ביולי 1945); שוחרר עם מתן גזר הדין
גרגור אבנר

(Gregor Ebner)

מנהל משרד בנציבות הרייך לחיזוק הגרמניות נאסר לתקופת מעצרו (מ-5 ביולי 1945); שוחרר עם מתן גזר הדין.
גינתר טש

(Günther Tesch)

ראש המחלקה המשפט בלבנסבורן נאסר לתקופת מעצרו (מ-13 במאי 1945); שוחרר עם מתן גזר הדין.
אינגה פירמץ

(Inge Viermetz)

סגניתו של סולמן זוכתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The RuSHA Case, ב-Mazal Library (באנגלית)