משפט סלוצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתורת ההסתברות, משפט סלוצקי מרחיב כמה מהתכונות של פעולות אלגבריות על סדרות מתכנסות של מספרים ממשיים על סדרות של משתנים מקריים.[1]

המשפט נקרא על שם יבגני (אויגן) סלוצקי.[2] המשפט מיוחס גם להרלד קרמר.[3]

נוסח המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהו {Xn}, {Yn} סדרות של משתנים מקריים סקלריים/וקטוריים/מטריציים.

אם Xn מתכנס בהתפלגות למשתנה מקרי ;

ו-Yn מתכנס בהסתברות לקבוע c, אז

  • , כל עוד c הפיך.

כאשר  מציין התכנסות בהתפלגות.

הערות
  1. הדרישה כי הסדרה Yn מתכנסת לקבוע היא חשובה — אילו היא הייתה מתכנסת למשתנה מקרי שאיננו מנוון, המשפט לא היה תקף.
  2. המשפט נשאר תקף אם נחליף את כל התכנסויות בהתפלגות עם התכנסויות בהסתברות (בשל מאפיין זה).

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם Xn מתכנס בהתפלגות ל-X ו-Yn מתכנס בהסתברות לקבוע c, אז הווקטור (Xn, Yn) מתכנס בהתפלגות אל (X, c) (ראו כאן).

נגדיר לכל אחת ממסקנות המשפט פונקציה:

  • ,
  • ,
  • ,

בהתאמה. כל אחת מהפונקציות האלו רציפה (במקרה האחרון, הפונקציה רציפה רק אם y הפיך), והמסקנות נובעות עכשיו ממשפט ההעתקה הרציפה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Grimmett, G.; Stirzaker, D. (2001). Probability and Random Processes (שלישית ed.). Oxford.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goldberger, Arthur S. (1964). Econometric Theory. New York: Wiley. pp. 117–120.
  2. ^ Slutsky, E. (1925). "Über stochastische Asymptoten und Grenzwerte". Metron (בגרמנית). 5 (3): 3–89. JFM 51.0380.03.
  3. ^ Remark 11.1 (page 249) of Gut, Allan (2005). Probability: a graduate course. Springer-Verlag. ISBN 0-387-22833-0.