משפט משועבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפט משועבד (נקרא גם פסוקית, משפט טפל, איבר טפל או איבר משועבד) הוא חלק ממשפט מורכב. הוא בא במקום אחד מחלקיו התחביריים של האיבר העיקרי של המשפט המורכב, למשל במקום הנושא, הנשוא, מושא, לוואי וכיוצא בזה, ומשלים תחבירית את האיבר העיקרי[1]. בדומה לרוב שפות העולם, גם בתחביר העברי התפתחה הפסוקית כדי לענות על הצורך התקשורתי להעשיר ולדייק את ההבעה, שכן השפה לא תמיד מאפשרת להביע באמצעות מילה אחת כל אחד מחלקי המשפט: הנושא, הנשוא, המושא, תואר השם או תואר הפועל, ולעיתים נדרש משפט שלם כדי להביע אחד מהם. לשם הדגמה, ניתן להשוות את המשפט הפשוט: "אתמול פגשתי ילד חביב", שבו שם התואר "חביב" הוא לוואי המתאר את שם העצם "ילד", למשפט המורכב "דן הוא הילד שפגשתי אתמול", ובו המשפט "פגשתי אתמול" הוא פסוקית לוואי המתארת את שם העצם "ילד".

הפסוקית היא משפט הכולל נושא ונשוא, אבל בדרך כלל היא לא יכולה לעמוד בפני עצמה כמשפט נפרד, מפני שהיא מתייחסת לאיבר העיקרי של המשפט המורכב ונשענת עליו[2]. בדוגמה לעיל, הפסוקית "פגשתי אתמול" היא משפט הכולל נושא (מובלע במקרה זה: אני) ונשוא (פגשתי), אבל היא נותרת חלקית וחסרת פשר כשהיא עומדת בנפרד מההקשר ל"ילד" שבאיבר העיקרי של המשפט המורכב. נוסף לכך, פסוקית אינה מבע עצמאי גם בגלל שעל פי רוב היא מקושרת למשפט המורכב שהיא חלק ממנו באמצעות מילת יחס או אות יחס המוצבות בראשיתה, למשל ש הזיקה, אותיות בכל"מ, אשר, כי, אל, אם, כי, וכיוצא בזה.

פסוקית יכולה לבוא בתחילתו של משפט מורכב, באמצעו או בסופו. בעבר נהוג היה להוסיף פסיק לפני ואחרי פסוקית הבאה באמצע משפט מורכב (ובהתאם רק אחרי פסוקית הבאה בראש המשפט, ורק לפני פסוקית הבאה בסופו)[3]. כיום, לפי כללי הפיסוק העדכניים של האקדמיה ללשון העברית, ניתן לוותר על פסיק לפני פסוקיות מרוב הסוגים[4], שכן מילת היחס שבראש הפסוקית מספיקה בדרך כלל כדי להבהיר לקורא את ההפרדה בינה לבין חלק המשפט המורכב שבא לפניה. כמו כן הכללים מתירים שיקול דעת לוותר על פסיק גם אחרי פסוקית אם היא קצרה, או להוסיף פסיק גם לפני פסוקית אם היא ארוכה. יוצאת מכלל זה פסוקית לוואי, ופסוקיות אלה נחלקות לשני סוגים. הסוג האחד הוא פסוקית לוואי מצמצמת. שם העצם שאותו היא מתארת מציינת קבוצה כללית, והפסוקית מגדירה חלק או פרט מתוך הקבוצה, כמו בדוגמה לעיל: "הילד שפגשתי אתמול". אחרי פסוקית כזאת אין צורך להוסיף פסיק, אלא אם היא ארוכה. הסוג האחר הוא פסוקית לוואי שאינה מצמצמת, כלומר פסוקית שגם בלעדיה ברור כלפי מה או כלפי מי מכוון השם שלפניה, כמו במשפט "ראש העיר, שהוא גם בן דודו של הנאשם, התייצב אף הוא בבית המשפט". פסוקית כזאת ראוי להפריד משאר המשפט בפסיקים, ובמיוחד אם היא עלולה להתפרש בטעות כלוואי מצמצם.

סוגי הפסוקיות (המשפטים המשועבדים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואיל ובמשפט המורכב באות הפסוקיות במקומם ובתפקידם של חלקים שונים במשפט הפשוט, הן נושאות את שמם של החלקים שבמקומם באו ועונות על אותן השאלות כמותם.

פסוקית נושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקית נושא (נקראת גם משפט נושאי או איבר נושאי, ובאנגלית: subjective noun clause) היא משפט הבא בתפקיד נושאו של האיבר העיקרי במשפט מורכב. בדומה לתפקידו של נושא במשפט פשוט, כך גם פסוקית הנושא היא הדבר העיקרי שהמשפט מספר משהו לגביו. היא עונה על השאלה במי או במה עוסק המשפט, מי או מה ביצע את הפעולה שבנשוא, או הוא זה שהנשוא מספק לקורא מידע חדש לגביו.

דוגמה למשפט עם פסוקית נושא (מובלטת בגופן מודגש): "ידוע שהעישון מזיק לבריאות."

כדי לוודא שפסוקית היא פסוקית נושא, אפשר לנסות להחליף אותה בשם עצם מתאים, למשל "דָּבָר". אם לאחר ההחלפה שם העצם הזה מקבל את תפקיד הנושא במשפט, הרי שהפסוקית היא פסוקית נושא. למשל בדוגמה לעיל, לאחר ההחלפה יתקבל המשפט: "ידוע הדבר". במשפט זה "ידוע" הוא הנשוא ו"הדבר" – נושא. מכאן שהפסוקית היא פסוקית נושא.

פסוקית נושא נפתחת באות קישור או במילת קישור שמחברת אותה לאיבר העיקרי של המשפט המורכב, בדרך כלל ש... (כמו בדוגמה לעיל), אשר, כי, מי ש..., מה ש..., כל ש... לחלופין היא עשויה להיפתח במילת שאלה, כמו בדוגמה: "אין לדעת מתי הם יגיעו."

פסוקית נשוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקית נשוא (נקראת גם משפט נשואי או איבר נשואי, ובאנגלית: predicate noun clause) היא משפט הבא בתפקיד הנשוא של האיבר העיקרי במשפט מורכב. בדומה לתפקידו של נשוא במשפט פשוט, כך גם פסוקית הנשוא היא החידוש העיקרי שהמשפט מספר לגבי הנושא. היא עונה על השאלה מה הוא הנושא או מה הוא עושה. פסוקית נשוא תחליף רק נשוא שמני, ואינה יכולה להחליף נשוא פועלי. היא נפתחת בכינוי גוף בתפקיד אוגד ואחריו באה אות קישור או מילת קישור, למשל: ש..., ה..., אשר.

דוגמה למשפט עם פסוקית נשוא: "הנשיא הוא העומד בראש המדינה." נוודא את סוג הפסוקית באופן שתואר לעיל, כלומר נחליף את הפסוקית במילה חלופית מתאימה, ונקבל לדוגמה: "הנשיא הוא זקן". "הנשיא" – נושא, "הוא" – אוגד, "זקן" – נשוא. כך נוודא שמדובר בפסוקית נשוא.

פסוקית מושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקית מושא (נקראת גם משפט מושא או איבר מושא, ובאנגלית: objective noun clause) היא משפט הבא בתפקיד המושא הישיר או המושא העקיף של האיבר העיקרי במשפט מורכב. בראש פסוקית מושא תוצב אות או מילת קישור. בפסוקית שמחליפה מושא ישיר יוצבו בדרך כלל את, ש..., כי, או מילת שאלה. בראש פסוקית שמחליפה מושא עקיף – למי ש..., לאשר, ל..., אל, על וכיוצא בזה.

דוגמה למשפט עם פסוקית מושא ישיר: "הודיעו לנו שהתחילה שביתה."

דוגמה למשפט עם פסוקית מושא עקיף: "הודיעו ליושבים באולם את ההודעה."

פסוקית לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה למשפט עם פסוקית לוואי: "הילד שיושב שם הוא אחי". הפסוקית היא פסוקית תוכן, כיוון שהיא מוסיפה מידע.
שים לב: פסוקית לוואי תוכן אינה מסתיימת בפסיק.

חשוב לזכור: ישנם שני סוגים של פסוקיות לוואי: פסוקית לוואי תוכן ופסוקית לוואי זיקה. פסוקית לוואי תוכן מספקת לנו מידע הכרחי ולכן אינה מופרדת בפסיקים. פסוקית לוואי זיקה מספקת לנו מידע נוסף לא הכרחי ולכן מופרדת בפסיקים - יש פסיק גם בתחילתה וגם בסופה.

פסוקית תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקיות תיאור מתארות פעולות, ועשויות אף לתאר תיאורים – תואר השם ותואר הפועל. כמספר סוגי התיאורים כך מספר סוגי פסוקיות התיאור. הסוגים הנפוצים הם:

פסוקית זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: מתי? ממתי? עד מתי? וכיוצא בזה.
בראשה תבוא אות קישור או מילת קישור כדוגמת: כאשר, כש..., לפני ש..., אחרי ש..., לכש..., לאחר ש..., עד ש..., לאחר, טרם.
לדוגמה, במשפט המורכב: "כאשר תדע – תעדכן אותי." הפסוקית עונה על השאלה: מתי תעדכן?

פסוקית מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: היכן? מאין? לאן? וכיוצא בזה.
בראשה תבוא אות קישור או מילת קישור כדוגמת: ב..., במקום ש..., מ..., מן, ל..., אל.
לדוגמה, במשפט המורכב: "באשר תהיי – אהיה." הפסוקית עונה על השאלה: איפה אהיה?

פסוקית מידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: כמה? באיזו מידה?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: במידה ש..., ככל ש..., יותר ממה ש..., עד כמה ש...
לדוגמה, במשפט המורכב: "נמלטנו משם מהר ככל שיכולנו." הפסוקית עונה על השאלה: כמה מהר?

פסוקית סיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: מדוע? מאיזו סיבה?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: כי..., מפני ש..., מכיוון ש..., משום ש..., מאחר ש..., היות ש..., הואיל ו...
לדוגמה, במשפט המורכב: "שתיתי קפה מפני שהייתי עייף." הפסוקית עונה על השאלה: מדוע שתיתי?

פסוקית תכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: למה? לאיזו תכלית?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: כדי ש..., על מנת ש..., למען.
לדוגמה: "כבד את אביך ואת אימך, למען יאריכון ימיך." הפסוקית עונה על השאלה: לאיזו תכלית לכבד?

פסוקית תוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: לכדי איזו תוצאה? עד כדי מה?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: עד ש..., עד כי, עד אשר, לכדי.
לדוגמה, במשפט המורכב: "הוא רזה כל כך עד שהיה קשה להכיר אותו." הפסוקית עונה על השאלה: מה הייתה התוצאה מכך שרזה?

פסוקית תנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשויה לציין תנאי ממשי שעדיין עשוי להתקיים, או תנאי מדומה שכבר אינו יכול להתקיים. פסוקית תנאי עונה על השאלות: באיזה תנאי? באיזה מקרה?
בראש פסוקית תנאי ממשי תבוא מילת קישור כדוגמת: אם..., במקרה ש..., בתנאי ש... ובראש פסוקית תנאי מדומה תבוא מילת קישור כדוגמת: לו..., אילו..., לולא...
לדוגמה, במשפט המורכב: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני." הפסוקית עונה על השאלה: באיזה מקרה תשכח ימיני?

פסוקית ויתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקית ויתור מתארת מצב שמנוגד לצפוי או לשכל הישר. היא עונה על השאלות: אפילו באיזה מצב? למרות מה?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: אפילו, אם כי, הגם ש..., אף על פי ש..., למרות ש
לדוגמה, במשפט המורכב: "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע." הפסוקית עונה על השאלה: למרות מה לא אירא?

פסוקית מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלה: באיזה מצב?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: כש..., מבלי ש...
לדוגמה, במשפט המורכב: "הגענו הביתה כשאנחנו ספוגים מים." הפסוקית עונה על השאלה: באיזה מצב הגענו?

פסוקית אופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה על השאלות: באיזה אופן? כמו מה?
בראשה תבוא מילת קישור כדוגמת: כ..., כמו, כאשר, כפי ש..., כך ש..., כשם ש...
לדוגמה, במשפט המורכב: "עשה כפי שתמצא לנכון." הפסוקית עונה על השאלה: באיזה אופן תעשה?

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי יואלי, תחביר עברי, שישית, ישראל: הוצאת יסודות, 1961, עמ' 125
  2. ^ פרופ' יהושע בלאו, יסודות התחביר, ישראל: המכון העברי להשכלה בכתב, 1964, עמ' 91–92
  3. ^ ועד הלשון העברית, כללי הפיסוק של ועד הלשון, לשוננו כרך יב, תש"ד, עמ' 252–263
  4. ^ כללי הפיסוק - פסיק במשפט המורכב, באתר האקדמיה ללשון העברית