משנכנס אדר מרבין בשמחה
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא אמרת חז"ל הרואה בשמחה קו מאפיין של חודש אדר כולו ולא רק בחג הפורים החל בו. השמחה נובעת מכך שבחג הפורים שחל בחודש אדר רואים שגזירות ודברים רעים יכולים להפוך בסוף לדברים טובים. לפי הוגים אחדים אין מדובר בהכרח בהלכה מעשית, להרבות בשמחה בחודש זה, אלא תכונה שטבועה בזמנו של חודש אדר, שלפי מגילת אסתר היה ”הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה”.[1]
מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה במסכת תענית נאמר: ”משנכנס אב ממעטין בשמחה”.[2] בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: ”אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה”.[3] בהתאם לזאת מוסיף רב פפא: ”הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה”. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין איתו בבית המשפט בחודש אב שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.
בשנה מעוברת, יש מן הפוסקים שכתבו כי הלכה זו נוהגת רק בחודש אדר השני, שהוא החודש הצמוד לפסח ושבו חל חג הפורים,[4] אך יש שדייקו מדברי המשנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ד' שהשמחה נוהגת אף באדר הראשון.[5]
סוג השמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגמרא מפרטת כמה דינים שמיעוט השמחה בחודש אב בא לידי ביטוי מעשי בהם, אך אינה מציינת כיצד מבטאים את ריבוי השמחה בחודש אדר. המאירי מבאר שיש להודות בתפילה על המאורע המשמח שהתרחש באותו החודש: ”ראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר.” הרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש, קבע שיש להרבות בשמחה בכל דרך אפשרית.”ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצווה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו... ובאמת מצווה בכל מה שאפשר להרבות בלבו ובעניניו בשמחה של מצווה ולקיים דברי חכמים.”[6]
הרב חיים קניבסקי אמר שמי שיש לו "סיום" או שמחה ראוי שיעשנה בחודש אדר, ואם אין לו, שישתה קצת יין בכניסת החודש. הוא סיפר שאביו הרב יעקב ישראל קניבסקי נהג כל ראש חודש לשתות מעט יין, ובראש חודש אדר הוסיף קצת יותר.[7]
טעם השמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רש"י מבאר את עניין השמחה בחודש אדר משום ש”ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח”.[3] רבי מנחם מנדל שניאורסון ביאר זאת כך ”שמחה דחודש אדר קשורה ושייכת ונעשית הכנה לשמחת פורים... וממנה ועל ידה באים לתכלית השלימות שבעניין שמחה”.[8] רבי אליהו שפירא סבור מדיוק לשון רש"י, שהריבוי בשמחה צריך להתמשך גם בחודש ניסן, שבחודש זה נעשו נסי יציאת מצרים.[9]
השפת אמת טוען שעניין השמחה בחודש אדר הוא משום שבחודש זה היו מתנדבים עם ישראל מחצית השקל למשכן, כפי ששנינו "באחד באדר משמיעים על השקלים".[10] נתינה זו הייתה מלווה בשמחה גדולה בעולם, ”וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר”.
בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם והשולחן ערוך הביאו רק את חלקו הראשון של המאמר לגבי חודש אב, אך לא הביאו את המשכו העוסק חודש אדר. החתם סופר מסיק מכך שאין הלכה כמימרה זו. לדבריו בעל המאמר, רב סבור שקיימת מצוות שמחה בכל החודש כולו, וכמו שנאמר "והחדש אשר נהפך מיגון לשמחה", אך להלכה אנו סבורים שאין מצוות שמחה מיוחדת בחודש אדר.[11]
עם זאת, פוסקים אחרים, כמו הרי"ף, הרא"ש וראשונים נוספים, הביאו בספריהם את המאמר בשלמותו, וכן את ההנחיה שבאה בעקבותיו שיש להשתדל לדון עם הגוי בחודש זה. אף המגן אברהם ויתר האחרונים מביאים להלכה את הדין של "משנכנס אדר מרבין בשמחה".
אין מזל לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור לעיל, הוסיף רב פפא על דין זה ”הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה”. המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר "דבריא מזליה" (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת "אין מזל לישראל".[12] ביישוב הקושיה נאמרו כמה הסברים:
- הריטב"א מבהיר שמה שאמרו "אין מזל לישראל" נוגע לכל השנה מלבד שני חודשים אלו (אדר ואב), אז באמת יש מזל לישראל, "שכן נגזר עלינו מן השמים".[13]
- המהרש"א כתב שאף שאין השפעה ישירה של המזל על גורל האדם, מן השמים מכוונים את ההשפעה הטובה על האדם, בזכות מעשיו הטובים, בחודש טוב, ואת העונש שמגיע לו על מעשיו הרעים מגלגלים בחודש שמזלו רע. זאת בדומה לכלל שקבעו חז"ל: "מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב".[14][15]
לא תעוננו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיה נוספת שמתעוררת בהקשר זה היא הקשר המאגי בהלכה זו שבין הזמן והגורל. בתורה נאמר "לא תנחשו ולא תעוננו".[16] ופירשו במסכת סנהדרין: מעונן - רבי עקיבא אומר: זה המחשב עתים וימים ואומר יום פלוני טוב לצאת.[17] איסור זה נפסקה להלכה בכל הפוסקים, ואם כך תמוה איך הורו חז"ל לפעול בדרך זו.
החתם סופר מיישב על פי דברי הגמרא האומרת שבדברים שהתחזק מספר פעמים שהם פועלים אין לחוש לאיסור ניחוש שכן "אף על גב דאין ניחוש - יש סימן". בהתאם לכך ניתן לומר שחודש אדר התחזק שפועל לטוב שכן נעשו בו נסים רבים לישראל.[11]
הרב שלמה אליעזר אלפנדרי מיישב על פי דברי ספר החינוך שטעם איסור ניחוש הוא שעלול האדם לחשוב שהזמנים הם אלו שמשפיעים על גורל האדם ובהם תלוי גורלו ולא בקב"ה. לפי זה אין לחשוש לדבריו לאיסור ניחוש בפעולות אלו שכן "אדרבא הוא סיבה שיאמין בהשם".[18] עם זאת, דעת הרמב"ם באיסור ניחוש היא שלא רק שדברים אלה אסורים, אלא גם אינם מועילים: "דברים בטלים כוזבים שהזהירה מהם התורה כמו שהזהירה מהשקר".[19] אך כאמור הרמב"ם לא הביא להלכה מימרה זו.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "משנכנס אדר מרבין בשמחה" הולחן וזכה לביצועים רבים.[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילות השיר "משנכנס אדר מרבין בשמחה" והאזנה לו באתר זמרשת
- הרב אליעזר חיים שנוולד, משנכנס אדר מרבין בשמחה, באתר "ישיבה"
- הרב יצחק גרינבלט, משנכנס אדר מרבין בשמחה?, באתר מכון התורה והארץ
- מידע על משנכנס אדר בקטלוג הספרייה הלאומית
- משנכנס אדר מרבין בשמחה(הקישור אינו פעיל), באתר מרכז הלכה והוראה
- משנכנס אדר מרבין בשמחה, באתר "לדעת"
- ד"ר אלכסנדר קליין, תשעת הימים והמזל (אורכב 27.07.2009 בארכיון Wayback Machine), באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מנהגי פורים, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- הרב שניאור אשכנזי, בואו נדבר על זה עם הרב יואב אקריש, משנכנס אדר מרבים בשמחה, לצפייה באתר יוטיוב.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגילת אסתר, פרק ט', פסוק כ"ב
- ^ משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ו'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א'
- ^ שו"ת שאילת יעבץ, חלק ב, סימן פח. שו"ת שבט הלוי, חלק י, סימן קה אות ג.
- ^ רבי גבריאל ציננער, נטעי גבריאל פורים, פרק י"א ס"א.
- ^ חיים אלעזר שפירא, נימוקי אורח חיים, באתר היברובוקס
- ^ יצחק אייזיק כהן, משנכנס אדר מרבין בשמחה, לדעת, 24/3/2016, עמ' 3
- ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם, תש"ן, חלק ב', ט' אדר, ניו יורק תש"נ, עמ' 346,
- ^ אליהו שפירא, אליה רבה, אורח חיים, סימן תרפה, אות ח, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א', הלכה א'
- ^ 1 2 שאלות ותשובות חתם סופר, חלק א, אורח חיים, תשובה קס, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'.
- ^ ריטב"א מסכת תענית, כט, א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'
- ^ מהרש"א תענית כט, א, ד"ה באב
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב'
- ^ קובץ המועדים - חנוכה ופורים, עמ' שז, הובא בספר דף על הדף, מסכת תענית עמ' תקמ.
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם, עבודה זרה, ד, ז.
- ^ עירית מודחי משנכנס אדר, באתר YouTube
משנכנס אדר-עמירן דביר והלהקה, באתר YouTube
משנכנס אדר (דאנס בחצר של אברהם) // אהרן רזאל, באתר YouTube
