משה פלימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה פלימן
פלימן במרכז עם חולצה לבנה בשנת 1969
פלימן במרכז עם חולצה לבנה בשנת 1969
לידה 20 ביולי 1905
איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במאי 1973 (בגיל 67)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1930
השכלה הנדסת חשמל
מפלגה העבודה
סיעה המערך
ראש עיריית חיפה ה־12
19691973
(כ־4 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה פלימן (20 ביולי 1905 - 25 במאי 1973) היה ראש עיריית חיפה בין השנים 1969–1973.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברם של משה ורבקה פלימן בבית העלמין היהודי חוף הכרמל

פלימן נולד בסטניסלבוב (לימים איוונו-פרנקיבסק) שבגליציה (אז היה שטח זה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, וכיום באוקראינה). היה חבר בתנועת נוער ציונית והצטרף לתנועת החלוץ. בשל פעילותו הציונית נכלא על ידי השלטונות הרוסיים, אולם שוחרר לאחר מספר חודשים[1]. עם תום לימודיו התיכוניים נסע למוסקבה שם למד הנדסת חשמל, והמשיך בפעילותו הציונית. בשנת 1929 נאסר בשל פעילותו ונשלח לכלא בסיביר לרצות עונש של שלוש שנים, אולם באוקטובר 1930 קוצרה תקופת מאסרו. הוא גורש מברית המועצות ועלה לארץ ישראל.

לאחר עלייתו עבד כפועל בבית החרושת "שטיין" ביפו ולאחר מכן כחשמלאי בניין עד שמצא עבודה כמורה לפיזיקה ומתמטיקה בתל אביב. כמורה עבד זמן קצר בטרם עבר לעבוד כחשמלאי במחצבות בעתלית. בסוף 1932 הוא אסף במקום זה תרומות עבור שובתי מפעל פרומין[2]. באותה שנה התקבל לעבודה בחברת החשמל. בשנות ה-30 נהג לתת הרצאות בנושאי חשמל ובטיחות[3]. ב-1957 מונה לתפקיד מנהל מחלקת הרשת הארצית של החברה[4] ונבחר לדירקטוריון החברה כנציג פועליה.

פלימן התגורר בקריית חיים והיה חבר בוועד הקריה[5]. הוא היה מתומכי חיפה הגדולה שכללה את סיפוח הקריות לחיפה[6][7] ולאחר סיפוחה של הקריה לחיפה הפך לחבר מועצת העיר חיפה ויו"ר ועדת התחבורה העירונית[8]. במסגרת תפקידו פעל למנוע את הפסקת התחבורה הציבורית בשבתות[9][10]. בשנת 1955 נבחר לתפקיד סגן ראש העיר בלא שכר. פלימן ביקש להיות סגן בשכר כדי שיוכל להתמסר לעבודתו בעירייה[11], אולם בקשתו לא נתקבלה ורק ב-1959 הוא מונה לממלא מקום קבוע לראש העיר וסגן בשכר[12]. הוא מונה אז גם ליו"ר הוועדה לבנין ערים ויו"ר ועדת הכספים[13]. פלימן מילא את תפקיד ראש העיר לאחר מותו של אבא חושי במרץ 1969[14] ובאפריל 1969, לאחר שנבחר למועמד מפלגת העבודה לראשות העיר[15] נבחר ב-27 באפריל 1969 על ידי מועצת העיר לתפקיד ראש העיריה[16]. בבחירות באוקטובר 1969 זכתה רשימת המערך בראשותו ל-14 מנדטים[17] והוא נבחר שוב לראשות העיר[18].

בתקופת כהונתו כראש עיר הוקם המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. כמו כן החלה בנייתו של בית חולים סיעודי שהושלם לאחר מותו ונקרא על שמו (המרכז הגריאטרי-שיקומי פלימן).

פלימן היה ידוע בשעות העבודה הארוכות שלו[19] ובמשימות הרבות שנטל על עצמו[20][1][21]. טרם מינויו לממלא מקום ראש העיר היו לראש העיר ארבעה סגנים, והחל משנת 1959, עת נתמנה פלימן לסגן בשכר היה רק סגן אחד[22]. כראש עיר, העמיד עצמו פלימן בראש שש ועדות עיקריות של העיריה[20].

במרץ 1972 אושפז פלימן בבית החולים רוטשילד ונותח בריאותיו[23]. לאחר שלושה שבועות הוא שוחרר מבית החולים, אך מצבו הרפואי לא היה שפיר[24] והוא יצא להחלמה בשוויץ. בספטמבר 1972 הוא אושפז שוב[25] ומאז כמעט ולא תפקיד בראשות העיר[26]. בתחילת מאי 1972 פורסם שפלימן מתכוון להודיע שלא יתמודד על קדנציה נוספת בראשות העיר בבחירות בסוף 1973[27], אך בהמשך החודש הוא כבר אושפז[28] ונפטר[29].

על שמו בית הספר תיכון עירוני ה' בעיר, כאמור בית החולים ורחוב (הרחוב על שמו הוא חלקו התחתון של הכביש המכונה "דרך פרויד").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה פלימן בוויקישיתוף

אמציה פלד, רחוב משה פלימן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שמעון רפופורט, משה פלימן ז"ל, מעריב, 27 במאי 1973
  2. ^ פועלי מחצבת הנמל בעתלית, דבר, 14 בדצמבר 1932
  3. ^ הרצאות ואספות, דבר, 18 בפברואר 1936
    במ.פ.ח ובאגודות, דבר, 4 בדצמבר 1936
    במוסדות ובהסתדרויות, דבר, 25 בדצמבר 1941
  4. ^ 4 מהנדסי חשמל מתפטרים, מעריב, 5 במרץ 1958
  5. ^ חיפה מבקשת שיפוט על כל המיפרץ, הצופה, 8 בנובמבר 1948
  6. ^ תקום חיפה רבתי, דבר, 8 בספטמבר 1948
  7. ^ "לדבריו חייבת חיפה להשתרע מן הנעמן עד לגשר ועטלית" ב. אופיר, כך הוחלט על ספוח שכונות העולים לחיפה, חרות, 12 באפריל 1951
  8. ^ הדי "שביתת" "שחר" בחג, מעריב, 21 באפריל 1951
    עירית חיפה דנה על התחבורה, דבר, 3 ביולי 1951
  9. ^ פרשת התחבורה השבתית בעירית חיפה, שערים, 11 במרץ 1952
  10. ^ א. חושי מאיים על אשד, הַבֹּקֶר, 22 באפריל 1952
  11. ^ 5 מועמדים לסגנות ראש עירית חיפה, חרות, 29 באוגוסט 1955
  12. ^ חברי הקואליציה בחיפה לדיון על חלוקת התפקידים, הצופה, 10 בדצמבר 1959
  13. ^ נבחרה הנהלת עירית חיפה, הַבֹּקֶר, 14 בדצמבר 1959
  14. ^ ראש עירית חיפה אבא חושי נפטר הלילה, מעריב, 24 במרץ 1969
  15. ^ מ. פלימן ייבחר כמועמד לראשות עירית חיפה, מעריב, 13 באפריל 1969
  16. ^ משה פלימן - ראש עיריית חיפה, על המשמר, 28 באפריל 1969
  17. ^ ראובן בן צבי, המערך בחיפה מתפאר בהישג אבל הזוכה האמיתי - גח"ל, מעריב, 2 בנובמבר 1969
  18. ^ ראובן בן צבי, המערך בעירית חיפה פוסל מועמדותו של חבר הסיעה, מעריב, 3 בדצמבר 1969
  19. ^ מ. פלימן ישוב לעבודה לאחר תקופת מנוחה, מעריב, 9 באפריל 1972
  20. ^ 1 2 ש. שחורי, חלוקת הסמכויות בעירית חיפה, דבר, 4 בינואר 1970
  21. ^ יורשו של אבא, מעריב, 31 במרץ 1969
  22. ^ המהנדס משה פלימן, מנהל עירית חיפה, הארץ, 26 באוגוסט 1963
  23. ^ פלימן אושפז ברמב"ם, ינותח היום בריאותיו, מעריב, 22 במרץ 1972
  24. ^ מ. פלימן יוצא מבית־החולים, דבר, 7 באפריל 1972
  25. ^ פלימן אושפז לבדיקות, דבר, 14 בספטמבר 1972
  26. ^ ראש עיר בחיפה, מעריב, 24 במאי 1973
  27. ^ 70 אחוז יתמכו באלמוגי כמועמד המערך בחיפה, מעריב, 10 במאי 1973
  28. ^ פלימן אושפז, דבר, 24 במאי 1973
  29. ^ מת משה פלימן ראש עיריית חיפה, על המשמר, 27 במאי 1973