משה ויטנברג
משה ויטנברג (1825 – 1899 י"ח בניסן תרנ"ט) היה סוחר גדול, בנקאי, נדבן וחסיד חב"ד מוויטבסק, שלאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1882 הקדיש את הונו לרכישת קרקעות ומבנים בירושלים. בתרומתו נוסדה שכונת בתי ויטנברג. הבית ברובע המוסלמי שבו התגורר, נמכר בשנת ה'תשמ"ז לעמותת עטרת כהנים שקראה לו על שמו: בית ויטנברג. כיום מתגוררות בבית 7 משפחות יהודיות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תקפ"ה-1825 בוויטבסק שברוסיה, לראובן ויטנברג, חסיד חב"ד, סוחר נכבד ועשיר מוויטבסק[1]. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ובישיבה, ובנוסף למד דקדוק עברי. נישא לחאשע לבית זלקינד[2]; שלוש שנים לפני פטירתו נישא לאלמנה. בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ ישראל יחד עם בן אחיו, ברוך מרדכי ויטנברג והתיישב בירושלים. בעלייתו הביא עמו הון עצום של כחצי מיליון רובלים. בירושלים החזיק בבנק פרטי, ועמד בקשרי מסחר עם בנקים גדולים בפטרבורג בירת רוסיה. כמו כן עסק במסחר בניירות ערך ממשלתיים רוסיים, ושל חברות רוסיות שונות, בבורסה של פטרבורג.
היה חשוך ילדים, ולכן החליט להשקיע את הונו בהקמת בתים ושכונות בירושלים. השקיע את הונו בהקדשים ברובע המוסלמי, בעיר החדשה ובסביבות ירושלים. הקים את ישיבת "תפילה למשה". בשנת 1884 הקים את שכונת בתי ויטנברג. אחר-כך קנה שטחים גדולים שעליהם נבנתה שכונת הבוכרים.
.JPG)
לוויטנברג הוצעה החצר שנודעה בכינויה "לוקאנדה" אשר שימשה בעברה כבית-מלון. השגריר האוסטרי תיאר את החצר: "החצר היפה ביותר בעיר העתיקה בירושלים".[דרוש מקור] בעיצומו של המשא ומתן בין ויטנברג לבעל השטח, קנתה הפטריארכיה הלטינית את המתחם. הוא לא נואש והצליח לרכוש את הבית מהפטריאך בתוספת של 1,000 נפוליאון זהב על מחירו המקורי של המקום.
במשא ומתן בין ויטנברג לפטריארך תיווך אליעזר בן-יהודה, ששימש מתורגמן ביניהם.
בי"ח ניסן תרנ"ט (1899) נפטר ונקבר בחלקת כולל חב"ד בבית הקברות הר הזיתים[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבתי זכריה, חצר ר' משה ויטנברג ברחוב הגיא בירושלים שבין החומות, מדרשת ראשית ירושלים שע"י ישיבת עטרת כהנים, תשמ"ח 1987.
- שבתי זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר : אישים, דמויות ואתרים, צור-אות, תשס"ב 2002.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "משה ויטנברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4047
- רחובות העיר ימלאו חלק (קטן) מסיפורה של חצר ויטנברג
- יצחק שריון, זכרונות, ירושלים 1943, בפרויקט בן-יהודה
- משה וויטנברג ושכונתו באתר "אהבת ירושלים"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראובן ויטנברג ואשתו עלו בערוב ימיהם לירושלים ונקברו בהר הזיתים.
- ^ חאשע ב"ק יעקב אשת ר' משה וויטענבערג נפטרה בי"ד אב תרנ"ד, נקברה באותה חלקה בה נקבר בעלה, מצבתה לא שרדה, ראו בהערה האחרונה.
- ^ החלקה הזו עברה הרס רב ומעט מאוד מצבות שרדו ממנה, מצבתו של משה ויטנברג לא שרדה. חלקה זו אינה מכונה ברשומות כיום בשם כולל חב"ד אלא בשם "סגור"
